אתם פשוט צריכים לדעת להיכשל כמו שצריך | דונלד נורמן הגדול מסביר למה מוצרים יפים עובדים טוב יותר | איך תטמיעו הרגלים אצל המשתמשים שלכם בכמה צעדים פשוטים? | הסיבה האמיתית לכך שסטארטאפים הזויים מגייסים סכומי כסף גדולים
ועוד פוסטים מעולים שעלו השבוע ואיכשהו נעלמו לכם בתוך הפיד
כבר שמעתם את הטיעונים האלו פעם?:
אז איך מתנהלים בהצלחה מול כל אחת מההתנגדויות האלו?
אם ערכתם מחקר או מבחן שמישות בעבר, אתם בודאי יודעים כי לא פשוט לנהל אותו. אחרי הכל, אתם נפגשים עם אנשים, ואנשים אינם מגיעים כלוח חלק אלא עם תפיסות מוקדמות, אישיות מגובשת, רגשות וחוויות שונות הקשורות למוצר אותו אתם בודקים. דבר אחד שיוכל לעזור לכם לקבל משוב אמיתי ולפיכך יעיל יותר ממשתתפי המחקר שלכם הוא למעשה לשקר להם.
מחקר משתמשים הינו שלב חשוב בעיצוב בו אנו מגששים, לומדים, מדברים עם אנשים שונים בכדי להבין את הבעיות אותן אנו צריכים לפתור לרוב באמצעים טכנולוגים כגון אתר אינטרנט או אפליקציה למכשיר נייד. הפיתוי לשאול אנשים מה הם רוצים גדול וטבעי אך חשוב לזכור לאורך הפרוייקט את הציטוט של תעשיין הרכב המיתולוגי הנרי פורד שאמר: "אם הייתי שואל את הלקוחות שלי מה הם רוצים, הם היו אומרים סוס מהיר יותר".
השבוע בקישורים הנבחרים: הצד האפל של השימושיות, שיעורים מתעשיית המשחקים, שיפורי ממשק באנדרואיד החדש, מאמר לקולקציית ה-ROI של חוויית משתמש, ולבסוף כיצד להפוך את עגלת הקניות שלך לגרועה פחות.
המשוב שמשתמשים מעבירים מיוזמתם הוא בעייתי, והסיבה לזה היא פשוטה: הוא תמיד מגיע מאנשים מאוד לא מרוצים, או במקרה הטוב מאנשים מאוד מרוצים. אבל הרוב המכריע של האנשים, אלו שאינם נמצאים בקצוות הסקאלה, אינם נוהגים להעביר משוב על המוצר. הפוסט מספק המחשה יפה לתובנה הזו, ומדבר על הדרכים להתמודד עם הבעיה.
כשאנשים שואלים את לוק רובלבסקי מה הגובה המומלץ של טופס מקוון, הוא משיב "3.5 עמודים". הוא לא באמת מתכוון לזה, אבל הגובה/האורך של הטפסים הוא נושא שמטריד רבים. אחד הפתרונות לטפסים ארוכים מדי הוא בניית טפסי אקורדיון, כלומר טפסים שבהם המשתמש תמיד רואה רק קבוצת שאלות אחת, והקבוצות האחרות מתחבאות ב"קפלי האקורדיון". במאמר זה לוק בוחן ומשווה את ביצועי המשתמשים בארבע גרסאות שונות של אותו טופס – עמוד אחד ארוך, שלושה עמודים נפרדים, ושני סוגים סוגים של טופס אקורדיון.
ההכרה בערכו של מחקר חוויית המשתמש הולכת וגדלה, ויותר ויותר גופים יודעים לזהות את התועלת שבו. אבל המחקר טומן בחיקו גם כמה מוקשים שכדאי לנו ללמוד לזהות ולהזהר מהם. המאמר המצוין הזה מדבר על חמש סכנות שנובעות ממחקר המשתמשים.
שירה לוק-זילברמן מפרסמת בבלוג של נטקראפט מקבץ של סרטוני מעקב עיניים, שמאפשרים לנו לראות דרך העיניים של שחקני טניס שולחן, של נהגים ברכב ובאופנוע, של מבקרים בסופר וכמובן של נבדקים בבדיקות שמישות.
מאמר מצוין ב-coding horror שמסביר שהסרט "לקום אתמול בבוקר" (Groundhog day) עוסק למעשה במבחני A/B אינוספיים, ומדבר על המסקנות המתודולוגיות הנגזרות מהסרט.
מסתבר שהרעיון של לחקור ולבדוק מי הם המשתמשים לפני שמתחילים לאפיין מוצר הוא זר גם בארצות אחרות. הרעיון של מחקר משתמשים שעומד בבסיסו של כל תהליך של עיצוב-ממוקד משתמש (UCD – User Centered Design), ועדיין לקוחות מוותרים עליו בקלות רבה, מחשש לגלישה ממסגרת הזמן ו/או התקציב. Andrew Maier מדבר על הבעיה, מסביר למה מחקר חשוב, ובסוף מצהיר שהוא מוותר על לקוחות בעייתיים כאלה…
