לפני זמן קצר הסתובבה ברשת חידה. בכותרת היה כתוב: "ילדי גן יכולים לפתור את זה תוך 5-10 דקות, מתכנתים תוך שעה ואנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה… תראו בעצמכם"
להלן החידה (יש למצוא את הקשר בין המספרים בטור השמאלי לימני ולהשלים את המספר האחרון במקום סימני השאלה):
מקור תמונה: צילום מסך מפייסבוק
אני מקווה שאני לא הורסת לכם ואתם כבר יודעים את הפתרון לחידה הזו. (אם לא, אל תקראו את המשפט הבא) התשובה מסתתרת בגוף השאלה – ילדי גן לא יודעים לעשות פעולות חיבור אבל יודעים לספור. המספרים בטור הימני משקפים את כמות העיגולים שבמספר המקביל בטור השמאלי.
החלטתי לפתוח את הפוסט עם החידה הזו כיוון שלדעתי היא ממחישה היטב כמה קשה לנו להסתכל על משהו בעיניים של ילד. אך זה בדיוק מה שעלינו לעשות כאשר אנו באים לעצב ו/או לתכנן אתר המיועד לילדים.
בדרך כלל במושג "ילדים" אנו מתייחסים לכל קבוצת הגילאים בין 0 ל-16 פחות או יותר. אכן, כאשר מפלחים קהל יעד של מבוגרים, מקובל להגדיר קבוצות גיל של 10-15 שנים. למשל, גברים בגילאי 30-40. אך אם המשימה שלכם לעצב אתר, אפליקציה או מוצר וירטואלי אחר הפונה לילדים, תצטרכו לעשות פילוח הרבה יותר מדויק.
לכן, החלטתי לחלק את המאפיינים, הטיפים וההמלצות בפוסט זה לפי גילאי הילדים להם מיועד האתר (או האפליקציה).
1-3 פעוטות (בליווי הורים)
ילדים בגילאים אלו לא ישתמשו בעצמם באתר או אפליקציה, אלא בליווי מבוגרים או אחים גדולים. לכן, חשוב לקחת בחשבון גם את החלק המיועד להורה שצריך לבצע במקביל כמה פעולות – להחזיק את הילד, לשתף אותו בפעילות ולנווט באתר או האפליקציה (ולעשות את כל זה מהר כי לילד אין סבלנות רבה). הניווט, מצד אחד, לא אמור להפריע לילד לצרוך את התוכן ומצד שני להיות מספיק נגיש ובולט למבוגר שמנחה את הפעילות.
הכפתורים והאזורים היוצרים אינטראקציה צריכים להיות גדולים ובולטים. זה בעצם נכון לגבי כל המשתמשים ובמיוחד לילדים.
אם מדובר באפליקציה לטלפון או טאבלט, הילד וודאי ירצה (ובצדק) להיות שותף פעיל: לגעת במסך וללחוץ על כפתורים. אם כפתורי התפריט וההגדרות המיועדים להורים נמצאים באופן קבוע על המסך, הילד ילחץ עליהם בטעות שוב ושוב, מה שיגרום לתסכול. במקרה כזה, שווה לשקול שימוש בכפתורים מתוחכמים יותר. למשל, בלחיצה ראשונה הכפתור ישנה את צבעו ורק בלחיצה השנייה ייפתח התפריט. אם הילד ילחץ עליו בטעות ולא יקרה כלום, הוא כניראה לא ילחץ שם שוב ולא יגרום לפתיחת התפריט.
Thomas & Friends דוגמא לתפריט "מותאם להורים" – גרירה של החץ הצהוב למטה, פותחת תפריט. מקור תמונה: itunes
גילאי 4-6
אפליקציות ואתרים המיועדים לילדים בגילאי 4-6 יכולים להכיל רקעים מורכבים יותר מבחינת צבעוניות וכמות הפרטים הגרפיים כדי לעורר סקרנות ורצון לחקור. שימוש באלמנטים המזכירים את הסביבה הטבעית של הילד כמו עצים, בית, שמיים, דשא, חיות בית, עוזרים לו "להרגיש בבית" ולהתחבר למשחק או הפעילות באתר.
