ניתוח עיסוק (Task Analysis)
אבשלום גיל-עד. עדכון אחרון: 20/4/2010
ניתוח עיסוק (task analysis) או "ניתוח תפקידים" הוא פירוק משימה או יעד שעל המשתמש לעשות או להשיג למטלות המשנה המרכיבות אותו. מטלות המשנה יכולות להיות מטלות פיזיות (הפעלת מתג, שמיעת התרעה) או מטלות קוגניטיביות (הבנה, קבלת החלטה).
מטרת ניתוח העיסוק היא הבנת הצרכים של המשתמש על מנת לבצע את המטלה המנותחת ונתינת מידע נדרש, כלי הממשק, הגדרת רמות אוטומציה ועוד הנדרשים על מנת למנף את התוצר ביחס למדדים שבהם אנו מודדים את הצלחת המשימה.
ניתן לנתח את המטלות במספר פרמטרים רב שיבחרו על פי אופי התפקיד: אורך (זמן), תדירות, מורכבות, סביבה חיצונית, מידע נדרש, ממשק פיזי בשימוש, כלי תוכנה בשימוש, כשלים אפשריים ועוד.
בעבר, ניתוח עיסוק בוצע בעיקר לתפקידים מופשטים יחסית כגון בקרה על מערכות, עבודה בקווי יצור וכד'. היום כאשר מתעסקים רבות במערכות מורכבות ומולטי-דיסציפלינריות (System of systems) ישנה התייחסות רבה יותר למודעות למצב (Situation Awareness), תהליכי תקשורת, קבלת החלטות ועוד וניתוח העיסוק יורכב מאוסף של ניתוחי מקרים (use case). עומק ורמת הפירוט שינותחו הינם בהתאם למורכבות המערכת ולחשיבות הרמה הטקטית שבביצוע המטלות בהגעה ליעדי המשימה הסופיים.
לביצוע ניתוח עיסוק קיימות מתודות רבות. להלן תתואר דוגמה לביצוע תהליך שכזה:
- ראיון עם המשתמש – בראיון שכזה ניתן לעמוד על המודל המנטאלי שבו תופש המשתמש את המערכת והסביבה ואת אופי ביצוע התפקיד.
- תצפית – תצפית משקיפה או משתתפת בו המשתמש מבצע את תפקידו עם או בלי לפרט במילים את הפעולות שאותן הוא עושה. הצופה ממפה בפירוט את הפעולות.
- רישום תהליך – מיפוי רצף הפעולות שמבצע המשתמש כתהליך זרימה של פעולות ונקודות החלטה. רישום זה ניתן לתיאור גם ללא התייחסות ספציפית לשימוש במערכת ובכך יכול להצביע על נקודות בהן התהליך אינו נותן מענה אופטימלי למטלה המבוצעת.
- ניתוח המשימות – את הפעולות וההחלטות שזוהו מאגדים כמטלות משנה שעליהן פירטנו לעיל. לאור הניתוח ניתן לבחון את טיב המענה שקיים על ידי המערכת או להגדיר מענה חדש לאותה מטלה.
בנוסף ובהמשך לנאמר לעיל, ניתוח עיסוק אינו מוגבל לתפקיד קיים או לשימוש במערכת ספציפית. ניתן לבצע ניתוח עיסוק גם עבור תפקיד חדש או מערכת חדשה לתפקיד קיים.
ניתוח עיסוק
ניתוח עיסוק (task analysis) או "ניתוח תפקידים" הוא פירוק משימה או יעד שעל המשתמש לעשות או להשיג למטלות המשנה המרכיבות אותו. מטלות המשנה יכולות להיות מטלות פיזיות (הפעלת מתג, שמיעת התרעה) או מטלות קוגניטיביות (הבנה, קבלת החלטה).
מטרת ניתוח העיסוק היא הבנת הצרכים של המשתמש על מנת לבצע את המטלה המנותחת ונתינת מידע נדרש, כלי הממשק, הגדרת רמות אוטומציה ועוד הנדרשים על מנת למנף את התוצר ביחס למדדים שבהם אנו מודדים את הצלחת המשימה.
ניתח לנתח את המטלות במספר פרמטרים רב שיבחרו על פי אופי התפקיד: אורך (זמן), תדירות, מורכבות, סביבה חיצונית, מידע נדרש, ממשק פיזי בשימוש, כלי תוכנה בשימוש, כשלים אפשריים ועוד.
בעבר, ניתוח עיסוק בוצע בעיקר לתפקידים מופשטים יחסית כגון בקרה על מערכות, עבודה בקווי יצור וכד'. היום כאשר מתעסקים רבות במערכות מורכבות ומולטי-דיסציפלינריות (System of systems) ישנה התייחסות רבה יותר למודעות למצב (Situation Awareness), תהליכי תקשורת, קבלת החלטות ועוד וניתוח העיסוק יורכב מאוסף של ניתוחי מקרים (use case). עומק ורמת הפירוט שינותחו הינם בהתאם למורכבות המערכת ולחשיבות הרמה הטקטית שבביצוע המטלות בהגעה ליעדי המשימה הסופיים.
לביצוע ניתוח עיסוק קיימות מתודות רבות. להלן תתואר דוגמה לביצוע תהליך שכזה:
- ראיון עם המשתמש – בראיון שכזה ניתן לעמוד על המודל המנטאלי שבו תופש המשתמש את המערכת והסביבה ואת אופי ביצוע התפקיד.
- תצפית – תצפית משקיפה או משתתפת בו המשתמש מבצע את תפקידו עם או בלי לפרט במילים את הפעולות שאותן הוא עושה. הצופה ממפה בפירוט את הפעולות.
- רישום תהליך – מיפוי רצף הפעולות שמבצע המשתמש כתהליך זרימה של פעולות ונקודות החלטה. רישום זה ניתן לתיאור גם ללא התייחסות ספציפית לשימוש במערכת ובכך יכול להצביע על נקודות בהן התהליך אינו נותן מענה אופטימלי למטלה המבוצעת.
- ניתוח המשימות – את הפעולות וההחלטות שזוהו מאגדים כמטלות משנה שעליהן פירטנו לעיל. לאור הניתוח ניתן לבחון את טיב המענה שקיים על ידי המערכת או להגדיר מענה חדש לאותה מטלה.
בנוסף ובהמשך לנאמר לעיל, ניתוח עיסוק אינו מוגבל לתפקיד קיים או לשימוש במערכת ספציפית. ניתן לבצע ניתוח עיסוק גם עבור תפקיד חדש או מערכת חדשה לתפקיד קיים.
