עיצוב מכוון-משתמש (User-Centered Design)
אמיר דותן. עדכון אחרון: 2/3/2010
מתודולוגיית User-Centered Design המעמידה את המשתמש במרכז תהליך התכנון והפיתוח החל מהיום הראשון, יכולה להראות מעורפלת ומרתיעה עבור מי שאינו מבין במה מדובר. כאשר מעצבים עבור אנשים אי אפשר פשוט להגיד: "נחשוב, נעצב, נתכנת ונקווה לטוב" כאשר ההתייחסות אל "המשתמש" היא שתי שורות וחצי של הגדרת קהל כללית בסגנון של "צעיר ושובב" או "עסקי ומחושב". בשביל להבטיח שביעות רצון ושמישות של המוצר הסופי, אנשים אמיתיים שמייצגים את קהל היעד צריכים להיות מעורבים בתהליך לאורך כל השלבים לצד שימוש במגוון טכניקות שנועדו לאסוף מידע חשוב ולבחון את הפתרונות המוצעים ברמות פיתוח שונות.
פורסם לראשונה בבלוג "עיצוב שמיש" ב-18.09.07
התרשים הזה שהופיע בעבר באתר של חברת הייעוץ הלונדונית Flow Interactive מתאר בצורה ברורה את השלבים השונים והפעילויות שמבוצעות בכל אחד מהם. כפי שניתן להתרשם, המילים testing ו-evaluation מפוזרות לאורך כל התהליך וזאתי למעשה מהות המתודולוגיה.
תהליך הפיתוח נתפס כפעילות מעגלית ולא לינארית במובן שכל צעד ברמת החשיבה, התכנון והיישום נבחן בקפידה לפני שניתן להמשיך הלאה. משתמשים פוטנציאלים מעורבים בתהליך החל משלב המחקר הראשוני ועד שלב ההשקה ואפילו אחריו. פעילויות האבחון עד שלב ההשקה נופלות תחת ההגדרה של Formative evaluation – אבחון תוך כדי התהוות המוצר לעומת Summative evaluation – אבחון התוצר הסופי בכדי להעריך האם המוצר עומד בקריטריונים והציפיות שהוגדרו בהתחלה.
החלוקה לשלבים מאוד ברורה וכך גם הקשר בינהם:
1. מחקר – איסוף מידע בדרכים שונות על מנת ללמוד את התחום ולהבין מי המשתמשים, מה הם עושים ומה הם צריכים. המטרה היא להכיר את הסביבה בה הם פועלים ולהבין כיצד היא משפיעה עליהם (רועשת, מוארת, חברתית, מנוכרת, היררכית). ראיונות, קבוצות מיקוד ושאלונים עוזרים להבין את שיגרת היום-יום ואלה יהוו את הבסיס לגיבוש פרסונות שייצגו את משתמשי המוצר בצורה אמינה וריאליסטית. בשלב זה גם מתבצע ניתוח מתחרים על מנת ללמוד מה הם עושים טוב ומה הם עושים פחות טוב בכדי לזהות מוקשים פוטנציאלים. המטרה היא לזהות מהם היעדים של המשתמשים ומה הם יצפו להשיג מהמוצר על מנת לבסס דרישות שיובילו לתהליך האיפיון.
2. ניתוח וגיבוש גישה ראשונית – בשלב זה מתחילים לחשוב על פתרונות אפשריים ברמת הקונספט (Concept model). האם המוצר שיענה על הצרכים יהיה רק אתר אינטרנט בודד או מערכת רחבה יותר שתכלול גם טלפון, מסנג'ר ותדע להתממשק עם שירותים אחרים ברשת? האם הפתרון עבור מטפס ההרים שצריך מכשיר מדידה יהיה סוג של מחשוב לביש או מכשיר כדוגמת PDA? ברגע שמבינים מהן הבעיות של המשתמשים (לצד שיקולי לקוח ושיקולים אחרים) מנסים למצוא את הפתרון המתאים ביותר ואז תהליך האיפיון נכנס להילוך גבוה. רעיונות שונים נבחנים על ידי גיבוש תרחישים שימוש אפשריים ואבות טיפוס ראשוניים (בדרך כלל מנייר) נבדקים מול משתמשים ואנשי מקצוע.
