את Todd Zaki Warfel תוכלו לפגוש בכנסי UX רבים בעולם, ובכולם הוא מדבר על הנושא של הספר הזה: Prototyping (יצירת אבות-טיפוס). קראתי את הספר לפני כמה שבועות ורציתי לחלוק איתכם את החווייה.
בקצרה: ספר קל לקריאה, עשיר בדוגמאות והסברים. מומלץ במיוחד למתחילים בתחום של יצירת אבות-טיפוס; למי שרוצים להכיר במהירות כמה כלים נפוצים; ולמי שמרגישים צורך "לחזור לבסיס" ולרענן את הידע שלהם בנושא.
אגב, אם הנושא של אבות-טיפוס מעניין אתכם, קיימנו מפגש שלם בנושא לפני כמה חודשים, אפשר לצפות בהרצאות כאן.
מבנה הספר
הספר מחולק לשלושה חלקים: רקע ומתודולוגיה (פרקים 1-4), כלים מעשיים (פרקים 5-11) ובדיקות (12). אחד הדברים הנוחים בספר, כמו גם בספרים אחרים בהוצאת Rosenfeld Media, הוא שבסוף כל פרק יש סיכום של הנקודות העיקריות. שזורים בו סיפורי מקרה (Case Studies) רלוונטיים, חלקם נכתבו על-ידי הסופר ואחרים על-ידי אחרים.
הספר פורסם ב-2009, אבל מתייחס ברובו לשיטות עבודה שרלוונטיות תמיד ולכלים שקיימים גם היום בגירסאות מתקדמות יותר.
הפרקים
בפרק הראשון טוד מדבר על התועלת הרבה שיש באבות-טיפוס. הוא מציין 4 סיבות מרכזיות, שאני מסכים עם כולן בשימחה:
- אבות-טיפוס מייצרים רעיונות. עצם הייצור של אבות-טיפוס מייצר עוד רעיונות חדשים. זה כיף גדול, במיוחד כשאתה מתחיל בדף חלק.
- הכוח שבהצגה, סיפור וחווייה. אב-טיפוס מאפשר לחוות את המוצר עצמו עוד לפני שהוא קיים. חוויה כזו חזקה יותר מכל מסמך אפיון או דרישות ומאפשרת להבין אם הכיוון שהולכים אליו נכון או לא.
- אבות-טיפוס מעבירים את המסר. הרבה יותר קשה לטעות בהבנת אב-טיפוס מאשר בהבנת מסמך מילולי או סתם מסך שלדי – Wireframe. כשבפרויקט מעורבים מנהלי מוצר, מעצבים, מתכנתים, מומחי קידום, מנהלי שיווק ועוד רבים אחרים, קל יותר ליצור תיאום מדויק בין כולם בעזרת אב-טיפוס.
- אב-טיפוס חוסך זמן, מאמץ וכסף. אב-טיפוס מאפשר לזהות בעיות בשלב מוקדם בתהליך ולתקן אותן עוד לפני שפותחו (ובוודאי לפני שהגיעו ללקוחות). בכך הוא מסייע להקטין את הסיכון הכרוך בבניית המוצר. הוא עוזר לצוות להתמקד רק ביכולות שהכרחיות להצלחת המוצר, ולוותר על דרישות מיותרות.
בפרק השני הוא מתאר את התהליך האיטרטיבי (מחזורי) של בניית אב-טיפוס. משרטטים סקיצות, מציגים ומקבלים ביקורת, בונים אב-טיפוס עשיר יותר, בודקים עם קהל היעד וחוזר חלילה. הוא גם מדבר על היתרונות והחסרונות של דרכים שונות לביצוע של כל אחד מהשלבים.
בפרק השלישי טוד מציג 5 סוגים של אבות-טיפוס, המחולקים על-פי המטרה עבורה הוא נוצר:
- אמצעי לתקשורת משותפת בין אנשי צוות.
- בדיקות של עיצוב מחדש למוצר, במיוחד כזה שכולל שינויים משמעותיים במבנה ובמראה.
- "למכור" את הרעיון שלך לבעלי עניין (בתחילת התהליך).
- בדיקות שמישות – כדי להוכיח לעצמכם ולצוות מסביב שהרעיון עובד (אחרי שהאב-טיפוס מוכן)
- בדיקת היתכנות טכנית – עם אב-טיפוס יותר קל לקבל הערכה מצוות הפיתוח לגבי המורכבות של המוצר והזמן שיידרש לפיתוח.
בעיני כל אב-טיפוס יכול לשמש לכל אחת מהסיבות האלה, או לכמה מהן בבת-אחת, אלה לא ממש סוגים של אבות-טיפוס, אלא מטרות שונות שלשמן אפשר ליצור את אותו אב-טיפוס בדיוק.
בפרק הרביעי הוא נותן 8 עקרונות מנחים/טיפים לבניית אב-טיפוס:
- להבין את קהל היעד של האב-טיפוס ואת המטרות של האב-טיפוס בהקשר של הקהל הספציפי הזה – מה רוצים לבדוק איתו.
