בית  >  כתבות  > UXI02: אבות טיפוס – למה כמה ואיך (סיכום האירוע ומצגות)

UXI02: אבות טיפוס – למה כמה ואיך (סיכום האירוע ומצגות)

ישי כהן, 8/8/2010. 15 תגובות.

ב-28/7/2010 התכנסנו למפגש השני, UXI02. זו הפעם השניה שהאתר/ארגון יוצא מהתחום הוירטואלי ונפגשים פנים אל פנים. הנושא הפעם היה אבות טיפוס.

עדכון 11/8: ההרצאות צולמו בוידאו, אתם מוזמנים לצפות.

סיכום כללי:

  • אב טיפוס הוא חשוב כדי למקד את כל האנשים בתהליך
  • אפשר לעשות בדיקות שמישות עם אב טיפוס, או לפחות למשש את הדופק של המשתמשים לגבי המוצר
  • בחירת התוכנה ליצירת אבות-טיפוס צריכה להיעשות לפי פרמטרים שונים, ביניהם התאמת הנאמנות של אב הטיפוס שהיא יוצרת למוצר הסופי (אינטראקציה, עיצוב, קוד ותוכן)
  • כל תוכנה ליצירת אבות-טיפוס היא טובה אם אתה שולט בה

אפשר לראות גם טוויטים מהאירוע, וצילומים בפייסבוק. וידאו מלא של שתי ההרצאות – בקרוב.

האירוע התקיים בחסות ג'ון ברייס ויוניק יו איי.


ברק דנין פתח את המפגש אחרי מפגש קפה והיכרות שהחל מעט מוקדם מהרגיל (במקום ב18:30 אנשים הגיעו כבר ב18:00. זה טוב).

בסקירה של ברק על ההישגים של UXI עד עכשיו, הוא גם הזמין את הקהל לכתוב כתבות ל-UXI. יש לכם משהו מעניין להגיד? שלחו ל-barak@uxi.org.il. ככל שיש יותר דברים בעברית כולנו מרוויחים.

אבות-טיפוס: רקע ומתודולוגיה. ליאור יאיר, נטקראפט

ליאור יאיר סקר בהרצאה שלו את היתרונות שהוא רואה בשימוש באב טיפוס בתהליך האיפיון והעיצוב של המוצר. ליאור הגדיר את האב טיפוס בתור:

  • מייצג גרסה ראשונית של המוצר
  • מדגים צורה ופונקציונליות בדרך ויזואלית
  • יכול להכיל רק חלק מההתנהגות של המוצר האמיתי
  • לעיתים שונה מהמימוש הסופי
  • זול לייצור

בנושא הרמות השונות של הנאמנות (fidelity), כדאי לקרוא את המאמר של פרד ביצ'ר כאן באתר. בקצרה, כשאומרים נאמנות בהקשר של אבות-טיפוס, הכוונה היא לשאלה עד כמה האב-טיפוס דומה למוצר הסופי. ליאור הזכיר שני אספקטים של נאמנות: נאמנות גראפית ונאמנות לאינטראקציה. בהמשך ליאור הסביר את ההעדפה שלו ל-Axure בתור תוכנה שיכולה בקלות לייצר אב טיפוס עם נאמנות בינונית-גבוהה למוצר הסופי, בשני האספקטים האלה – אינטראקציה ועיצוב. זאת בניגוד לאב טיפוס עם נאמנות נמוכה כמו אב טיפוס על לוח מחיק או מנייר.

בסרט הבא ליאור הדגים מה קורה כשלוקחים את הרעיון של אבות-טיפוס מנייר קצת רחוק מדי – ב-Axure הרבה יותר קל לייצר אינטראקציות מורכבות כמו זו שפה:

לאחר מכן ליאור הראה דוגמאות לאבות טיפוס שהם מייצרים בנטקראפט. Axure מהבחינה הזו מאוד נוחה: לפי ליאור גרף הלימוד של Axure הוא נמוך ומי שמכיר את ויזיו יוכל לייבא אובייקטים וקטוריים בקלות.

