במאמר שלי "כך תיצרו דף מוצר מוצלח ותשפרו את תהליך הרכישה" נגעתי קצת בנושא תהליך הרכישה באתרי מסחר – הצ'ק-אאוט, אבל זהו נושא גדול וחשוב בפני עצמו ורציתי להרחיב עליו בנפרד. לשיפור תהליך הצ'קאאוט באתרי מסחר אלקטרוני יש, מן הסתם, השפעה ישירה, מדידה ומיידית על התוצאות העסקיות של האתר.
בפוסט קודם על עיצוב אתר מחדש (חושבים לעצב מחדש את האתר? קראו את זה קודם) הזכרתי את האתר ThinkTraffic שממש לאחרונה עשה מהלך של שינוי משמעותי בעיצוב האתר. כאשר פניתי לעורך האתר כדי לברר מה היו המטרות העיקריות במהלך הזה, הדבר הראשון שהוא ענה היה "רצינו שהאתר יהיה רספונסיבי".
בפעם הראשונה שניגשתי לעצב אינפוגרפיקה, המשימה נראתה די קלה – בסך הכל לקחת את הנתונים ולהציג אותם בגרפים יפים, להוסיף קצת איורים וזהו. אז זהו, שלא. לאחר כמה שעות של עבודה שאחריהן כל מה שהיה לי הם כמה גרפים צבעוניים מפוזרים על משטח עבודה, הבנתי שהמשימה הזו כנראה יותר מורכבת ממה שהיה נדמה לי.
כשקראתי את המאמר של אוליבר רייכנסטיין, בו הוא טוען שכפתורי השיתוף השונים המופיעים כמעט בכל דף ואתר באינטרנט עושים יותר פרסום לרשתות החברתיות מאשר מועילים לאתר בו הם נמצאים, התגובה הראשונה שלי היתה הפתעה. הרי ככה המשתמשים יכולים להפיץ את התכנים שלנו בלחיצת כפתור, מה שיוצר חשיפה, שיתוף, מבקרים חדשים באתר, ויראליות שכולם מדברים עליה!
לפני זמן מה, השתתפתי בתהליך עיצוב מחדש של דפי מוצר בחנות מקוונת. בדקנו איך נראים דפי מוצר בחנויות של המתחרים, חנויות של מוצרים דומים וחנויות אחרות. תכננו את השינוי, עשינו סקיצות ולבסוף, דף המוצר החדש והיפה עלה לאתר. לאחר כמה שבועות, כשבדקנו את נתוני הכניסות וההמרות באתר, לא האמנו למה שאנחנו רואים. ירידה! כמעט בכל הפרמטרים.
איך זה יכול להיות? הרי בדף החדש התחשבנו בצרכי הגולש, הבלטנו את האזורים החשובים והצנענו את המשניים ובכלל, אין ספק שהדף החדש טוב יותר! אז למה זה קרה?
כאשר אנחנו רואים טבלאות תמחור באתרי אינטרנט, זה נראה לנו בסיסי ופשוט – בסך הכל טבלה מעוצבת. במקרים כאלו, המעצב והמאפיין עשו, ככל הנראה, עבודה טובה. אך טבלה כזו עלולה להוות אתגר לא קטן: יש לרכז הרבה נתונים במקום אחד, ליצור הפרדה ברורה בין המסלולים השונים, להציג את היתרונות של מסלול אחד לעומת השני ואת הערך שלו למשתמש. בנוסף, אסור לשכוח את צרכיו של בעל האתר והמטרות העסקיות שלו.
בפוסט על גיוס מאפייני חווית משתמש נגעתי בנושא תיק העבודות והזכרתי כמה אפשרויות ליצירת פורטפוליו או נוכחות ברשת שיכולים לעזור למגייס להכיר קצת את המועמד ולהתרשם מהיכולות שלו לפני הזמנתו לראיון.
מאפייני חווית משתמש, במיוחד כאלה שאין להם רקע בעיצוב, לעתים לא ממש יודעים איך ליצור את הפורטפוליו, מה להציג בו (האם את התוצאה הסופית, או את תרשימי הזרימה?) ובאיזו פלטפורמה להשתמש לצורך העניין.
לכן, חשבתי שכדאי להרחיב יותר בנושא ולהציג את האפשרויות העומדות לרשות אנשי חווית משתמש ליצירת תיק עבודות עם דגש על מה שחשוב למגייס.
