כולם רוצים כלים פשוטים*

*חוץ מאלה שלא

אני אפתח בתרגיל: לקוח פונה אליכם ואומר לכם לתכנן חוויית משתמש לשירות או אתר שמטרתו לאפשר לאנשים לתכנן מפגשים המוניים. אופי המפגשים יהיה סוער, אקטיבי והם יערכו כנראה במקומות פתוחים.

חשבו על זה… עכשיו הניחו את העכבר.

חשבתם על: שירות מפות? תפריטי בחירת תאריך ושעה? אפשרות לשלוח הודעות אחד לשני? אפשרות לאשר? כמה מכם חשבו על זה?

איך אנחנו יודעים מתי לאפיין מוצר בסיסי ומתי לאפיין סביבת עבודה מורכבת?

1. קצת הגדרות

לצורך הדיון אני אבחין בין כלי לבין סביבת עבודה:

• כלי – משהו לא מורכב שיכול לבצע מספר מצומצם של פעולות.
• סביבת עבודה – חיבור של כלים המאפשר השלמת פעולות בדרך למילוי משימה.

פטיש, מברג, מסור: כל אלו הם כלים. הצורה הפשוטה שלהם, התחושה שלהם ביד שלנו, אלו גורמים לנו להבין או להניח מה לעשות איתם. יכול להיות כאלו ביננו שינסו לנגן על המסור, אבל רובנו נדע מה לעשות איתו.

נגריה היא סביבת עבודה: יש בה כלים מקובצים במקום אחד, ישנו סדר מסויים של הכלים וניתן לעשות בה עבודות מורכבות.

2. דוגמאות לכלים וסביבות עבודה

אז איך נראים כלים וסביבות עבודה בעולם שלנו? בואו נסתכל על word של Microsoft ועל Notepad.

• בעוד של-Word יש מספר עצום של תפריטים, תפריטי משנה ועוד,ל-Notepad יש 16 אופציות שמחולקות על פני 5 תפריטים.
• ב-Notpad אני מכניס תאריך לתוך הטקסט בלחיצת כפתור (F5) וב-Word אני צריך אי אלו בחירות על מנת להכניס תאריך.

אפשר לאמור שבעולם המחשב האישי, סביבות העבודה שולטות. התוכנות השונות משלבות הרבה מאוד יכולות שלפעמים חופפות. ישנם כלים שבאים עם מערכת ההפעלה, כמו המחשבון או הצייר, וישנם כלים כמו Screenhunter המעולה שאנחנו מתקינים, אבל הרוב הוא סביבות עבודה.

ברשת לעומת זאת, אפשר למצוא הרבה יותר דוגמאות לכלים: האתר צ'אט רולט מציג אפשרויות מאוד בסיסיות. יש מצלמה, שתי חלוניות למצלמות רשת וחלון לשיחת טקסט. עיצוב גרפי לא הגיע היום לעבודה. עכשיו תעשו עם זה מה שאתם רוצים. ואכן, מעבר לכל המועמדים לתכנת חשפן נולד, היו כאלו שציירו ואפילו כאלו שהשתמשו בכלי בתור אמצעי פרסום להרלי דיוידסון.

להוציא את נושא ה-SaaS, דומה שברשת אפשר למצוא יותר כלים מאשר סביבות עבודה. פייסבוק יכולה להיחשב לסביבת עבודה משום שהיא כוללת בה שירות אכסון תמונות, שירות תכתובות, שירות משחקים וכיו"ב. אבל על כל פייסבוק יש לנו אי אלו אתרים שעושים דבר אחד.

בעולם הסלולרי, יש העדפה ברורה לכלים. בקובץ ההנחיות של אפיון חוויית משתמש לאייפון, אפל ממליצה חד משמעית למעצבי ה-UX לקלף את רשימת התוכניות שלהם כדי להגיע למשהו "שעושה דבר אחד פשוט". הסיבה לכך היא משך השימוש באייפון: המשתמשים ירצו לפתוח את מה שהם הורידו, להשתמש לזמן קצר ולעבור למשהו אחר.
לדוגמה, באייפון יש תוכנה שמדמה פלס: היא משתמשת במסך ובג'ירו כדי לתת את הזווית המדוייקת. אפשר לעשות עם זה כל מיני דברים, אבל זה תמיד ייתן מספר שמשמעו מעלות. רוצים להשתמש עם זה בתור מקור למספרים בלוטו? לכו על זה.

יכול להיות שהמעבר לכלים הוא בכלל נגזרת אבולוציונית של הטכנולוגיה.

יכול להיות שמה שגרם לנו להעדיף כלים על פני סביבות עבודה הוא שכלי זה משהו ששני חברה בגראז' יכולים לפתח בתוך כמה שבועות. פעם אנשים היו קונים תוכנה. התוכנה הייתה מיוצרת בבית תוכנה, זה היה עולה אי אלו מאות שקלים ולפעמים דולרים, ולכן כדאי היה שזה יעשה כמה שיותר דברים. אחרת זה לא רציני. אבל זו הנחה שאין לי את הנתונים/לינקים כדי לאשש או לסתור (בשביל זה חלקכם כאן….).