המגרעה של אב טיפוס בAxure וגם בהרבה תוכנות אחרות היא שלמרות שהאב-טיפוס הוא אינטראקטיבי, אי אפשר לעשות איתו כלום מבחינת פיתוח – צריך לזרוק אותו בסוף התהליך, ולפתח את המוצר מאפס. היתרון הגדול הוא שכל צוות הפיתוח מתואם לגבי סוג האינטראקציה והתהליכים שצריך ליצור במוצר, כי אב-הטיפוס מתקשר אותם בצורה מצויינת: פשוט מפעילים אותו ומגלים מה התגובה הנדרשת על כל פעולה.

סרטוני הדגמה

ליאור הראה דוגמאות מעניינות של תהליך יצירת אב-טיפוס בעזרת Axure עבור אתרים וגם עבור iPhone ו-iPad, והראה סרטונים שמדגימים את השימוש באבות-טיפוס על-גבי מכשיר היעד שלהן.

תודה לנטקראפט שאיפשרו לנו להציג את הסרטים האלה כאן.

נאמנות גראפית בינונית, נאמנות אינטראקטיבית גבוהה – אפליקציית iPhone

נאמנות גראפית גבוהה, נאמנות אינטראקטיבית גבוהה – כמעט כמו הדבר האמיתי – אפליקציית אייפון

נאמנות גראפית בינונית, נאמנות אינטראקטיבית גבוהה – אפליקציית אייפד

אבות טיפוס: כלים, כללים וטיפים מעשיים. רן לירון, מטריקס/ג'ון ברייס

ישנם כלים רבים ליצירת אב-טיפוס. איזה כלי מתאים לכם? בתחילת ההרצאה רן נתן רשימה של פרמטרים שלפיה אפשר לבחון כלים לאב-טיפוס, ביניהם רמת המהימנות של האב-טיפוס. בנוסף לחלוקה של ליאור לפי רמת הנאמנות הגראפית והאינטראקטיבית למוצר הסופי, רן הציע עוד שני אספקטים של נאמנות: תוכן וקוד.תוכנות שונות תספקנה כל אחד מהדברים הללו באופן שונה. אם ברצוננו לקבל נאמנות גבוהה לקוד, למשל, נשתמש ב-Dreamweaver.

לעומת ליאור, רן צידד באב טיפוס עם נאמנות גרפית נמוכה לעיצוב. לפי רן אב טיפוס צריך להיות 'מקושקש', לא מהוקצע. זה מונע מהלקוח והמתשמש מלהיקשר לאב טיפוס לפני העיצוב. בנוסף, ככל שהאב טיפוס נאמן יותר גרפית צריך להשקיע בו יותר זמן. גם כך אנחנו נשקיע מין הסתם הרבה זמן בלהיות נאמנים לאינטראקציה כדי שנוכל להתשמש באב טיפוס למבחני שמישות.

רן המשיך לסקור את היתרונות והחסרונות של הרבה תוכנות שנמצאות שם בחוץ, ממתינות שנאפיין בהן. הוא הוביל אותנו לבחירה המתבקשת מבחינתו: Powerpoint. עונה על רוב הדרישות, נמצא שם ממילא ומספק את הכלים הדרושים להדגמת האינטראקציה, להצגה מול הלקוח מאחר וסביר ויש לו את התוכנה.

רן המשיך והדגים בשארית הזמן איך הוא מכין אב טיפוס מהיר בעזרת Powerpoint שכולל תפריט נגלל ומעבר בין אופציות, וכל זאת בלי להשתמש בשום כלי חיצוני, רק במה שמגיע עם Powerpoint.