- לקפוץ מהר למים – לא להשקיע זמן רב בתכנון כי המציאות משתנה מהר מדי. להתחיל לשרטט מוקדם בתהליך ולעדכן את השרטוטים באיטרציות קצרות.
- לתאם ציפיות עם קהל היעד.
- כל אחד יכול לשרטט. גם אתם.
- שרטוט גס עדיף על שרטוט מדויק אם רוצים לקבל משוב.
- אבות-טיפוס אינטראקטיביים עדיפים על כאלה שהם סטטיים, ואם אתם לא יודעים לקודד אפשר עם PowerPoint, Axure או כלים אחרים.
- לבנות רק את מה שצריך לבדוק, לא את כל המערכת.
- ליצור אבות-טיפוס מוקדם בתהליך ולעשות את זה לעתים קרובות בהמשך.
בפרק החמישי הוא משווה בין הכלים השונים ליצירת אב-טיפוס ומנסה לעזור להחליט במי מהם לבחור. בהקשר הזה כדאי להזכיר את הטבלה שמופיעה בתחילת הספר. בטבלה טוד משווה בין כמה כלי אבות-טיפוס מרכזיים: נייר, PowerPoint/Keynote, Visio, Fireworks, Axure ו-HTML. עבור כל אחד מהם הטבלה מגדירה את יכולות האב-טיפוס שמייצרים, השלב שמתאים ליצור בו אבות-טיפוס בעזרתו, ההתאמה לסוגי ממשק שונים, מחיר ועוד. מאוד שימושי, אם כי לא מדויק ב-100% – בכל זאת עבר זמן מאז שיצא הספר (2009).
באותו הפרק הוא מציג גם סטטיסטיקות שימוש בכלים השונים, על-פי שאלון שערך. מסתבר שרוב המשתתפים בסקר – 77% – משתמשים באב-טיפוס מנייר. הכלי השני בפופולריות הוא Visio עם 59%, ואחריו Dreamweaver עם 47% ו-Powerpoint עם 43%. Axure ו-OmniGraffle הגיעו אז רק ל-30%. מעניין מה היו תוצאות סקר כזה כיום (אולי נערוך כזה כאן בהמשך).
פרקים 6-11 מוקדשים לסקירה קצרה וטיפים על כל אחד מהכלים שהוזכרו בטבלה בפרק 5, יש פרק שלם לכל כלי. בולט בחסרונו Balsamiq, כלי מצוין שרבים משתמשים בו בזכות קלות השימוש, הרכיבים המובנים בו שנראים כמו שרטוט ידני, תאימות לכל מערכות ההפעלה וכמובן – גם המחיר הנמוך.
היו עוד שני דברים שמשכו את תשומת ליבי בפרקים האלה. הראשון היו ההתעלמות המוחלטת מנושא המאקרו ב-Visio, כמעט כל מי שמאפיין בעזרת Visio מסתובב עם ערכת מאקרו-ים מכובדת כדי לפצות על הפונקציונאליות החסרה בכלי. השני היה הדגש הרב על יצירת אבות-טיפוס בעזרת HTML, כולל דוגמאות ארוכות של קוד HTML שמודפסות בתוך הספר. מהצד שלי זה נראה שהכותב מאוד מחובר לעולם הקוד, הוא גם מצהיר כמה פעמים לאורך הספר שזו הצורה המועדפת עליו ליצירת אבות טיפוס, ופחות לקהל היעד (רוב הכלים בראש תוצאות הסקר שלו הם כלים ללא קוד).
הפרק האחרון, 12, מוקדש לביצוע בדיקות בעזרת אב-טיפוס. חלק חשוב בפרק הזה הוא ההתייחסות לטעויות נפוצות, כמו ההתייחסות לבדיקות כמאורע חד-פעמי ולא כתהליך, גיוס של משתתפים לא מתאימים לבדיקה, או ביצוע לקוי של הבדיקה עצמה.
סיכום
ספר מצוין למתחילים את דרכם בעולם של אבות-טיפוס. הוא נותן בסיס טוב עם הרבה טיפים מעשיים שאפשר להשתמש בהם בעבודה היום-יומית. לעתים עולה מהספר ניחוח של שיווק-עצמי מיותר ומוזכרים בו סודות מקצועיים עלומים, דברים כמו "אצלנו ב____ פיתחנו תהליכים מאוד יעילים לביצוע המשימה הזו…", בלי לתאר מה התהליכים – מעט מרגיז. אבל, כאמור, בסך-הכל זהו ספר טוב ומומלץ.
אם אתם חושבים לקנות אותו ואתם חברי UXI, אל תשכחו שיש לכם 20% הנחה באתר של Rosenfeld Media.
אם קראתם את הספר ויש לכם מה להוסיף, או אם יש לכם מה להגיד על התוכן עצמו, אתם כמובן מוזמנים מאוד להגיב כאן.