האפליקציה Field Flier – רקע של עצים, אגם וחיות. מקור תמונה: itunes
הילדים ירצו לחקור את כל מה שיש על המסך וכנראה גם ללחוץ על כל דבר, עם זאת, גם באתרי ילדים (אולי אפילו יותר) חשוב לשמור על היררכיה ברורה של התוכן ולהבליט אלמנטים לחיצים. אפשר להשיג זאת על ידי הגדלה של האלמנטים האלה, הוספה של צל, קו מיתאר וחצים. סאונד ואניצמיה גם הם אמצעים מצוינים למשיכת תשומת לב, הדגשה והסברים. בייחוד כאשר המשתמשים שלכם לא ממש יודעים לקרוא.
האתר של ברני – הכפתורים זזים במעבר עכבר וברני מסביר מה עושה כל כפתור. מקור תמונה: צילום מסך
אם החלטתם להשתמש באייקונים וסמלים, היו זהירים: המטאפורות שמאוד ברורות לנו, לא תמיד ברורות ומובנות לילדים. הילדים יצפו לקבל אחרי לחיצה בדיוק את מה שמופיע באיור.
האתר הפופולרי NickJr. – האייקונים של המשחקים, הוידאו והיצירה ברורים כיוון שהם מוכרים לילדים מה"עולם האמיתי" אבל לא בטוח שאייקון הבית מתקשר אצלם באופן טבעי כמו אצלנו ל"דף הבית". מקור תמונה: צילום מסך
אמנם ילדים בגילאים אלה כבר לומדים לקרוא והם כנראה יהנו מלזהות אותיות ומילים, אך כיוון שזו פעילות שהם נדרשים לבצע במסגרת הלימודים, ב"זמן המשחקים" שלהם ייתכן והם יעדיפו לשחק ולא לקרוא. לכן, אם רוצים למשוך ילדים להשתמש באתר או באפליקציה, רצוי לאפשר להם לבצע פעולות אינטראקטיביות כמו ציור, צפייה בסרטונים, שמיעת מוזיקה או סיפורים ומשחקים שונים.
אפליקציה של Toca – סלון יופי. אולי כדאי להחביא את המספריים אחרי שהילד משחק באפליקציה הזו. מקור תמונה: צילום מסך
אם יש באתר או באפליקציה חלק שדורש תשלום, קהל היעד שלכם מתחלק ל-2: הילדים, שהם המשפיעים וההורים, שהם המחליטים והמשלמים. הילדים יחפשו את הפעילויות והמשחקים, ההורים, ירצו לוודא שהתוכן אכן מתאים לילד שלהם, תורם להתפתחות שלו ולא פחות חשוב, יכול להעסיק אותו למשך זמן מה (אם האפליקציה משמשת כבייביסיטר, יש סיכוי גדול יותר שההורה יהיה מעוניין לשלם עבורה). בנוסף, כמו בכל אתר מסחר אלקטרוני, צריך שהמשתמשים ירגישו בטוחים לבצע תשלום ושהתהליך יהיה פשוט ומהיר. (עוד על עיצוב דפי מוצר במסחר אלקטרוני, בפוסט "כך תיצרו דף מוצר מוצלח ותשפרו את תהליך הרכישה”). לאחרונה הושמעה ביקורת רבה של הורים שנאלצו לשלם עבור מוצרים שהילדים שלהם רכשו תוך כדי משחק באפליקציה. זה מעצבן מאוד ואפשר להבין את ההורים האלה. אם מציעים מוצרים או אפשרויות מתקדמות בתשלום, וודאו שהתהליך הזה אינו נגיש לילדים תוך כדי המשחק ושההורים מבינים היטב מה הם קונים.