3. תכנון – לאחר שנבחר רעיון האיפיון נהיה הרבה יותר אינטנסיבי וכולל תיאור תהליכים, מבנה, ארכיקטורת מידע ושלד כללי של המערכת. כל אלה מתורגמים לאבות טיפוס אינטראקטיבים שלעיתים יופקו באמצעות פאוורפוינט, Flash ואפילו PDF בשביל לצמצם עלויות וזמן ולבדוק בצורה מהירה ואפקטיבית את מה שחשוב ללמוד בנקודת הזמן הזאת קרי התמצאות והבנת הלוגיקה התפעולית של המערכת. בעיות נאספות ומנותחות ואבות טיפוס חדשים מיוצרים ונבחנים גם הם. בסוף השלב הזה למעשה המוצר מוגדר ומאופיין עד השלב האחרון ומוכן להיות מועבר אל צוות הפיתוח והעיצוב שיבנה אותו על סמך כל הידע שנצבר.
4. יישום – זהו שלב הבנייה בו הממשק מעוצב למשעי וכל המנגנון שמאחוריו מתוכנת בקפידה. גם כאן יש מקום לבדיקות בכדי לוודא שהכל מתנהל כשורה ושהמוצר אינו סוטה ממה שתוכנן והוגדר. הבדיקות יכללו מבחני משתמשים וביקורות של מומחים שיסקרו את המוצר כנגד כללים והנחיות מקובלים בתחום.
5. השקה – השלב הסופי יכלול בעיקר אבחון שיערב אנשים על ידי קבוצות מיקוד, מבחני משתמשים כסוג של QA לצד הבדיקות הטכניות. היעד הוא לבדוק כיצד והאם התוצר הסופי עונה על יעדי הפרוייקט ומספק את הסחורה ברמה הגבוהה ביותר. בהנחה שהאבחון הפורמטיבי בוצע כהלכה, תקלות השמישות שיעלו בשלב זה יהיו מינוריות ובדרך כלל קוסמטיות. הן לא יהיו ברמת התשתית והקונספט של המוצר ואין שום סיבה מדוע בשלב זה הצוות יבין שיש בעיה רצינית עם המוצר ושאנשים לא מבינים אותו או מסתבכים עם התפעול שלו.
ראוי לזכור שמדובר במתודולוגיה המציגה גישה כללית שיכולה להיות מפורשת בדרכים שונים ברמת הביצוע בשטח, כך שסביר מאוד שבחברות מסויימות כמו זאת בה אתם אולי עובדים עושים את הדברים קצת אחרת. הדגש צריך להיות על בדיקות חוזרות ונשנות (אבחון פורמטיבי) והשענות על תהליך עם פעילויות ברורות והגיוניות.
בשלבים המוקדמים אבות הטיפוס יהיו זולים ופשוטים להפקה אך עדיין יוכלו לספק מידע חיוני. זאת נקודה שחשוב לזכור כי קל מאוד לחשוב שריבוי פעילויות האבחון ידרשו הרבה יותר זמן ומשאבים ממה שקורה בפועל. ברגע שידוע מה המבנה המוצע, זה מאוד פשוט יחסית לתרגם אותו לקובץ פאוורפוינט אינטראקטיבי נטול כל עיצוב מושקע ותכנות מתקדם. הראייה צריכה להיות שבכל שלב ותת-שלב מגלים משהו קטן במקום לחכות עד הסוף ולגלות הר של בעיות וקשיים שיגרום לגנוז את הפרוייקט או יחזיר אותו חצי שנה אחורה.