במקרה או לא, ובתיאום עם חג הפסח, יצא גם שהפוסט שלי מדבר על סדר בדיוק בזמן שכולם עסוקים בסידור הבית וארונות הבגדים. אבל אל תדאגו, לא נדבר על ניקיונות אלא בשיטות לסידור תוכן. סידור תוכן או בניית ארכיטקטורת מידע היא אחד האתגרים הראשונים באפיון חוויית משתמש לאתרי אינטרנט ולמערכות נוספות.
לפני זמן קצר הסתובבה ברשת חידה. בכותרת היה כתוב: "ילדי גן יכולים לפתור את זה תוך 5-10 דקות, מתכנתים תוך שעה ואנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה… תראו בעצמכם"
בחנות מקוונת, דף המוצר הוא בעצם דף המכירה, המקום בו הגולש מחליט האם לפתוח את הארנק ולהוציא את כרטיס האשראי (או את ססמת הפיי-פאל). למרות זאת, הדף הזה, הכל כך חשוב, לעתים לא מקבל מספיק תשומת לב ואינו מותאם לצרכיו ורצונותיו של הקונה הפוטנציאלי. כאשר מעצבים דפי מוצר, חשוב להכיר את מגוון המשתמשים אשר אליהם האתר פונה, ולהתאים עבורם את דפי המוצר.
לאחרונה, השאלה הזו עלתה בדף הפייסבוק של "חווית משתמש ישראל" ועוררה דיון רב משתתפים. כמה מהם הציעו שהדיון יהפוך לכתבה בגלל חשיבותו הרבה הן למנהלים המגייסים והן למחפשי העבודה. הנה היא לפניכם.
טיפוגרפיה באינטרנט היא חלק בלתי נפרד מנגישות ושמישות. מיקום טקסט, עיצובו ושילובו עם תמונות ואלמנטים אחרים – כל אלו הם חלק בלתי נפרד מתפקידם של מעצבים ומאפייני חוויית משתמש. אז למה הנושא הזה כל כך מוזנח? אחת הסיבות לכך היא שעד לא מזמן מבחר "הפונטים הבטוחים" לאינטרנט היה מוגבל מאוד. ניתן היה לבחור מכמה משפחות גופנים בלבד, כאשר בעברית, האפשרויות אף יותר מצומצמות. אך היום, גופני רשת בשילוב עם CSS3 פותחים בפנינו אפשרויות נרחבות בבחירת פונטים לאתרים
יכול להיות שהדף שחיפשתם הועבר לשרת אחר, נמחק או לא היה קיים בכלל. כל פעם שאתם לוחצים על קישור שבור או טועים בהקלדת כתובת הדף שקיוויתם למצוא, תקבלו הודעת שגיאה מהשרת. כן, כן – 404 או "הדף לא נמצא". הבעיה היא שדפי השגיאה האלה לא ממש שימושיים. הרי רצינו למצוא מידע ולא תירוצים למה המידע לא זמין. וכמו בשיר הילדים המוכר – זה לא כל כך נעים לראות דף 404.
הם עוזרים למשוך תשומת לב כשצריך, לארגן טקסט בצורה ידידותית, להדגיש קריאה לפעולה ועוד ועוד. איך אפשר לא לאהוב אייקונים? בפוסט הזה נדבר על תהליך עיצוב של אייקון, דוגמאות לשימושים מוצלחים, ההשפעה של הקשר השימוש על העיצוב, מקורות לאייקונים ו…קצת הסטוריה.
אם אתם מעצבים לסביבת האינטרנט, סביר להניח שאתם לא יכולים להשתמש ברוב הפונטים המיוחדים שקניתם במיטב כספכם. למה? כי עד לא מזמן, הדפדפן היה קורא את הגדרות הטקסט מקובץ ה-CSS של האתר ושולף ממחשב המשתמש את הפונט הדרוש. אבל מה אם למשתמש לא היה את הפונט הזה במחשב? אז התחילו הבעיות. אם ב-CSS הוגדרו כמה משפחות פונטים, המערכת היתה משתמשת בפונט הבא שהוגדר. אך אם גם הוא לא נמצא או שלא הוגדרו משפחות נוספות, הדפדפן פשוט שלף את פונט ברירת המחדל שלו. לכן, אותו הדף עם אותו CSS יכול היה להיראות שונה לגמרי במערכות הפעלה שונות ובדפדפנים שונים. התוצאה? כל העיצוב שעבדנו עליו עלול היה להתפקשש ולהרוס את האתר.
