החלטתם שמגיע לכם סוף שבוע זוגי.
חלוקת התפקידים די ברורה – אתה מוצא דילים טובים ברשת, את מארגנת שלא יחסר כלום ושלחתול יהיה מה לאכול. סטריאוטיפי? קצת. נשמע מוכר? כנראה שכן.
מצאתם אחלה דיל.
אבל אפיון החוויה ממש לא מסתיים בממשק דיגיטלי, הוא כולל ערוצי שירות רבים נוספים. רק תחשבו כמה דברים עוד יכולים להשתבש בחופשה שלכם, מרגע שסיימתם להזמין את הדיל. באמצע חודש דצמבר השתתפתי בסדנא של Chris Risdon מחברת Adaptive Path על תכנון חוויה חוצת ערוצים. הנה התובנות שלי.
בסוף אוגוסט התקיים בסאן פרנסיסקו כנס UX week 2010, אחד הכנסים השנתיים הטובים ביותר בתחום. כעת פורסמו באתר הקלטות וידאו של כמה מהרצאות הכנס, שכוללות דוברים מענקי התעשיה כמו יאהו ופייסבוק, וגם נציגים מחברות ייעוץ כמו Adaptive Path ו-Xeodesign.
לא פעם התפקיד שלנו כמעצבים הוא לדמיין את האפשרויות של דברים בעתיד. רק לעתים רחוקות אנחנו זוכים לעצב באופן עצמאי מהקשרים חברתיים ותרבותיים, ואנחנו לעולם לא מעצבים בלי להתייחס ליכולות התפיסה של המשתמשים שלנו. אפשר לתכנן ממשק נהדר שעושה שימוש נפלא ב"צבע" שנמצא מחוץ לטווח הצבעים הנראים, אבל זה לא סביר שבן אנוש יוכל לראות אותו. זה יהיה נדיר למצוא מעצבת גראפית שמקטרת על המגבלות של התפיסה האנושית, על כך שבאופן לא הוגן הן מאלצות אותה לעבוד רק בטווח של האור הנראה לאדם.
לאחרונה אדם גרינפילד ביקר את אפל על העיצוב של חלק מהאפליקציות שמגיעות עם ה-iOS [ב.ד.: מערכת ההפעלה של האייפון, אייפד, אייפוד], וביניהן קורא הספרים (iBooks), המצפן (Compass), היומן (Calendar) והפתקים (Notes). הביקורת שלו הייתה שהאפליקציות האלה יותר מדי דומות לחפצים האמיתיים שהן מייצגות (skeuomorphic). הוא אמר שהשימוש שנעשה בהן ברמזים חזותיים פוגע בפוטנציאל העתידי של הדור החדש הזה של מכשירי מסך-מגע ניידים.
