החיים עם חיוויים – מעשה ותגובה באפליקציות לילדים

פורסם במקור בבלוג של עמית ב 18/07/2011. נערך מחדש עבור UXI

כל מי שעוסק בעיצוב ובניית אתרים ואפליקציות יודע עד כמה חשובים החיוויים לחוויית המשתמש (אגב, איך הייתם מתרגמים את זה? indications feedbacks?). אפליקציה בלי חיוויים ובלי פידבק היא סתומה, מסתורית ועצובה. בעיצוב  לילדים יש להקפיד יותר מתמיד על חיווים נכונים ותגמולים פנימיים. ילדים הם לא מבוגרים קטנים, הם מאמינים ונותני אמון גם בממשקים שהם רואים.

אחת החוויות הכי עצובות שלי כהורה היתה היום שבו תמר רצה אלי בהתרגשות מהמחשב לספר לי שיש לי סיכוי לזכות ברבע מיליון דולר כי אני הגולש ה1000 באיזה אתר משחקים מתועב. ברגע הזה התמלאתי עצב ופחד – קשה לתאר את התחושה, האמון הזה שהיה לה במה שהיא ראתה במחשב שבר את ליבי.

עם זאת, ילדים הם הרבה יותר חכמים משנהוג לחשוב והם יודעים הרבה יותר ממה שרובנו מצפים. יש להם ידיים קטנות שצריך לקחת אותן בחשבון, ותובנות אחרות לגבי העולם; אין להם את אותה תפיסה שיש לנו לגבי האינטרנט, התוכן שבו, והיקף המידע שבו. במובן הזה לתכנן ממשק לילדים זו הרפתקה מופלאה ביותר, והיא לוקחת למקומות אחרים ומרתקים במובנים המוצריים והפסיכולוגיים כאחד. כניסת האייפונים למיניהם רק הכפילה את כמות הבעיות והאתגרים בעיצוב לילדים.

כמו בחינוך, גם באפליקציות, עקביות מביאה לתוצאות הטובות ביותר. כשאנחנו מלמדים ילד לצפות למשהו, ואחר כך שומטים את הקרקע מתחת לרגליו התוצאות יכולות להיות הרות אסון, ומאחר ומדובר במשתמשים נפיצים במיוחד וחסרי סבלנות, חוסר עקביות יביא לעצבים מהירים ולרצון בלתי נשלט להשליך את המכשיר, וזה רע להורה ורע לאפליקציה.

מה שלא קורה – לא קרה

ילדים הם ממש כמו "מפצפצת החרקים הרעבתנית מטראאל" (חיה מטומטמת עד אימה, המניחה כי אם אתה אינך רואה אותה, גם היא אינה רואה אותך – טיפשה כמו בלטה אבל מאוד מאוד רעבתנית-מתוך מדריך הטרמפיסט לגלקסיה). אם הם לא רואים מה שקרה, הם מניחים שזה מעולם לא קרה. על כן – בבואנו לעצב משהו לילדים אנחנו צריכים מאוד להשאיר סימנים ברורים לכך שמשהו קרה, שהמערכת הבחינה בפעולה – שלחת משהו למישהו? הזזת משהו ממקום למקום? לחצת על משהו? משהו אחר צריך לקרות.

לדוגמה באתר nickjr מעבר עכבר על כל דמות גורם לה לקפץ ולעשות את הדבר המזוהה איתה ביותר, מה שיוצר גם תחושה של תגובתיות וגם פעלתנות בלתי פוסקת – באופן כללי האתר הזה הוא אחד הטובים בעיני, מבחינת עיצוב הממשק.

כאן יוקם קניון

בחיי כל פרוייקט ווב גדול מגיע השלב בו כולם יושבים טרוטי עיניים מול האפיונים, והוגים בהם בנפש חפצה, "פה" – סח המאפיין  "פה יהיה באנר עם חמישה כיווני אוויר, מזרקות, ואיורים נוגעים ללב" כולם מהנהנים במרץ. זהירות! הגעתם לשלב ה"כאן יוקם קניון". בהתחלה זה שלב מלהיב, כל אחד מפנטז שהקניון נראה כמו שהוא רוצה, לאחד יש מקדונלדס ומזרקות שיש, לשני חנויות אופנה, לשלישי חנויות סדקית, לכולם יש תמונה מוקדמת על מה שהולך להיות שם. הבעיה היא שלכל אחד יש תמונה אחרת בראש, דעות אחרות, ופנטזיות אחרות.

ילדים לא מכירים קניונים ומה שהם מפנטזים בהכרח לא תואם למה שאתם מדמיינים. אם תשאירו שטחים ריקים באפליקציה, (מבחינה פיזית או רעיונית) תאבדו לקוחות. אם תנסו להגיד להם ש"פה יהיה משהו אחר" הם יבקשו מייד לדעת מהו המשהו האחר. אל תתנו להם לטעות בדרכם ולהגיע למקומות שרגל אדם לבן לא דרכה בהם, הילד צריך להבין איפה הוא ולאן הוא הולך בכל זמן השימוש באפליקציה.

בשעת מבוכה – לחץ!

