מכירים את זה שאתם מכניסים סיסמא בסמארטפון שלכם והתו האחרון שהקלדתם מופיע לכמה שניות לפני שהוא מוחלף בכוכבית (y****)? אז זה רק אחד מחמישים ומשהו הפטנטים בתחום העיצוב האינטראקטיבי, שרשומים על שמו של ברוס "טוג" טוגנזיני. ההמצאה הזאת עוזרת למקליד הסיסמא לוודא שהוא לא טועה בהקלדה ובאותו הזמן מקשה על מי שעשוי לנסות לגנוב את הסיסמא.
הסדנה עם טוג חידדה כמה מעקרונות התחום, והכירה אותם מאפס למי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם ה-UX. טוב נו, זה לא מפתיע – הוא אחד מהאנשים שהגדירו את העקרונות האלה.
אתם קמים בלילה לכבות את האור? יש מישהו שזו אשמתו
הנרי דרייפוס הוא מראשוני המאפיינים: הוא היה מעצב תעשייתי שבין היתר היה אחראי על עיצוב חדרי אירוח באניות פאר, בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת. על מנת לבחון את העיצוב שלו, דרייפוס בנה מודלים ל-8 חדרים בתוך האנגר ענק, והזמין אורחים להתארח בחדרים לכמה ימים. במהלך התקופה, דרייפוס גילה כשלים רבים, אותם דאג לתקן בדגמים הסופיים של החדרים באניות. אחת המסקנות המרכזיות שלו – שייתכן והיא נראית מובנת מאליה כיום – היא היכולת לשלוט באור באמצעות מתג שנמצא באזור המיטה, ובכך להימנע מקימה לשירותים בחושך מוחלט, בחדר צפוף.
"אין תחליף למחקר ובדיקות שמישות", ברוס טוגנזיני במהלך הסדנה
דרייפוס, בדיוק כמו טוג, היה מאמין גדול בדיקות שמישות: באחת הדוגמאות, טוג הציג מקרה בוחן נוסף, הפעם, אחד מתקופתו ב-Apple: מטרתם של המהנדסים בחברה, הייתה להביא לכך שמשתמשים יצליחו לחבר מחשב חדש ולהתחיל לעבוד עליו בתוך חצי שעה.
בבדיקת השמישות, התברר שמה שמעכב את המשתמשים, הוא תהליך פשוט לכאורה, של הוצאת אחד הכבלים מהאריזה שלו. הפתרון של Apple היה לשנות את האריזה של הכבל כמובן. זהו פתרון ברור ומתבקש, אבל לא הייתה שום דרך להגיע אליו לולא בדיקת השמישות.
אין מנוס ממחקר ובדיקות שמישות! זוהי המנטרה של טוג. לא ניתן להתבסס על תחושות בטן או אפילו על ניסיון העבר. כל מקרה עומד לגופו ויש לבצע מחקר מדוקדק ובדיקות ספציפיות עבורו. כך תגיעו לתוצאות הטובות ביותר.
התאימו את ההצגה לקהל
הדבר הנוסף, והחשוב לא פחות, היא דרך הצגת הנתונים שאספתם: אחרי שסיימתם מחקר מעמיק, אתם תצטרכו "למכור" את המסקנות שאליהן הגעתם. כלומר, אם עשיתם בדיקות שמישות שהולידו מסקנות, הצעות לשינויים או קונספט אפיון חדשני, אתם תצטרכו לשכנע את הלקוח (או את הבוס שלכם, אם הוא ה"לקוח" שאותו אתם צריכים לשכנע) למה הוא חייב בדיוק את האפיון הזה עבור האתר שלו.
דברו איתו בשפה שלו – תראו לו מספרים: אתם יכולים להגיד לו למשל ש"יותר מ-65% מהמשתמשים נכשלים בביצוע הפעולה הזו, באתר הקיים".
אפילו טוב מכך – הראו לו כמה כסף אתם יכולים לעזור לו לחסוך: "משתמש מפיק 7 דו"חות ביום, כלומר, 154 דו"חות בחודש, שהם 1,848 דו"חות בשנה. אנחנו יודעים שהפקת דו"ח אחד היום לוקחת כ-50 שניות. משמע, כל עובד משקיע כ-25 שעות בשנה בהפקת דוחות.
