בימים אלו אני עומל על הכנת מצגת בה אני מציג אוסף של ממשקים מעולם עריכת הסאונד כטריגרים אפשריים לרעיונות איפיון של ממשקים פיננסים. כחלק מהמצגת אני מתייחס לדמיון והשוני בין שני העולמות מבחינת הממשקים בהם משתמשים אנשי מקצוע בכל אחד מהתחומים. הנקודות הבאות רלוונטיות במידה משתנה לתחומים אחרים בהם אנשים עובדים עם מידע מורכב בדרכים שונות.
CC by Ctd2005
1. התמודדות עם מידע רב ומורכב בו זמנית שמוצג הן בצורה ויזואלית (גרפים למשל) והן טקסטואלית
המחשת מידע בצורה ויזואלית היא מרכיב מרכזי בניתוח מידע פיננסי
תוכנות עריכת סאונד כוללות לעיתים קרובות המחשת מידע בצורה ויזואלית
2. כל פיקסל על המסך הוא זהב ולכן הממשק יהיה לרוב צפוף וחנוק
כל פיקסל חשוב - ProTools תוכנה להקלטה ועריכת סאונד
כל פיקסל חשוב - LavaFX תוכנה לסחר במטבע חוץ
3. הממשק לעיתים קרובות מחולק לחלקים שונים שלפעמים אין בינהם קשר והתוצאה היא פסיפס של ממשקים קטנים (פלאגינים באודיו – גרפים וטבלאות בכלכלה)
4. המשתמש עובד עם מספר מסכים בו זמנית (סוחרים עובדים עם 4-7 מסכים, טכנאי קול יעבוד לפחות עם 2-3).
סוחרים לרוב משתמשים במספר צגים בו-זמנית
טכנאי סאונד משתמש במספר צגים בו-זמנית
5. זמן משחק תפקיד מרכזי בממשק ומהווה ציר חשוב בשביל להציג מידע. בעריכת סאונד הוא נמדד בצורות שונות כמו תיבות ושניות ומתייחס לאורך קטע מוקלט וממשק פיננסי הוא יכול להימדד בשניות או עשורים בכדי להציג תנודות ומגמות.
מה שונה?
1. עבודה עם תוכנת עריכת סאונד כוללת בעיקר תימרון של מידע (לדוגמא: שינוי פרמטרים של פלאגין, העתקה ומחיקה של קטע מתוך הקלטה) בעוד ממשקים פיננסים רבים כוללים בעיקר מעקב ובקרה של מידע שיכולים להוביל לפעולה מסויימת בין אם ישירות בממשק בו הם צפו או בממשק אחר. זה כמובן מאוד תלוי באופי העבודה ואני בכוונה מתייחס לשני התחומים בצורה מאוד כללית כרגע. תימחור אופציות לדוגמא מזכיר מאוד שינוי פרמטרים של פלאגין כאשר המשתמש מזין ומווסת ערכים בשביל לבחון את התוצאה.
שימוש באפקטים רבים בעריכת סאונד דורש וויסות פרמטרים
2. ממשקים רבים בעריכת סאונד מתבססים על עולם פיזי עשיר וצבעוני של מכשירים דיגיטאלים ואנאלוגים שהיו ועדיין קיימים באולפן הקלטה. מנגד, ממשקים פיננסים ניזונים במקרים רבים מתוכנות כמו אקסל, קרי טבלאות וגרפים.
חלקים מהממשק של תוכנות לעריכת סאונד מבוססים לעיתים על מכשירים פיזים
מידע פיננסי מוצג לעיתים קרובות בטבלאות וגרפים
3. ממשקים פיננסים כמו אלה הנמצאים בשימוש על ידי סוחרים לדוגמא עושים שימוש תדיר באפקטים מגוונים של קול בשביל להתריע. השימוש באפקטים וצלילים בזמן עריכת סאונד הוא מוגבל מאוד בכדי לא להפריע ולהסיח את דעתו של המשתמש שצריך להקשיב ולהתרכז.
4. זמן אמת – בעבודה עם מידע פיננסי המשתמש פעמים רבות מתמקד במידע שזורם בזמן אמת ואירועים שמתרחשים גוררים תגובה. אי אפשר למתוח את הזמן אחורה או להתחיל מחדש. אם פספסת ירידה או עלייה חדה של מניה או מטבע חוץ למשל – אין מה לעשות. בעריכת סאונד המשתמש מתמקד בפרק זמן קבוע שהוקלט והעבודה שלו נסובה סביבו כאשר הוא מנגן אותו מקטעים מסויימים בכדי לבצע פעולות מסויימות. אסייג ואומר שפעולה דומה לניגון יכולה להתבצע בממשק פיננסי אם מדובר בביצוע מחקר ואז כן קיים דמיון כי המשתמש יכול להריץ פרק זמן כלשהו ולווסת פרמטרים בכדי לבצע ניתוח מידע היסטורי.
