נכתב על ידי Tom Schneider. פורסם תחת השם: Why Even Print Projects Need UX באתר uxmag.com. תורגם על ידי טל משעלי
במשך זמן רב נדמה שהתעקשנו ש"לא תזיק לסוכנויות הארט-קופי המיושנות, איזו זריקה של UX ישר לווריד". UX הלך והפך לתחום מוכר ומוערך בעולם הדיגיטלי. זאת לצד הנטייה להזניח אותו בתחומים מסורתיים יותר כמו עיצוב לפרינט או אריזות למוצרים. אם אנסה לטעון ש-UX קיים גם בפרינט ואריזות בלי שאכניס אתכם להקשר מסויים, זה ייראה תלוש. אבל אני מאמין שבעזרת כמה אנקדוטות אוכל להמחיש לכם את הצורך הקיים.
באיזה שלב במהלך ה-user journey המשתמש נחשף למידע?
רלוונטיות של מידע שווה כסף
לאחרונה נכחתי בישיבה שנגעה לעיצוב חוברת מידע עבור לקוח בינלאומי שלנו. במקביל לשבחים שהלקוחות הרעיפו על הטקסטים והעיצוב של חוברת המידע, הייתה להם ביקורת בנושא קריטי יותר. נושא שאיים על חלק ניכר מהעבודה שכבר בוצעה – הביקורת נגעה לחוויית המשתמש בחוברת. הפרק אליו התייחסו הלקוחות היה מיועד לפציינטים. הלקוחות טענו שהמידע הנכלל בעלון לגבי המחלות, לא יהיה רלוונטי עבור הפציינטים בנקודת הזמן במסע המשתמש (User Journey) שלהם, בה הם יקבלו את החוברת.
העובדה שתחום העיסוק של חוויית משתמש כבר לא מוגבל רק לאינטראקציות דיגיטליות, אלא גם למיתוג ולמסע המשתמש כבר הפכה למקובלת. במקרה של העלון לפציינטים, תפקידו של איש ה-UX הוא להגדיר איפה בתהליך הפציינט "יפגוש" את העלון,. הוא גם צריך להגדיר את המטרה של נקודת הממשק הזו כחלק ממרכיבי המותג, את ההנעה לפעולה הנדרשת, ולבסוף גם את רלוונטיות המידע בהקשר הזה.
בקיצור – איש ה-UX אמור להיות צעד אחד לפני הלקוח בהגדרת האתגרים העיסקיים. בכך הוא יסייע בחסכון זמן, משאבים ובניית אמינות. תוסיפו לזה את העובדה שפרסומים מודפסים כוללים היום QR codes וכתובות URL ותבינו את הקשר החזק בין אפיון ממשק דיגיטלי למודפס. וזה עוד בלי שנגענו בנושא החם הבא שהוא פרינט דיגיטלי אינטראקטיבי.
לפרום את הקשרים
צריך להתחשב במסע המשתמש ובחוויה הכוללת של המותג, גם בתוכן מודפס. אפילו מעבר לזה, יש להתייחס לתוכן בפריט במושגים שאנחנו רגילים להשתמש בהם מול המסך. גם לעיתון יש משתמשים וגם עם קופסת קורנפלקס יש אינטרקציה.
לילדים שלי יש שיער סורר ופרוע במיוחד, כך ששמפו אשר פורם קשרים הפך להיות מצרך הכרחי בהתארגנות הבוקר אצלנו בבית. לעיתים רבות אני מוצא את עצמי בוחן את בקבוקי השמפו כשהם אצלי באמבטיה אבל האמת היא שתפקידה של האריזה בתהליך בא לידי ביטוי הרבה קודם – בחנות. בתמונה אתם יכולים לראות שתי גרסאות לאריזה של אותו מוצר, כאשר השמאלית מביניהן נהנית משיפורי ה-UX שהיו דרושים:
הבקבוק השמאלי נהנה משיפורי ה-UX שנדרשו
• ראשית המילה "Kids" שונתה מצורתה המקורית שבה כל האותיות היו תחיליות, לצורה קריאה יותר, בה האות הראשית היא תחילית ואילו היתר אינן.
• "Detangling Spray" שונה משילובי אותיות ופונט מורכב, לצורה קריאה יותר ופונט Helvetica פשוט וקריא.
• השם "Detangler" הפך לקל יותר לזיהוי ולפענוח בין אינספור המוצרים על המדף .
• תיאור הריח עבר פישוט מ-“Double Dutch Apple” ל-“Apple” וציור התמנון משתלב עם התפוח בצורה חלקה: במקום תמנון מסובך בחבל שעל ראשו מונח תפוח, אנחנו רואים תמנון-תפוח. תמונה אחת שמחליפה דימוי עם שלושה אלמנטים. ה'תמנפוח' החביב נצבע בירוק, מה שפינה את הרקע לצבע כחול עמוק והיתולי.
מעניין לראות כיצד השפיעה האריזה החדשה על המכירות. אל כל שיפור במכירות, נתייחס כ-ROI עבור ההשקעה ב-UX כחלק מעיצוב האריזה.
לסיכום
בזמן שאנשי UX נאלצים להילחם בארגונים רבים על מקומם בתהליכים יצירתיים שמחוץ למסך, ארגונים מובילים רבים מקדישים ל-UX חלק בלתי נפרד מתהליך העבודה, החל בפרויקטים דיגיטליים וכלה בתחומים מסורתיים יותר כמו פרינט ואריזות למוצרים.
תחום הפרינט הוא רחב יותר מאשר קופי ועיצוב. כמו כל מוצר שהצרכן בא איתו במגע, הוא חלק מחוויה כוללת של המותג, ותחום ה-UX שואף לשפר את כולה.
מאמר מצויין, אני נתקלת באופן יומיומי בסימני שאלה בכל הקשור למפגש של פרינט עם UX.