בית  >  כתבות  > 5 שקרים שימושיים למחקר משתמשים

5 שקרים שימושיים למחקר משתמשים

Lisa Duddington, 8/8/2012. אין תגובות.

פורסם במקור ב UXBooth. תורגם על-ידי אנה בולייבסקי. זמן קריאה לכתבה: 8 דק'

אם ערכתם מחקר או מבחן שמישות בעבר, אתם בודאי יודעים כי לא פשוט לנהל אותו. אחרי הכל, אתם נפגשים עם אנשים, ואנשים אינם מגיעים כלוח חלק אלא עם תפיסות מוקדמות, אישיות מגובשת, רגשות וחוויות שונות הקשורות למוצר אותו אתם בודקים. דבר אחד שיוכל לעזור לכם לקבל משוב אמיתי ולפיכך יעיל יותר ממשתתפי המחקר שלכם הוא למעשה לשקר להם.

נתונים הם זן מיוחד. לא רק שיש לנתחם ולהכניסם לקונטקסט מסויים על מנת שישאו בחובם מידע יעיל, אלא יש לאוספם ולהשוותם בצורה זהירה מלכתחילה. ד"ר מריון יופ (Dr. Marion Joppe)  מאוניברסיטת ריירסון מספק הגדרה מדוייקת יותר:

"תקפות קובעת האם המחקר אכן מודד את מה שהוא התכוון למדוד ואת רמת האמינות של תוצאות המחקר."

אנשי חוויית משתמש המבצעים מחקר יכולים להגביר את תקפות תוצאותיהם במגוון דרכים. לעתים הם מבצעים מחקר "על הדרך" הידוע גם כמחקר אתנוגרפי – להיות באינטראקציה עם משתתפים בהקשר השימוש במוצר. חוקרים אחרים מרחיקים לכת עד לבניית הסביבה שבמסגרתה הלקוחות ישתמשו במוצר. לדוגמה, במצב בו נבדקת טלוויזיה או משחק וידאו, הם יסדרו את המעבדה בה הם עורכים את הניסוי כך שתרגיש כמו סלון (ספה נוחה, תמונות על הקיר וכדומה). אם השימוש במוצר הנבדק נעשה בעיקר בערבים, הם ישנו את התאורה בחדר. אם בשימוש המוצר האמיתי, משתמשים יהיו נתונים להפרעות, החוקרים ינסו לשחזר הפרעות דומות במהלך הבדיקה. בקיצור, אתם מבינים את הרעיון.

במאמרו "שמישות: שיטות מעשיות לבדיקה ושיפור" (Usability: Practical Methods for Testing and Improvement) מיילס מקלאוד (Miles Macleod) העלה את השאלות הבאות על מנת לסייע להעריך את תקפות המחקר:

  • האם אתם מחפשים אחר הדברים הנכונים שיהוו את הייצוג של שימוש בעולם האמיתי?
  • האם אתם אוספים את המידע הנכון וכמויות נכונות ממנו?
  • האם אתם מנתחים מידע לא מעובד בצורה אמינה?

הקונסנזוס המקובל סביב גישות אלה – ושאלותיו של מקלאוד – הינם כי הגברת התוקף של בדיקה דורשת חקירה ותכנון. למרות שכולנו מודעים לכך שתכנון הוא דבר טוב, מה אם תכננתם בהתאם, אך ברצונכם בכל זאת להבטיח תוצאות אמינות יותר? כאן נכנסת הטעיית ה"ly-err". חוקרים משתמשים בשני סוגים של הטעיות על-מנת לאסוף נתונים עם רמת אמינות גבוהה יותר: הטעיה פעילה – בה המשתתפים מוטעים בכוונה לגבי פן מסוים במחקר, למשל מטרתו האמיתית – והטעיה סבילה בה לא מיידעים את הנחקרים לגבי פן מסויים במחקר.

לעתים זה הכרחי להשלות משתמשים במהלך מחקר, מכיוון שמתן מידע מלא למשתתפים אודות המחקר, ישנה לעתים קרובות את הדרך בה הם תופסים את מה שהם עושים, את הדרך בה הם חושבים ואת מה שהם אומרים. התוצאות לפיכך יהפכו פחות אמינות. רוברט קר (Robert Kerr) סיפק דוגמה טובה לכך בחודש מרץ, דוגמה המוכרת בשם "הנחקר הטוב" (The Good Subject); משתתף אשר בידיעה מלאה של מטרת המחקר ירצה לומר ולעשות את הדברים אשר לדעתו החוקר ירצה לשמוע, ולא את מה שהיה עושה באופן טבעי.

