כל הכתבות בנושא "אמיר דותן"

פורסם במקור בבלוג עיצוב שמיש באוגוסט 2009.

התשובה המהירה והפשוטה:  Personalization היא התאמה למשתמש לעומת Customization שהיא התאמה על ידי המשתמש. ההבדל מאוד משמעותי וקריטי לממשקים ואפשר לסכם אותו במילה אחת – שליטה. שליטה יוצרת תחושת בטחון ותחושת בטחון יוצרת תחושת שימוש חיובית. כאשר השליטה עוברת מהידיים שלנו לידיים של המחשב שמבצע החלטות בכדי לחסוך מאיתנו את המאמץ או הזמן, קיים סיכון שנרגיש אי וודאות וחוסר נחת, בייחוד כשלא ברור לנו מה ההגיון מאחורי הפעולות שלו וכיצד אנו יכולים להשפיע עליהן. התאמת הממשק למשתמש נשמעת הרבה פעמים טוב רק על הנייר כאשר בפועל התוצאה יכולה להיות אסון שמישות.

לכתבה »

פורסם במקור בבלוג עיצוב שמיש, בתאריך 23/06/10

לא מעט אנשי חוויית משתמש, בין אם הם חדשים לתחום או וותיקים, תוהים לדעתי עד כמה ומה עליהם לדעת בכל הקשור לסביבה הטכנולוגית בה הם פועלים. מכיוון שלתחום שלנו מגיעים אנשים מרקעים מקצועיים מאוד מגוונים ישנם אלו שאכלו ושתו שורות קוד לארוחת בוקר וכאלה שהמילה "תיכנות" זרה להם ואולי אף יוצרת אצלהם רתיעה מיידית. מי שעוסק בתחום אינו חייב לבוא מרקע תיכנותי אך הוא כן צריך לדעתי להכיר את התנאים הטכנולוגים בהם הוא פועל ומעבר לכך, להבין ברמה בסיסית איך נראים הדברים מהצד של המתכנתים שיממשו את התכנון שלו.

לכתבה »

פורסם במקור בבלוג עיצוב שמיש, בתאריך 28/03/10

עבור רבים מאיתנו, Bloomberg זהו הערוץ בטלוויזיה המציג מידע פיננסי ולעולם לא נצפה בו למעלה משלוש שניות אלא אם כן הפסדנו בהתערבות וגם אז כנראה לא נחזיק מעמד יותר מעשר שניות. לעומת זאת, עבור אנשי מקצוע רבים בשוק ההון מדובר באמצעי קריטי שהוא חלק ממערכת ניטור מידע פיננסי וביצוע סחר של החברה בה הם עושים שימוש יומיומי.

לכתבה »

עבודה על פרוייקט כאיש חוויית משתמש היא פעמים רבות שיתופית ונעשית כחלק ממערך מקצועי הכולל מנהל מוצר, מנהל צוות פיתוח, מנהל פרוייקט, צוות בקרת איכות, איש ניהול תוכן, צוות שיווק, צוות משפטי, מעצב ממשק וצוות הפיתוח שאמון על בניית המוצר. העבודה בכור ההיתוך המקצועי הזה יכולה להיות לא פשוטה, מאתגרת עם הרבה פוליטיקות ודיעות מתנגשות הנובעות בין השאר מפרספקטיבה מקצועית וסדרי עדיפויות שונים.

מידי פעם נתקֶל באנשי מקצוע שונים בפרוייקט שיביעו עניין בעיצוב חוויית משתמש ויעידו על עצמם שהם סוג של אנשי חוויית משתמש "בארון" ומכירים למשל את עשרת עקרונות השמישות של ג'ייקוב נילסן ומודעים למגבלות הזכרון האנושי. האם זהו מצב מבורך שיקל על העבודה שלנו או קוץ שיגרום ללחץ דם גבוה?

לכתבה »

מחקר משתמשים הינו שלב חשוב בעיצוב בו אנו מגששים, לומדים, מדברים עם אנשים שונים בכדי להבין את הבעיות אותן אנו צריכים לפתור לרוב באמצעים טכנולוגים כגון אתר אינטרנט או אפליקציה למכשיר נייד. הפיתוי לשאול אנשים מה הם רוצים גדול וטבעי אך חשוב לזכור לאורך הפרוייקט את הציטוט של תעשיין הרכב המיתולוגי הנרי פורד שאמר: "אם הייתי שואל את הלקוחות שלי מה הם רוצים, הם היו אומרים סוס מהיר יותר".