סיכום

  • אב טיפוס עוזר להעביר את המסר שאנחנו רוצים ללקוח או למשתמשים
  • אפשר לבנות את האב טיפוס בצורה כזו שתאפשר בדיקת משתמשים
  • קיבלנו רשימת פרמטרים שתעזור לנו להחליט באיזה כלי ליצירת אב-טיפוס להשתמש
  • קיבלנו טיפים לשימוש ב-Powerpoint ככלי ליצירת אב-טיפוס

דיעה אישית

אני מכיר את רן וליאור פחות משנה, ולשניהם יש הרבה עיטורים מהתחום. היה מרתק לשמוע את ההשקפות השונות שלהם על אב טיפוס. רן צודק כשהוא אומר שאב-טיפוס 'סכמטי' מונע היקשרות של הלקוח לאב-טיפוס. ההיקשרות עלולה להיות בעוכרינו כשהלקוח יראה את העיצוב הגראפי. הסכמטיות גם יכולה לגרום ללקוח או המשתמש להיות יותר מעורב ו'להעז' להביע דיעה: אחרי הכל, זה רק שרטוט, לא הדבר האמיתי. 'זה לא יעליב אותם, הם רק בתחילת הדרך'.

ליאור שאומר שאב טיפוס צריך להיות כמה שיותר קרוב ומהוקצע. יש בזה משהו: כשאתה מראה משהו שנראה טוב, מקצועי ומושקע יש בזה משהו מאוד משכנע. זה נראה כאילו איש מקצוע עבד על זה, השקיע את המחשבה והזמן שמשלמים לו. אתה גם שולט בכלי מקצועי. לדעתי יש סיכון בשימוש בפאוארפוינט כי כל מיני בעלי תפקידים יכולים לשנות את הקובץ כדי לקדם איזו דיעה שלהם – זה יותר מדי קל לעשות את זה. נכון שגם על PDF אפשר לעשות כל מיני פעולות, אבל זה פחות קל למשתמש הפשוט.

נוסף על כך, כשמשתמשים באב-טיפוס לבדיקת משתמשים, כדאי שתהיה לו נאמנות גבוהה לאינטראקציה. להרבה משתמשים קשה לדמיין אינטראקציה. הם צריכים לחוות אותה באמת כדי להבין אותה. אנשי מקצוע יכולים לעתים לעשות את הקפיצה המחשבתית בין אפיון בנייר או במסכים סטטיים, אבל גם הם יבינו את האינטראקציה יותר טוב אם יחוו אותה ולא ידמיינו אותה.

כשעבדתי באינטראקטיב בהולנד והגשתי איפיון של אתר, התעכבו איתי במשך 20 דקות להבין למה בחרתי בפונט מסויים ולמה הפינות מעוגלות או לא מעוגלות. אולי אם זה היה מעט יותר מקושקש, לא הייתי נכנס לזה. מצד שני, אפיינתי אפליקציה לאייפון עכשיו, והיה חשוב להראות שכפתור מסויים הוא נייטיב, הכפתור הסטנדרטי של האייפון, ולא משהו שמעצבים באופן ייחודי לאפליקציה. אם זה היה איפיון בקוים מרושלים, אולי המפתחים או אנשי השיווק היו מחליטים לתת את הפרשנות שלהם.

כך שמסקנותיי הן:

  1. אב טיפוס הוא חשוב כדי להעביר את המסר, וכדאי שהתוכנה שלך או אתה תדעו להדגים את האינטראקציה של המוצר. כפרילאנס אני יודע שכדאי שזה ייקח כמה שפחות זמן.
  2. שלוט בכלי שלך. לא היית מקבל את המלה של רופא לבוש בגופייה שמודד לך חום עם יד על המצח.
  3. סוג אב-הטיפוס ורמות הנאמנות שלו תלויים בקהל היעד. להציג למורות זה לא כמו להציג למפתחים של מיקרוסופט או למנהלי מחלקות בבנק. כל אחד צריך אב טיפוס שונה.
  4. שאל את עצמך האם האיפיון שלך הוא באמת נכון או שפשוט היה לך סטנסיל של קרוסלת תוכן, אז שמת אותו כבר שם. רמז: ככל שהאיפיון כולל יותר אלמנטים שכבר היו לך מפרוייקט אחר, כך גדל הסיכוי שאפיינת לפי השליטה שלך בתוכנה.

כתבות בנושאים דומים



תגובות

15 תגובות לכתבה

כתיבת תגובה

לא יוצג בשום מקום

לא חובה

רוצים שהתמונה שלכם תופיע עם התגובה? העלו אותה ל-Gravatar.

שלח