אני בטוח שישנם אי-דיוקים וההתייחסות היא מאוד כללית בכדי להמנע מפוסט באורך מגילת העצמאות ובעיקר מפני שהמטרה העיקרית מבחינתי כרגע היא לעורר דיון וללמוד. אני מאוד אשמח להמשיך ולפתח את הנושא הזה בעתיד אם יצטברו מספיק דוגמאות ותובנות שאולי אף יאפשרו התייחסות להיבטים ספציפים יותר.
פוסט מדהים,
נהנתי מאוד אמיר.
כתבה מצוינת. אף פעם לא חשבתי על הקשר בין שני התחומים האלו, וברגע שרואים את צילומי המסך מבינים כמה הם דומים.
התוכנות האלו תמיד נראות מפחידות, ותמיד יהיו מקצוענים שיטענו שלמרות ה"רעש" או אפילו בזכותו, התוכנות עושות את העבודה. אבל מישהו מכיר תוכנה בסגנון כזה שמצליחה גם להיות יפה, מהירה, ואולי (אפילו קצת) אינטואיטיבית?
אהבתי במיוחד את נקודת הדמיון החמישית (זמן) ואת נקודת השוני השלישית (חיוויים קוליים). שני הדברים כך כך ברורים מאליהם, ועם זאת אני לא בטוח שהייתי עולה עליהם לבד.
אני מסכים עם כולם. בשניה הראשונה שראיתי את צילומי המסך אחד ליד השני אמרתי – מדליק!
מעניין. תודה אמיר.
אגב – נדמה לי ששני סוגי הממשקים הללו מהווים במקרים רבים סוג של Dashboard. ניתן אולי להיעזר ב-Best practice של נושא זה. אפשר למצוא מאמרים רלוונטיים ועניינים לנושא ה-Dashboards ב-
http://www.dashboardinsight.com/articles/digital-dashboards/fundamentals/
השוואה מעניינת ומקורית.
נקודת הדמיון הראשונה שהייתי חושב עליה (אולי היא מובנת מאליו ולכן לא ציינת אותה) היא העובדה שמדובר בשני המקרים בכלי עבודה, מולו יבלה המשתמש שעות רבות, כך שהוא יכול (ובמקרים רבים צריך) להשקיע זמן בלמידת המערכת, בניסוי וטעיה וכו'.
נקודת הבדל חשובה בעיניי היא רמת המתח הנפשי בה המשתמש עשוי להמצא. זה כמובן לא נכון באופן גורף אבל כהכללה הייתי לוקח בחשבון שמשתמשי המערכות הפיננסיות עשויים להמצא לא פעם תחת לא מעט סטרס, שנובע הן ממימד "זמן אמת" שציינת והן מהעובדה שטעויות יחסית קטנות עלולות לעלות הרבה מאוד כסף.
ההיכרות שלי עם מערכות פיננסיות היא יחסית דלה ומסתכמת בעיקר בהשתתפות חלקית בפרויקטים שלא אני ניהלתי. לעומת זאת עם תוכנות עריכת מוזיקה עבדתי/שיחקתי די הרבה. התכונה הראשונה שקפצה לי לראש, שהייתי רוצה לראות במערכות פיננסיות היא ה- zoom-in על מימד הזמן, שמאפשר לבחור במהירות עד איזה רמת פירוט אני רוצה לראות כרגע.
ועוד משהו שקפץ לי אסוציאטיבית- הייתי נזהר מהעברת מונחים ממערכת אחת לאחרת. למילה "מניפולציה" למשל, יכולות להיות משמעויות חיוביות יחסית במערכות עריכת מוזיקה, אבל במערכות פיננסיות היא קצת פחות רצויה 🙂
אורן, אתה צודק לגבי שתי הנקודות והתכוונתי לערוך את הפוסט ולהתייחס לאלמנט המצב הקוגנטיבי של המשתמש בגלל הסביבה ואופי העבודה אבל צריך לשמור משהו לחלק ב' 🙂 טכנאי הקלטות-עריכה יכול כמובן להיות תחת לחץ בעבודה אבל זה לא משתווה לדעתי ללחץ בו נמצאים אנשים שמעבירים מיד ליד מיליוני דולרים בכמה לחיצות. טעות לכאורה מיניאטורית בשער ההמרה של שני מטבעות מ-1.52619 ל-1.52629 יכולה לעלות ה-מ-ו-ן כסף. מבחינת ממשק עריכת סאונד, בהרבה מקרים אין כזה דבר ערך "נכון" והמשתמש מווסת פרמטרים כמו אפקט של חלל פתוח עד שהוא מרוצה מהתוצאה. סטייה לאו דווקא תחשב לטעות או קטסטרופה כמו במקרה של הגדרת סכום, שער המרה, פרטי חשבון בנק, תאריך מימוש אופציה וכו'. נקודה מעניינת היא שמצד אחד רוצים למנוע טעויות אנוש ושגיאות אך מצד שני מהירות היא מרכיב חשוב ולפעמים התמהמהות של כמה שניות גם יכולה לעלות הרבה כסף. עסק לא פשוט.
