פורסם במקור תחת השם "The Constraints and Opportunities of Metaphor" על-ידי Dane Petersen. התפרסם בבלוג של Adaptive Path ב-1/7/2010. תרגום: ברק דנין.
לא פעם התפקיד שלנו כמעצבים הוא לדמיין את האפשרויות של דברים בעתיד. רק לעתים רחוקות אנחנו זוכים לעצב באופן עצמאי מהקשרים חברתיים ותרבותיים, ואנחנו לעולם לא מעצבים בלי להתייחס ליכולות התפיסה של המשתמשים שלנו. אפשר לתכנן ממשק נהדר שעושה שימוש נפלא ב"צבע" שנמצא מחוץ לטווח הצבעים הנראים, אבל זה לא סביר שבן אנוש יוכל לראות אותו. זה יהיה נדיר למצוא מעצבת גראפית שמקטרת על המגבלות של התפיסה האנושית, על כך שבאופן לא הוגן הן מאלצות אותה לעבוד רק בטווח של האור הנראה לאדם.
לאחרונה אדם גרינפילד ביקר את אפל על העיצוב של חלק מהאפליקציות שמגיעות עם ה-iOS [ב.ד.: מערכת ההפעלה של האייפון, אייפד, אייפוד], וביניהן קורא הספרים (iBooks), המצפן (Compass), היומן (Calendar) והפתקים (Notes). הביקורת שלו הייתה שהאפליקציות האלה יותר מדי דומות לחפצים האמיתיים שהן מייצגות (skeuomorphic). הוא אמר שהשימוש שנעשה בהן ברמזים חזותיים פוגע בפוטנציאל העתידי של הדור החדש הזה של מכשירי מסך-מגע ניידים.