ילדים, כמו מבוגרים מסויימים (אהמ.. מודה באשמה), נוטים להניח שמה שלא הולך בכוח ילך בעוד יותר כוח, ומה שלא הולך בקליק אחד, ילך בארבע מאות קליקים. אם משהו לא קורה בשנייה שהם ציפו שיקרה, הם מניחים שזה לא עבד, ואז ימשיכו ללחוץ על אותו כפתור בציפיה שמשהו קסום יקרה. מאחר והאפליקציה לא בנויה לתסריט שימוש אבסורדי שכזה, הרי שהיא תגיב כמו רוב התוכנות, כלומר תקרוס בצורה מפוארת. על כן הקדימו תרופה למכה ותנו חיווי מיידי גם אם הפעולה עצמה תקרה בעוד מספר שניות.

מנעו מהלחיצות להיות הרסניות – שום פעולה שעושה הילד לא צריכה להביא לקריסת האפליקציה/לוג אאוט/מעבר מצב פעולה/ מחיקה וכדומה. ככל שתתנו לילד פחות כר להרסנות, כך תשמרו על האפליקציה חיה ופעילה.

שבור שיגרה

אין סיכוי שילדים יהיו מוכנים לשאת שגרה משמימה, ובינינו, גם באפליקציות שלכם אתם לא מוכנים לכך. יש המוני אפליקציות לילדים, הטובות שבהן מתחדשות תדיר talking tom) לדוגמה). דאגו להראות לילד את כל השינויים שקרו, הזמינו אותו (באמצעות דף פתיחה, או באנרים באפליקציה, והכי טוב – באמצעות משחק עם התוכן) לראות את הדברים החדשים והמלהיבים שניתן לעשות. אבל באמא שלכם – אל תהיו מניאקים ותנסו לסחוט ממנו כסף, כל האפליקציות שרגע אחרי הורדתן מציעות לילד מיליון דברים בכסף ומנצלות את הסעיף הקודם (בעת מבוכה, לחץ) על מנת לגרום לילד להוריד פירות לעכברים הוירטואלים שלו במאה דולר – פוי, תתביישו!

מאחורי כל ילד עומד הורה

בסופו של דבר – מאחורי כל ילד עומד הורה, וגם אליו יש לכוון את העיצוב. הרמזים לדברים שההורה אוהב, משחק/שימוש מהנה להורה עצמו יתנו לכם נקודות זכות רבות. לעומת זאת, שימוש ש"מחייב" את ההורה להיות נוכח ופעיל יחרפן את ההורה הממוצע מהר מאוד ויגרום לו למחוק בחשאי את האפליקציה מהמכשיר או לא להגיע לאתר שוב לעולם. אני תמיד אוהבת לנסות ולקרוץ להורה בתצורה של ממשק שיעורר בו גם תחושות נוסטלגיות, אני רוצה שהורה יחשוב: "כשהייתי ילד היה לי כיף והיה ככה וככה, אני רוצה שהילד שלי יחווה דברים דומים". אני רוצה לעורר בהורה את התחושה הזו בלי שהוא ירגיש שאני עושה את זה.

מניסיון מר, עשו את זה כיף גם להורים. אל תכפו עליהם שימוש, אפליקציות לילדים הן בייביסיטר בלבוש חלקלק, אל תשכחו את זה.

אמא, תראי

למרות האמור בסעיף הקודם, כדאי מאוד לדאוג שבאפליקציה שלכם יהיה משהו שיגרום לילד לרוץ להורה כל כמה זמן על מנת ש"יראה" משהו שהילד בנה, פרס שהוא קיבל, אפשרות שיתוף, תמונה שהוא צילם ונראה בה מהמם כהרגלו, תמונה שהוא צילם והוסיף עליה שטויות, ציור, ועוד. כל דבר שיגרום לילד לרוץ כל כמה דקות להורה לקבל חיזוק חיובי – חיובי גם לאפליקציה שלכם.

נגישות

ילדים ניגשים למכשירים בצורה שונה ובזמנים שונים ממבוגרים. לרוב יש להם גישה מוגבלת למכשירים, לכן האפליקציה צריכה להיות מהירה מספיק ומספקת מספיק כדי שהם יחזרו אליה שוב כשיוכלו. בעיצוב האפליקציה יש לקחת בחשבון את קונטקסט הפעולה: איפה ומתי הילד נמצא בסמיכות לאפליקציה, חופשות, גנים, בתי ספר ועוד – עלינו לקחת הכל בחשבון מאחר והעולם בו כולנו חיים אינו תואם את העולם של הילד הממוצע שאין לו אינטרנט זמין, אין לו מכשיר משלו ואין לו שיחות עם חברים על תוכנות ומכשירים (אם כי עם כמויות המכשירים הניידים שיש לילדים כיום הנתון הזה הולך ומשתנה)

כל השאר

אוי וי, לא נגעתי אפילו ברבע מהנושאים החשובים, למשל קשר הורים ילדים, בטיחות אונליין, הצורך להסביר היטב דברים להורה, שילוב אפליקציות בלימודים ובחיי היום יום, השאלה המשחקית הגדולה (אפילו גוגל מוסיפה שכבת גיימינג על שירותיה האפרוריים) ועוד ועוד. בשנים האחרונות אני עובדת הרבה מאוד על מוצרים שמיועדים לילדים בכל מיני גילאים – ואני חושבת שזה רק קצה הקרחון.

אם יש הערות, מחשבות, לינקים, רעיונות, ועוד – אשמח לשמוע.