לכתבה »

מידי פעם חברי צוות UXI נפגשים וירטואלית בכדי לחוות דיעה על נושא מסויים או לענות על שאלה כלשהי. יש לכם שאלה או נושא שאתם רוצים לעלות בפני הפאנל? אנא שלחו מייל ל-[email protected] ונשתדל להתייחס.

השאלה

יש הרבה טכנולוגיות ומערכות לזיהוי משתמשים כשמוסיפים תגובות. במה הייתם ממליצים להשתמש באתרי תוכן ובלוגים? פייסבוק? Open ID? זיהוי משתמשים? גם וגם וגם? איזה פתרונות טובים מבחינה טכנולוגית וחברתית אתם מכירים לבעיה והייתם שוקלים לשלב באייפיון?

לכתבה »

לפני שלוש וחצי שנים פרסם אייזה רסקין מאמר תחת הכותרת Never use a warning when you mean undo בו הוא טען שאפשרות לבטל פעולה על ידי Undo טובה יותר מהצגת תיבת אישור לפני שהפעולה מבוצעת. הטענה המרכזית של רסקין היא שבני אדם מתרגלים לבצע פעולות כמו אישור או ביטול בצורה אוטומטית (Habituation) גם כאשר אנו לא מתכוונים לבצע אותן ולכן הצבת אפשרויות בתיבת אישור אינה כה אפקטיבית.

לכתבה »

צלם קרואטי בנה לעצמו תיק עבודות מקוון עם מודל ניווט יוצא דופן. אמיר דותן מנתח את היתרונות והחסרונות של הקונספט, ובתגובות מתפתח דיון על ניווט ועל שבירת מוסכמות.

לכתבה ב"עיצוב שמיש" »

העולם הפיננסי הוא שוק תחרותי מאוד שמתנהל לרוב באופן אלקטרוני. בנקי השקעות וחברות פרטיות יודעים שכדי לגרום לאנשים להשתמש במערכות שלהם עליהם להציע חוויית שימוש תחרותית. העניין הגדל באנשי חוויית משתמש נובע מסיבות שונות, כמו למשל הרצון למזער טעויות אנוש שעלולות לעלות מיליונים.

איפיון ממשקים למגזר הפיננסי דומה בהיבטים רבים לכל פרויקט איפיון מערכת מידע תוך התייחסות לכללי שמישות ועיצוב אוניברסאליים. עם זאת, ישנם היבטים ייחודיים יותר שמציבים לנו בו זמנית הזדמנויות ומגבלות. ההרצאה שלי בכנס UXI Live 2010 הציגה את המגבלות הללו.

לכתבה »

אמיר דותן ניסה לבצע Check in מקוון עבור טיסה של אל-על, וגילה שמדובר בחוויה לא נעימה במיוחד. לדעתו, הסיבה נעוצה בהסתרת מידע.

לכתבה ב"עיצוב שמיש" »

לכל המשתתפים והמרצים בכנס אתמול – תודה רבה שבאתם!

בכנס היו כ-460 איש. באופן אישי זה היה יום מיוחד מאוד עבורי. כפי שאמרתי בנאום הפתיחה, הכנס הזה היה עבורי ועבור צוות האתר הגשמה של חלום בן שנה כמעט, מהיום שבו התחלנו את העבודה על האתר.

מהצד שלי, לפחות, לא יכולתי לבקש אירוע מוצלח יותר. אשמח לשמוע ולראות איך היה לכם.

לכתבה »

על הכנס הקרוב שלנו, UXI Live 2010, בוודאי שמעתם. לקראת הכנס המתקרב הקלטתי ראיון עם אמיר דותן, ארכיטקט חוויית משתמש ב-Lab49 (לונדון), וליאור יאיר, ראש תחום חוויית משתמש בנטקראפט (ישראל) על ההרצאות שלהם בכנס, שיעסקו באפיון למערכות פיננסיות ובשיפור מכירות באתר מסחר אלקטרוני, בהתאמה. אתם מוזמנים להאזין.

לכתבה »

לקראת הרצאתו של אמיר דותן בכנס UXI Live 2010, אמיר מפרסם  בבלוג שלו רשימה של עשרה היבטים ייחודיים באפיון ממשקים למערכות פיננסיות.