האפיון שאני מציע יסייע להפקיד דו"ח בחצי מהזמן, משמע חיסכון של 12 וחצי שעות בשנה, שמהוות חיסכון של 2,000 ₪ בשנה עבור כל עובד".
אלה מספרים שהלקוח שלכם יתחבר אליהם משום שהם מדברים על הערך שהוא יניב מהתהליך שאתם מובילים.
בבית שלכם, אתם מניחים את הרגליים על השולחן?
אל תגלו לאף אחד, אבל כשלא באים אליי אורחים, אני לא מסדר את המיטה, ולפעמים אני אפילו משאיר את שטיפת הכלים למחר. אני גם אוכל מול הטלוויזיה ומניח את הרגליים על השולחן בסלון. בגלל זה חשבתי פעם, שזה יכול היה להיות נחמד, אם חלק משולחן הזכוכית שיש לי במרכז הסלון, היה בעצם מרופד ונוח לעקבים שלי.
למה זה מעניין אתכם? כי לא הייתי מגיע למסקנה על העקבים ועל שולחן הזכוכית שלי אם לא הייתי מבלה בסלון את הזמן שאני מבלה בו. זה לא רעיון מוצלח במיוחד, אני יודע שאני לא הולך להתעשר ממנו, אבל הוא מעביר את הנקודה שהעביר טוג: אין תחליף לבדיקת המוצר בסביבת השימוש הטבעית שלו.
טוג הביא כדוגמא את Grocery IQ – אפליקציה לניהול רשימת קניות בסופר שמאפשרת ניהול פשוט של הרשימה: ברגע שהכנסתם פריט לעגלה שנמצא ברשימה שלכם בסמארטפון, לחצו עליו והוא ייעלם מהרשימה. כשתישארו עם רשימה ריקה, סימן שסיימתם. פשוט, לא? ובכן, לא ממש.
מה שלא חשבו עליו במהלך האפיון, הוא שכאשר משתמש מחזיק את עגלת הסופר ביד אחת, ואת הסמארטפון ביד השנייה, לחיצה שגויה על פריט תהיה תסריט די נפוץ, וכל משתמשים פשוט מאבדים פריטים חשובים שהופיעו ברשימה שלהם מבלי לדעת איזה פריט אבד.
ביקור בסופר או ליווי משתמשים במהלך הקניות, היו מולידים את המסקנה הדרושה – יש צורך במחווה נוחה ופשוטה, אבל לא כזו שתהיה רגישה כל כך לטעויות. למשל: מחווה של לחיצה כפולה, לחיצה ארוכה וכו'.
אתם מאפייני UX? יש לכם אחריות כלפי מישהו שלא חשבתם עליו…
נכון, אתם הנציגים של המשתמש בארגון. אתם אחראים לוודא שהצרכים והכאבים שלו מקבלים מענה ממשקי. אבל יש לכם "משתמש" נוסף – הלקוח שלכם, הבוס שלכם או מנהל הפרויקט.
כל אלה הן דמויות שיש לכם אחריות כלפיהן. בין אם אתם צריכים לוודא שהם מודעים לצרכי המשתמש (גם אם התקציב דוחק והזמן מוגבל) ובין אם אתם צריכים לייצג גם את צרכי הארגון מהממשק.
וודאו שמתייעצים אתכם – כן, זו לגמרי האחריות שלכם. עד שכל הארגונים ישימו את חוויית המשתמש במקום הראשון בסדר העדיפויות שלהם, תמיד יהיו סיבות להפחית בערכה: לחץ זמן, תקציב דחוק, קושי בפיתוח ועוד. עליכם לדאוג להגיד את דעתכם בקול רם, להיות מעורבים בשרשורי מיילים וכו'.
עבודה מעשית במהלך הסדנה
רוצים לקרוא עוד קצת על שמישות?
לסיום, קבלו את המלצה ספרותית מטוג – ספרו של דון נורמן – The Design of Everyday Things. טוג הבטיח שהוא ישנה את איך שאתם חושבים על עיצוב, אני לא מתבייש להגיד שייתכן והוא ישנה את איך שאתם חושבים על העולם.
אהבתי!
הספר בהמלצות אחד החביבים עלי
כתבה מעולה ותמציתית. לרגע היה אפשר לטעות ולחשוב שהסדנה של טוג היתה מעניינת…
למדתי דברים חדשים!אחלה כתבה!
אפל האלה משהו לא נורמלי