כל שנוכל לעשות על-מנת להגיע לתוצאות אמינות יותר הוא צעד בכוון הנכון. בכתבה זו  אציג מספר שקרים בהם תוכלו להשתמש על מנת להשיג תוצאות אמינות יותר.

 1.      אמרו להם כי אינכם קשורים לפרוייקט

"לא עבדתי על זה כלל, אז אנא מכם, הרגישו בנוח עם הבעת דעתכם הכנה"

לומר למשתתף כי עיצבתם את מה שהם מסתכלים עליו, יהרוס ברוב המקרים את אמינות המחקר. נבדקים, באופן כללי, יצאו מגדרם על-מנת להימנע מעימות, ועל כן ימנעו מלהעיר הערות שליליות. במקום זה, הם יתמלאו במילות שבח אדירות אפילו אם הם מוצאים עצמם נאבקים באופן מובהק במשימות רבות.

אפילו אם אתם אלה שעיצבו את המוצר אותו אתם בודקים, פשוט השמיטו את המידע הזה. אם הם ישאלו –שקרו. אימרו כי אינכם חלק מצוות העיצוב כלל; אתם רק ה"חוקרים". למעשה, אפילו אם הם לא ישאלו, עדיף שתכחישו כל קשר למוצר ובכך תקדימו תרופה למה שממילא עובר להם בראש.

2.      שחקו אותה גולם

"האמת היא שאני לא מכירה את התכנה, אז אני לא יכולה לעזור לך. אכפת לך להקדיש עוד דקה נוספת למשימה תוך כדי שאתה מסביר לי את תחושותיך וציפיותיך?"

 אפילו אם תכחישו כי עיצבתם את המוצר שהם עומדים לראות, משתתפים יניחו בסבירות גבוהה כי אתם מכירים את המוצר אותו הם בוחנים. אם אתם מתבקשים לסייע, השתמשו בכושר השיפוט שלכם והעריכו את כמות הזמן אותו המשתתף כבר השקיע במשימה. אם הם לא ניסו די זמן – והם לא לחוצים מדי – שחקו אותה קצת גולם. לעתים קרובות זה יכול לפקס אותם מחדש באופן מיידי. אפשרות אחרת היא לציין כי לא תוכלו לסייע להם "בחיים האמיתיים", אולם, אמירה זו רומזת כי אתם יודעים כיצד להשלים את המשימה, מה שיכול להוסיף לתסכול אותו חווים המשתמשים ולחרדת הביצוע שלהם.

עדיין לא בטוחים מה זה אומר "לשחק אותה גולם"? המשתמש יכול לשאול אתכם "על מה עלי ללחוץ כאן?" והתשובה לזה יכולה להיות "על מה אתה חושב שצריך ללחוץ?". זאת התחלה טובה, אך אתם עלולים להגביר את עצמת התגובה שלכם (בנוסף להטלת האחריות על ביצוע המשימה בחזרה על המשתמש) באמצעות הוספת, " האמת היא שאני לא מכירה את התכנה, אז אני לא ממש יכולה לעזור לך. אכפת לך להקדיש עוד דקה נוספת למשימה ולהסביר לי את תחושותיך וציפיותיך?".

3.      שקרו בנוגע למטרת המחקר

"אנחנו רק מוודאים כי הכל עובד כמו שהיית מצפה"

על ידי גילוי המטרה האמיתית של המחקר למשתמש אתם מסתכנים בזיהום התוצאות. משתתפי המחקר ישימו לב ויהיו מרוכזים יותר בכל משימה שהם יודעים שמנותחת על ידיכם. ברור שלא כך הם היו מגיבים בצורה נורמלית למה שאתם מנסים לבדוק. על מנת לשמור על התגובה שלהם מציאותית ככל האפשר, יהיה יעיל לשקר בנוגע למטרת המחקר שלכם.

לשקר בנוגע למטרת המחקר הוא התכסיס הישן ביותר בספר, בהתאם לאלן קימל (Allan Kimmel). המחקר שלו משנת 2001 מצא כי זאת אחת מהפרקטיקות הנפוצות אצל חוקרים. למרות שזה מאוד קל לביצוע, ואפילו טבעי, היו בטוחים כי אתם אומרים את האמת לאחר שהמבדק הסתיים. נרחיב בקשר לכך בהמשך.