זהירות – פרסומות!
דעתם של הילדים מוסחת בקלות. המבוגרים רגילים לפרסומות ובאנרים ולמדו להתעלם מהם. הילדים, לעומת זאת, לא תמיד יודעים להבחין בין תוכן האתר לבין הפרסום. המפרסמים אולי יהיו מרוצים מהטראפיק שהאתר שולח אליהם, אך, המטרה היא להשאיר את הגולשים הצעירים אצלכם, לא?
לא מפתיע שקשה להבדיל בין הפרסום לתוכן האתר – גם בבאנר (למעלה) וגם באתר מופיעה אותה הדמות. תמונה מתוך האתר .nickjr
הילדים נותנים אמון במה שמציגים להם ולא מפעילים את המסננים שאנחנו רגילים להפעיל. כמו שכתבה עמית כנעני בפוסט שלה כאן באתר: “אחת החוויות הכי עצובות שלי כהורה היתה היום שבו תמר רצה אלי בהתרגשות מהמחשב לספר לי שיש לי סיכוי לזכות ברבע מיליון דולר כי אני הגולש ה1000 באיזה אתר משחקים מתועב. ברגע הזה התמלאתי עצב ופחד – קשה לתאר את התחושה, האמון הזה שהיה לה במה שהיא ראתה במחשב שבר את ליבי.”
גילאי 12-16
אם יש משהו שטינייג'רים לא אוהבים הוא שמדברים אליהם "מלמעלה". אם קהל היעד שלכם הוא בטווח הגילאים האלה, חשוב להימנע מנימה מחנכת או מטיפה. אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לקבל פידבק מילדים בגיל המתאים כבר בשלבי התכנון של האתר.
Alertbox ערכה מחקר בו 38 ילדים בגילאי 13-17 נתבקשו להיכנס ל-23 אתרים שונים, לבצע פעולות מסוימות ולשתף בחוויות שלהם. בנוסף, נתבקשו המשתתפים לבצע משימות שדרשו כניסה לאתרים אחרים, לפי בחירתם. המחקר הזה אמנם נערך ב-2005, אך ניתן ללמוד ממנו הרבה גם לגבי אתרים ואפליקציות של היום:
ישנה דעה רווחת שילדים מתבגרים מעולים בטכנולוגיה. המחקר הראה שהמתבגרים הם לא בהכרח אשפי אינטרנט שיכולים למצוא את דרכם בכל אתר שיראו להם. רק 55% מהמשתתפים הצליחו למלא משימה ספציפית שניתנה להם באתר מסוים (האחוז בקרב מבוגרים היה גבוה יותר – באזור 65%). עורכי המחקר מעלים כמה סיבות לכך: קשיים בהבנת הנקרא, חוסר היכרות עם אסטרטגיות מחקר מתוחכמות ורמה נמוכה במיוחד של סבלנות.
ההנחה שגולשים צעירים נמשכים יותר לאתרים עשירים בגירויים ויזואליים אומתה במחקר, אך עם זאת, האתרים שהמשתתפים דירגו גבוה ביותר בסולם ההעדפה האישית היו אתרים בעלי עיצוב פשוט ונקי יחסית. האתרים בעלי העיצוב הצעקני דורגו נמוך יותר ברוב המקרים.
המתבגרים אמנם משתעממים מהר ורוצים גירוי מתמיד, אך מצד שני, כאשר האתר מורכב מדי והם אינם מצליחים להבין במהירות איך להשתמש בו, הסבלנות שלהם פגה מהר מאוד והם מעדיפים לעבור הלאה.
כמו הילדים הקטנים יותר, גם המתבגרים מעדיפים לעשות דברים מאשר לצרוך תוכן באופן פאסיבי. על פי אותו המחקר, הפעילויות הפופולריות באתרים היו: חידונים, טפסים למתן פידבק או שאלות, סקרים והצבעות, משחקים, שיתוף תמונות ותכנים אחרים, הודעות מיידיות וצ'אט, אפשרויות ליצירת תכנים אישיים.