מבחינת zoom-in זה פיצ'ר חשוב בניתוח טכני של נתונים פיננסים כפי שניתן להתרשם כאן – http://www.google.com/finance?q=INDEXSP:.INX
הערכת סיכון ותחזיות של תנודות ומגמות מתבססות בין השאר על מידע היסטורי ויש חשיבות רבה ליכולת לקפוץ ממצב של שנים לימים או דקות לפעמים. הזום עובד לפעמים גם על ציר ה-Y אם רוצים לבחון בזכוכית מגדלת למשל הבדלים עשרוניים מאוד קטנים בסכום. מהבחינה הזאת מדובר בפעולה זהה לזאת שמבצעים בתוכנת עריכת סאונד כאשר בוחנים רצועת הקלטה עם זכוכית מגדלת אם רוצים לחתוך חצי שנייה או לחבר שני קטעים בדיוק כירורגי.
רן, לדעתי ממשקים פיננסים הם הרבה יותר לוחות בקרה אם הם מהסוג שנועד לספק תמונת מצב בעוד ממשק עריכת סאונד הוא כלי לתמרון המידע והמשתמש בו אקטיבי לעומת הברוקר ששם עין על המחיר של הנכסים בהם הוא השקיע. יש בתוכנות עריכת סאונד חלקים "פסיבים" שנועדו לספק מידע בזמן ההקלטה לדוגמא, בשביל שהמשתמש יראה שמה שמוקלט לא חורג מטווח עוצמה מסויים. הייתי מחלק ממשקים פיננסים ל-
1. בקרה (ניטור של מידע הזורם בזמן אמת כמו מחיר קנייה ומחיר מכירה של מניה בכל זמן נתון)
2. ניתוח (חישוב סיכונים וביצוע תחזיות, בדיקת נתונים מהעבר)
3. ביצוע פעולות כמו מכירה, קנייה, צ'ט כתוב עם סוחר אחר וכו'.
ויטלי, לא היה לי מושג לגבי החשיבות של קולות וצלילים בסחר (גם אם הוא נעשה בצורה אלקטרונית) עד שלא התחלתי לדגור שעות בקומה של סוחרים בבנק השקעות 🙂 לא לבעלי לב חלש לפעמים.
רוני, התוכנות הללו באמת נראות מפחידות במקרים רבים וכפי שאורן ציין, זהו כלי עבודה מורכב ואיש מקצוע לומד לאורך תקופה איך להשתמש בו. אין זה אומר שאי אפשר לשפר את הממשקים שלהם וזה אחד היעדים של החברה בה אני עובד http://lab49.com/insidethelab/demos
בהקשר של אסתטיקה ומרכיבי חווית משתמש אחרים באיפיון אפליקציות כלכליות הנה פוסט רלוונטי שפרסמתי לפני חודש http://www.amirdotan.com/blog/?p=1224
אני חושב שיש מקום לקחת בחשבון שמדובר בתחומים מורכבים והמשתמשים המומחים דורשים הרבה יכולות ואפשרויות לבצע פעולות מסובכות. מאוד קשה לאיש חווית משתמש להתחיל לחשוב על פתרונות אלגנטים יותר כאשר הוא לא שוחה בתחום ומבין את העבודה שהמשתמשים עושים. גם אם הוא כן מבין אותה, אני מאמין שהמורכבות הנדרשת כמעט תמיד תוביל לממשק שנראה מפחיד, בעיקר לאנשים מחוץ לתחום שלא עובדים איתו. מי שמחפש את הממשק הפחות מפחיד יהיו בדרך כלל אלה שעושים את הצעדים הראשונים ורוצים ממשק שהוא יותר entry level מאשר כלי עבודה של מומחים.
הי אמיר.
אני סקרן – מה שראית בממשקים פיננסים – עד כמה הם מאפשרים קסטומיזציה פרטנית או פרסונליזציה ?
יפה שמצאת את הדימיון בין עולם שלכאורה נראים כ״כ שונים.
כל המשתנים בשיר (תווים וכ׳ו) גורמים לך להבין כמה המידע עצום בכל שיר שנראה לכאורה פשוט. משתנים רבים בעולם המוסיקה כמו בעולם העסקים.
תודה רבה על המאמר.
רוני,
http://mlshop.co.il/