4.      שקרו בנוגע למספר האנשים הצופים על הניסוי

"אדם אחד או שניים עלולים לקפוץ לחדר ליד ולצפות לזמן מה, האם זה בסדר?"

מחקר משתמשים יכול לעתים להתרחש בחדר עם מראה דו צדדית כך שהלקוח של המחקר יוכל לצפות בבחינה בחדר הצמוד. אם ישנם אנשים רבים הצופים בחדר הצמוד, אל תאפשרו למשתמשים לדעת זאת או שזה יכניס אותם ללחץ עצום. כאשר נחקרים יודעים כי צופים בהם, הם חשים לחץ לבצע את המשימה היטב ולתת משוב חיובי.

5.      שקרו לגבי כמה טוב הם מתקדמים

"או, נהדר, זה ממש יעיל!"

אם כבר מדברים על ביצוע טוב, חלק מן הנבדקים, במיוחד הביישנים או כאלה שזאת הפעם הראשונה שלהם – עלולים להזדקק לעתים להרגעה ועידוד. דוגמה טובה לכך תהיה "או, נהדר, זה ממש יעיל!" (גם אם זה לא) תוך שמירה על שפת גוף נייטרלית. אמירה זו יכולה לבוא לכדי שימוש גם על-מנת לצבור יותר הערות מן המשתמש, ויכולה להיות מאוד יעילה בסיוע למשתמשים להרגיש יותר נוח להביע את מה שאינם אוהבים.

פיזור מחמאות אולי לא נשמע כשקר, אך השיטה הזו היא חזקה באותה מידה. השתמשו בכלי הזה בצמצום. חיזוק חיובי מוגזם יכול לעודד תגובה מאוד מסויימת מצד המשתמש, ותוביל להטיית אשרור (Confirmation bias).

אזהרה חשובה

אוקיי, אתם מבינים את הרעיון של אמינות המחקר ויש לכם אוסף שקרים שאתם כבר לא יכולים להתאפק מלספר. אז איפה הקץ'? למרות ששקרים יכולים לעזור לקבל תוצאות אמינות יותר, חשוב מאוד שלא תחרגו מקווי האתיקה הכלליים שנקבעו על ידי ה-APA:

  • כל הטעיה צריכה להיות מוצדקת במונחים של ערך מדעי, חינוכי או שימושי שמשקלה עובר את משקל הסיכון למשתתפים.
  • אסור שהשקרים יגרמו כאב פיזי או אי נוחות נפשית.
  • החוקר חייב לתדרך שוב את המשתתפים לאחר הבחינה.

הקווים המנחים האתיים הללו חלים במיוחד כלפי השקר השלישי. תמיד הסבירו את מטרת המחקר בסוף המבדק. יש לעשות זאת בזהירות על מנת להבטיח כי המשמשים מבינים בבהירות את חשיבות השקר וכיצד אמירת האמת היתה משנה את תגובתם. זהי הזדמנות טובה עבורם להמשיך ולשקף את הניסוי ואתם עלולים לגלות כי בנקודה זו, כאשר המשתתף נינוח מכיוון שבראשו הניסוי נגמר, יאספו התובנות השימושיות ביותר.

סיכום

זכרו כי אלה שקרים לבנים שלא מיועדים לפגוע במשתתפים בשום צורה. השימוש בהם יכול לסייע למשתתפים לחוש בנוחות אשר מעודדת תגובות אמיתיות יותר, ולכן מגבירה את אמינות המחקר. אין צורך להשתמש בהם כל הזמן.

לפני שאתם עושים שימוש בשקרים, שקלו בזהירות את מטרת המחקר שלכם ואת העצמה של כל שקר. אתם יכולים לרצות לבחון רק שקר אחד או שניים עד אשר תרגישו בנוח. זה עלול להרגיש מוזר בתחילה, אך זכרו שהשקרים נועדו להטיב הן עם המשתמש (לגרום להם לחוש בנוח) והן עם המחקר (להשיג תוצאות טובות יותר). כאשר תשימו לב כי שפת גופו או הבעת פניו של המשתמש נינוחים בצורה נראית לעין, תדעו כי השקר עבד היטב.

האם אתם מוכנים להתחיל לשקר על מנת להפיק יותר מהמחקר שלכם?

כתבות בנושאים דומים



תגובות

אין תגובות עדיין.

כתיבת תגובה

לא יוצג בשום מקום

לא חובה

רוצים שהתמונה שלכם תופיע עם התגובה? העלו אותה ל-Gravatar.

שלח