האתר Stardoll מציע מגוון פעילויות ומשחקים הקשורים לאופנה ובגדים. הגרפיקה של הדמויות מושקעת, אך העיצוב של האתר עצמו נקי ולא צעקני. מקור תמונה: צילום מסך
בקיצור, לא קל בכלל לעצב לילדים.
בכל פרויקט עיצוב קשה למעצב לעשות צעד אחורה ולהעריך באופן אובייקטיבי את היצירה שלו. קשה במיוחד לעשות זאת כאשר ההערכה צריכה להיות מנקודת מבט שונה לחלוטין משלנו. יכול להיות שלמעצבים–הורים קצת יותר קל להבין את הראש של הילדים. בכל מקרה, מומלץ מאוד לעשות טסטינג ולבדוק את תגובות קהל היעד. לפחות לשכנע אותו להשתתף יהיה קל.
שתפו אותנו בנסיון שלכם – מה היה החלק הקשה ביותר בעיצוב לילדים?
מקורות וקריאה נוספת:
http://uxmag.com/articles/designing-experiences-for-young-kids
http://www.smashingmagazine.com/2009/11/27/designing-websites-for-kids-trends-and-best-practices/
http://www.useit.com/alertbox/teenagers.html
פוסט מעניין מאוד. קיבלתי כמה טיפים לעתיד
הערה קטנה – יש בעייה בקישור לפוסט על עמוד הרכישה. הקישור צריך להיות http://uxi.org.il/pages/13465
אם כבר הזכרנו את סטארדולס, אז בהקשר לילדים תמיד מדהים אותי הגרף הזה (לצערי הוא מאמצע 2009):
http://cdn.briansolis.com/wp-content/uploads/2009/08/universe-q2-09a.jpg
שימו לב לנוכחות ילדים בגילאי 10-15 בעולמות הוירטואליים (כן, המספרים זה מיליונים של רשומים).
שווה להעיף מבט גם בhabbo hotel – יש לו 230 מיליון (!) משתמשים רשומים.
תודה הראל. הלינק תוקן.
המורכבות שבעיצוב לילדים היא גדולה, לא רק (או בעיקר) בגלל השוני ביכולות הקוגניטיביות בין קבוצות גיל שונות, או בשוני בעניין בסוגי תכנים שונים.
יש גם אספקטים נוספים כמו יכולות מוטוריות אצל ילדים צעירים (ומי שראה ילד בן 2-3 עובד עם עכבר, יודע על מה אני מדברת), מיומנויות קריאה אצל בני נוער (הזכרת את זה) ועוד…
לפני כמה שנים היתה הרצאה מעניינת בנושא בארגון UPA, שנתנה אליסון דרוין מאונ' מרילנד, שהיא מומחית בתחום. מה שמצא חן בעיני היה הדגש על ילדים כשותפים בתהליך העיצוב. אפשר לקרוא עוד באתר של HCIL:
http://www.cs.umd.edu/hcil/kiddesign
מאמר מאוד מעניין, תודה רבה.
רק חבל שאין פירוט על שכבת הגילאים 7-11 (או שהיא נעלמה מעיניי?) מעניין לקרוא על שכבת הגיל בה ילד יודע לקרוא אך לא שולט כ"כ בקריאה מהירה.
כתבה מרתקת, תודה.
פתרתי את החידה תוך חצי דקה, כנראה שאני צריך קצת להתבגר..
יפה.
הצגת סקירה מעניינת, התואמת את ה"אבולוציה" של יכולת השימוש והתפתחות הקוגניציה אצל ילדים.
מניסיון, באמת כדאי לשתף את המשתמש הצעיר ואולי ליצור קבוצת מיקוד בשלב מוקדם, על מנת להבין בדיוק כיצד הוא חושב, או מה עשוי להתאים לו.