סידור כרטיסים (Card sorting)

חלוקת תוכן לקטגוריות וקביעת שם לכל פריט תוכן הם עמודי התווך של ארכיטקטורת מידע. מדובר במשימה לא קלה, בייחוד כשמדובר בתוכן רב. אחד היעדים המרכזיים הוא לסדר את התוכן בצורה שתהיה כמה שיותר טבעית ומובנת למשתמשים. זה לא פשוט כאשר לוקחים בחשבון את הצרכים של בעלי עניין אחרים בפרוייקט כמו הלקוח למשל. סידור כרטיסים (Card sorting) היא טכניקה פשוטה וזולה המאפשרת לנו לבחון כיצד קהל היעד רואה את חלוקת התוכן ואיך הוא היה מאגד פריטים תחת קטגוריות.

פורסם לראשונה בבלוג "עיצוב שמיש" ב-14.09.08

תתחילו לגזור

הרעיון פשוט – כותבים את פריטי התוכן על כרטיסי נייר ומבקשים מאנשים לסדר אותם לפי קטגוריות מוגדרות מראש (סידור כרטיסים סגור) או שמבקשים מהם להגדיר את הקטגוריות בעצמם תוך שהם מסדרים את הכרטיסים (סידור כרטיסים פתוח). על ידי הצצה אל תהליך סידור התוכן על ידי המשתמשים אנו יכולים ללמוד האם יותר הגיוני להם לראות את המידע מסודר לפי נושא, תהליך או סוג מידע למשל.

כאשר עובדים עם קבוצות בעלי עניין שונות, סידור הכרטיסים מאפשר לנו לבדוק שוני ודמיון בין הקבוצות השונות מבחינת צרכים והבנה. המטרה הסופית היא לגבש את הקטגוריות ואת הטרמינולוגיה של התוכן. יכול להיות שחלק מהשמות של הקטגוריות לא ממש מובנים ומבלבלים. בסידור כרטיסים פתוח בו אנו מבקשים מאנשים לסדר את התוכן ללא שום קטגוריות מוגדרות מראש, ניתן לבקש מהם בסוף לתת שמות לקבוצות שהן יצרו. כך אנו מנסים להבטיח שהטרמינולוגיה אותה אנו מיישמים בממשק עולה בקנה אחד עם מה שאנשים מבינים.

יתרונות

פשטות – קל לארגן וליישם את השיטה ברגע שיודעים מה התוכן וכל מה שצריך לעשות הוא לכתוב את השמות של החלקים השונים על כרטיסיות נייר, למספר אותן באופן רנדומאלי לצרכי ניתוח ולפזר אותם על השולחן.
עלות – מעבר לגיוס המשתתפים, כל מה שצריך הם כמה דפי A4 שאפשר לגזור או ערימת כרטיסים שאפשר לקנות בכל חנות מכשירי כתיבה.
מהירות – ברגע שהמשתתפים ניצבים מול הכרטיסים, לא יקח להם שעות לסדר אותם בקבוצות. משך התהליך כמובן ישתנה בהתאם למספר הכרטיסים ואופי המערכת אך בהשוואה לשיטות אחרות, מדובר בתהליך קצר מאוד יחסית.
שיטה מבוססת – סידור כרטיסים היא שיטה שקיימת כבר הרבה זמן בתחום ארכיטקטורת המידע וחרף חסרונות ובעיות היא הוכיחה את עצמה.
עירוב משתמשים – זהו לדעתי היתרון החשוב ביותר, מפני שהתהליך מפגיש את הצוות עם קהל היעד והוא זוכה לשמוע את ההתלבטויות והשאלות. כאשר ערכנו את התרגיל עם סטודנטים שעבדו בקבוצות, ההצצה אל תהליך החשיבה שלהם היתה לא פחות מרתקת מאשר התוצאה עצמה. הם התווכחו לפעמים בנוגע לסידור של התוכן והסיבות שכל אחד העלה בכדי להצדיק את ההעדפה שלו היו מאירות עיניים.
מהווה בסיס טוב – סידור הכרטיסים רחוק מלהיות פתרון קסמים, ולא נבסס את ארכיטקטורת המידע אך ורק על פי סידור התוכן שגובש על ידי המשתמשים. מדובר עדיין בשיטה שמהווה בסיס טוב לדיונים שיכולים להוביל לפיתוח שיטות אבחון מתקדמות יותר כמו מבחן משתמשים.

חסרונות

מטלות אינן נלקחות בחשבון – בניגוד לשיטות אבחון כמו מבחן משתמשים, סידור כרטיסים אינו לוקח בחשבון את היעדים והצעדים של המשתמשים באמצעות הממשק. הם מתמודדים עם חלוקה לקבוצות ושמות של פריטים מחוץ להקשר של פעולה כלשהי.
התוצאות אינן תמיד עקביות – הסידור לקבוצות יכול להיות עקבי ולהשתנות בין קבוצות ומשתמשים שמתמודדים עם הכרטיסים. זה המקום להזכיר שאנו מדברים פה על תחום שאינו מדע מדוייק. אנו מתעסקים עם אנשים ופרוייקטים שונים ויכול מאוד להיות שסידור הקלפים מתאים יותר לפרוייקט מסוג X מאשר פרוייקט מסוג Y. חשוב לשמור על גמישות מחשבתית ולדעת איך לעיתים לאסוף את המידע שנמצא בין השורות ומועלה על פני השטח בצורה פחות ישירה.
זמן ניתוח המידע – למרות שסידור הכרטיסים עצמו אינו לוקח זמן רב, ניתוח המידע יכול להיות ארוך יחסית. זהו המצב עם כל שיטה כמעט בה נאסף חומר שצריך לכמת ולנתח. במקרה של סידור כרטיסים אנו נשאף לעבוד עם מספר קבוצות או משתמשים בודדים ולהשוות את האופן בו הם סידרו את הכרטיסים. להזין את המידע לקובץ אקסל יכול להיות יחסית מהיר אך הסקת המסקנות אינה תמיד כה פשוטה. ראוי לזכור שבמערכות המכילות תוכן רב מספר הכרטיסים יכול להגיע למאה.
התעלמות מההקשר של התוכן – כאשר אנשים מתבקשים לסדר את הכרטיסים, הם מפוזרים בצורה רנדומאלית על פני משטח כלשהו. בפועל, כאשר הממשק מוגדר, אנו מנסים להבין את המשמעות והתפקיד של חלקים שונים בהתאם למיקום שלהם בממשק והיחס שלהם לפריטים אחרים. בתפריט ניווט, האפשרויות שמאוגדות עם זאת שאנו לא בטוחים לגביה יוסיפו מידע הקשרי חשוב שאנו ננתח וניקח בחשבון.

סידור כרטיסים דרך הרשת

ישנם כלים לביצוע סידור כרטיסים דרך הרשת, שמאפשרים לעשות את הבדיקות הללו מרחוק.

למידע נוסף