קבוצת מיקוד (Focus group)
אמיר דותן. עדכון אחרון: 2/3/2010
קבוצת מיקוד היא שיטת מחקר איכותנית שכיחה ומקובלת המספקת מגוון דיעות בפרק זמן קצר יחסית תוך כדי ניהול דיון מבוקר בו מנהל הדיון מכוון את השיח, מעלה נקודות להתייחסות ודואג שהאווירה תהיה פרודוקטיבית. כמו הרבה שיטות מחקר, קבוצת מיקוד נשמע דבר פשוט ("מכניסים אנשים לחדר ומדברים איתם") כאשר ההפך הוא הנכון גם מבחינת איסוף המידע והניתוח שלו לאחר מכן.
פורסם במקור בבלוג "עיצוב שמיש" ב-15.03.08
היעדים
היעד המרכזי בקבוצת מיקוד הוא כמובן לעורר דיון עם כמה שיותר משתתפים תוך כדי יצירת אווירה חיובית בה אנשים מרגישים נח להגיד את דעתם. זה לא תמיד דבר פשוט כאשר לוקחים בחשבון דינמיקה קבוצתית ואת נושא הדיון. יכול להיות שהוא לא ממש מעניין או מובן לאנשים והם לא מרגישים שיש להם משהו משמעותי לתרום. זה גם תלוי מאוד האם מדובר בקבוצת של אנשים שמכירים אחד את השני או קבוצה של זרים שלא נפגשו לפני הסשן. לכל אפשרות יש את היתרונות והחסרונות שלה כמובן.
אנשים אולי לא יגידו בצורה ישירה שהם יצטרכו שהמערכת תהיה זמינה ממכשיר נייד אך הם כן יתארו איך הם נמצאים חלק נכבד מהזמן שלהם בעבודה מחוץ למשרד הרחק מהמחשב השולחני. לפיכך היעד בקבוצת מיקוד, וגם ראיונות, הוא לגרום לאנשים לספר ולתאר מה הם עושים ומהם הקשיים איתם הם נאלצים להתמודד בשיגרת היומיום. אין פסול בלשאול שאלות ישירות כמו "מה הייתם רוצים לראות במערכת מהסוג הזה?" אך אסור שהן יהיו העיקר כי הרבה פעמים משתמשים לא יודעים מה הם רוצים ואפילו לא מהם צריכים – הם יודעים מה הם עושים, וגם זה לא תמיד נכון ומדוייק.
בהיבט הזה, חשוב לזכור שדרישות יכולות להיות ישירות (Explicit) או עקיפות/מרומזות (Implicit/Implied) והתפקיד של מנתח הדרישות במקרה הזה הוא לגרות דיון ממנו אפשר יהיה לזהות בעיות ולחשוב על פתרונות אפשריים. פעמים רבות אנשים לא חושבים שיש להם בעיה עד שמציעים להם פתרון. באותה נשימה יש כמובן לציין שזה גם די שכיח להמציא פתרונות לבעיות שפשוט לא קיימות.
האתגרים
אחד האתגרים הגדולים בניהול קבוצת מיקוד הוא תיעוד החומר שמצטבר. הפתרון האידיאלי הוא להקליט ולצלם בוידאו את הסשן אך זה לא תמיד אפשרי מטעמים לוגיסטים, משפטיים וכו'. מהסיבה הזאת נאלצנו להשתמש בכלי כתיבה ובעוד אני תיעדתי כל משפט במחברת, העמית שניהל את הדיון כתב רעיונות מרכזיים ומילות מפתח על יריעות נייר גדולות. זאת פעילות לא פשוטה כאשר מדובר בעשרה אנשים וצריך גם לתעד מי אמר מה. אנשים לעיתים משלימים או מתפרצים למשפטים של אחרים שגם ככה נוטים לשנות את הניסוח והתוכן של מה שהם אומרים שלוש פעמים בשניה.
קל מאוד כאשר מתעדים את הסשן בכתב ללכת לאיבוד או להשאר מאחור. זה יכול לקרות בייחוד אם הדיון תוסס ומספר אנשים משתתף ותורם חוות דעת ורעיונות. לייצר את האווירה הזאת ולהעיר אנשים זה לא פשוט וזה התפקיד של מי שמנהל את הסשן לוודא שאנשים מעורים ומגלים עניין אחרת קבוצת המיקוד הופכת לסוג של פרזנטציה מביכה. תוך כדי הכתיבה עצמה קשה מאוד להוסיף תיאורים ניתוחיים כמו מה יכולה להיות המשמעות של ציטוט מסויים. הכתיבה עצמה היא חצי ציטוט חצי ניסוח מחדש של מה שנאמר כדי שהמשפט יהיה הגיוני.
המטרה היא לתעד את מה שנאמר ולא לנתח כך שהשאיפה היא לכלול כמה שיותר ציטוטים מדוייקים. זה לא קל כשאנשים עוצרים תוך כדי משפט, חושבים קצת, מישהו אומר משהו ואחרי שלוש שניות הם מתחילים אותו מההתחלה. התוצר הסופי הוא אוסף משפטים קצרים שקל מהר לשכוח באיזה הקשר הם נאמרו אם לא מתחילים להקליד אותם מהר ולרשום לצידם הסבר כלשהו בכדי שיהיה אפשר לנתח אותם בצורה יעילה לאחר מכן. כמו שיטות מחקר איכותניות אחרות, קבוצות מיקוד מייצרות הרבה טקסט שצריך לקרוא ולנתח. בניגוד לשיטות כמותיות אי אפשר פשוט להזין את המספרים לאקסל, להפעיל כמה פונקציות ולייצר כמה גרפים צבעוניים.