3. הדילמה

נחזור רגע לדוגמא של Word ו-Notepad: ב-Word ישנה אפשרות לייצא ולפתוח כלים בתור HTML. כמה מכם עשו את זה בעצמם או ראו מישהו עושה את זה? כמה מכם מכירים אנשים שפתחו אתר ב-Notepad? משאלון מהיר שערכתי התשובה היא "אף אחד" לשאלה הראשונה ו"הרבה" לשאלה השניה (מספרים מדוייקים זה כל כך 2000 ומשהו). בהנחה שלפתח את היכולות האלו ב-Word לא היה דבר זול מבחינת זמן ומשאבים, ובידיעה שהאנשים במיקרוסופט לא כסילים, למה בכל זאת הם השקיעו בממשק הזה? ולמה הם ממשיכים להעביר את זה, גירסא אחרי גירסא, במקום לתת לאופציה הזו לגווע? ומה שמעניין אותי: איך אנחנו יכולים לייעץ ולתעדף תכוניות ויכולות במוצר?

כלי המחקר שיש לנו (קרי: פרסונות, קבוצות מיקוד, תצפיות וכיו"ב) מאפשרים לנו לענות על חלק מהשאלה. מצד שני, איך אנחנו יודעים לשאול שאלות שאינן מוטות? הרבה פעמים אנשים יודעים לענות על צרכים שיש להם עכשיו, ולא יכולים לדמיין צרכים עתידיים. יכול להיות שאנחנו נקדם דבר מסויים שייקח הרבה זמן לפתח, או שנשמיט משהו שחיוני לנו. מה עושים?

כשאתם מאפיינים מוצר, נסו לענות על השאלות הבאות:

1. מהו משך כל אינטראקציה עם המוצר? לדוגמא – כלי עריכת תמונה

המשתמשת יושבת מול ה-Word שעה ויותר על משימה. אם היא צריכה כל פעם לשנות סביבה כדי לערוך תמונה במסמך, היא תתעייף מהר. לכן עדיף לתת לה את הכלים באותו מקום. לעומת זאת, שיתוף תמונה מהסלולארי צריך להתבצע כמה שיותר מהר, ולכן עדיף לתת לה להגיע לסיום המשימה כמה שיותר מהר. במצב כזה אין צורך בכלי עריכת תמונה.

2. מה המקום של המוצר בחיים של המשתמשת?

כשאני עובד ב-Visio כ-8 שעות ביום, אני מחפש לעצב לי את סרגלי הכלים שלי ולהתאים את הפקדים והאייקונים שיעבדו כמו שאני רוצה. לעומת זאת, אם הפייסבוק שלי היה דורש ממני עכשיו לערוך את הסדר של האזורים על המסך, סביר להניח שלא הייתי משקיע את הזמן.

3. מה יש למשתמשת שאפשר להשתמש בו?

הרבה מהשירותים והאתרים האחרים שלמשתמשת יש, יכולים לשמש אותכם מבלי להעמיס על זמן פיתוח ועל אינטראקציות מסובכות. תיבת הדוא"ל שלה, חשבון הפייסבוק שלה – כל אלו יכולים לשמש אותה כשהיא נרשמת ולחסוך לה זמן במציאה של שם משתמש חדש וסיסמא חדשה.

4. מה המשתמשת תעשה אם לא תהיה התכונית* הזו?

בדקו מה המשתמשת עושה אם אין לה תכונית מסויימת שהחלטתם להוריד. האם היא תלך למקום אחר? האם המקום האחר הזה מאיים או משלים את המוצר שלכם?

דבר נוסף שעוזר לי כשאני יושב מול לקוח, הוא לנסות להבין מה השאיפה של הארגון, מהן היכולות הפיתוחיות שלו וכיו"ב. זה עוזר להבין מהם נכסים שאסור לנו לוותר עליהם, ומהם דברים שניתן להשתמש בהם ממקומות אחרים. לא מזמן ישבתי עם לקוח. אחרי שעתיים של סדנא/תחקיר הבנו שהאינטראקציה שהם התמקדו בלפתח היא גם הכי מסובכת, גם תלויה בכך שהמוצר יתפוס וגם – וזה הכי חשוב – תשרת דווקא את המשתמשים שלא יכניסו כסף.

*תכונית היא המילה בעברית לפיצ'ר. מתכנת תכנת תכונית בתכנה, זה גנן גידל דגן בגן החדש

4. סיכום

כשמעצבים כלי נתמקד במשימות ולא במטרות וביעדים. טקטיקה, לא אסטרטגיה. נחליט לעצב כלי כאשר אנחנו יודעים לעשות משהו ספציפי בצורה הטובה ביותר, או כשיש לנו קונספט מאוד מצומצם. כשנעצב סביבת עבודה ננסה לחשוב על מרתון, על שלבים שונים בתהליך ועל גמישותה של הסביבה.

כשנתכנן כלי, ננסה להתשמש בקונבנציות כמה שאפשר. לעומת זאת, כשנתכנן סביבת עבודה, אפשר לפתח שפה עיצובית וממשקית חדשה: קיצורי מקלדת חדשים, אייקונים חדשים וכיו"ב. כל זאת על מנת שהדרך תהיה נוחה.

לא לחינם הכיסא של נהג האוטובוס מתכוונן ושל הנוסעים לא: הוא שם כל הזמן, הם רק בין תחנות.