לכתבה ב"עיצוב שמיש" »

כאשר מדברים על שמישות, יש פעמים רבות נטייה להתייחס לפרמטר האיכות החשוב הזה כמשהו אופציונאלי שצריך לשכנע את הלקוחות שלנו ששווה להשקיע בו על ידי הקצאת משאבים לביצוע מחקר, בדיקות שמישות, סבבי עיצוב ועוד. מהסיבה הזאת הופתעתי לטובה לגלות לאחרונה שבמקרה של תכנון מערכות בנקאיות המיועדות ללקוחות בנקים באנגליה, ישנה דרישה של הרגולטור המפקח על הבנקים להבטיח שהסברים בנוגע לשירותים ומוצרים יהיו מאוד ברורים ולא מטעים. הממשק יכול להטעות משתמשים גם אם לא היתה שום כוונת זדון לעשות זאת ברגע שהאופן בו המידע מוצג אינו פשוט להבנה. זה נשמע דבר הגיוני וברור אך כשאנו באים לעצב מידע ורוצים לברוח קצת מטבלאות וגרפים אנו נגלה שזה לא תמיד אפשרי.

לכתבה »

לא צריך להיות אוהד כדורגל מושבע או אפילו להבין את חוק הנבדל בשביל להעריך ממשקי המחשת מידע שנועדו לאפשר לאנשים להבין ולנתח מידע מספרי. המחשת מידע בצורה שמישה הינה משימה איתה מתמודדים אנשי חוויית משתמש במגוון תחומים כמו כלכלה ורפואה. להפוך קבצי אקסל לממשק שמיש, מרשים ויזואלית המאפשר לאנשים להבין מידע זהו אתגר לא פשוט כאשר לוקחים בחשבון בראש ובראשונה את הצורך שלנו להבין ברמה זו או אחרת את מהות המידע אותו אנו מעצבים ואת הקשרים והדפוסים שהמשתמשים ירצו או יעריכו לגלות. בנוסף צריך כמובן גם לחשוב על דרכים להעביר את המידע הזה בצורה אינטראקטיבית שתהיה עניינית ומעניינת כאחד.

לכתבה »

בימים אלו אני עומל על הכנת מצגת בה אני מציג אוסף של ממשקים מעולם עריכת הסאונד כטריגרים אפשריים לרעיונות איפיון של ממשקים פיננסים. כחלק מהמצגת אני מתייחס לדמיון והשוני בין שני העולמות מבחינת הממשקים בהם משתמשים אנשי מקצוע בכל אחד מהתחומים. הנקודות הבאות רלוונטיות במידה משתנה לתחומים אחרים בהם אנשים עובדים עם מידע מורכב בדרכים שונות.

לכתבה »

הזכרנו כאן לפני כמה שבועות את הטרמינל של בלומברג (Bloomberg Terminal), שמאפשר גישה למערכת הצגת וניתוח מידע פיננסי. אמיר דותן מרחיב על הטענה המעניינת של Bloomberg: הממשק הנוכחי, שמיש דיו או לא, מזוהה עם החברה וגורם למשתמשים תחושת גאווה מפני שהם מתפעלים ממשק עם רף כניסה גבוה.

לכתבה ב"עיצוב שמיש" »

"עבודה בתחום עיצוב חווית משתמש (איפיון-תכנון ממשקים) לרוב דורשת מאיש המקצוע ללמוד ולהבין תחומים של לקוחות שלעיתים הוא יודע עליהם מעט מאוד אם הוא בכלל יודע עליהם דבר." אמיר כותב על האתגרים וההזדמנויות שטמונים בלמידת עולם הבעיה של הלקוח, ומסביר למה זה חלק הכרחי מתהליך עיצוב חוויית המשתמש.

לכתבה ב"עיצוב שמיש" »

מארק וואייזר היה מדען ראשי במרכז המחקר האגדי Xerox Parc ותיאר כיצד בעתיד המחשוב יהיה בלתי-נראה, מוטמע בסביבה ויקיף אותנו בגדלים שונים. אמיר דותן כותב למה ה-iPad הוא צעד משמעותי בכיוון הזה: "אנשים לא צריכים לחשוב על מחשבים כעל "מחשבים" אלא כעל משהו פשוט שנמצא בהישג יד ומאפשר לעשות דברים בקלות".

לכתבה ב"עיצוב שמיש" »