פורסם במקור תחת השם "Five Indispensable Skills for UX Mastery" על-ידי Jared M. Spool. התפרסם בבלוג של User Interface Engineering ב-3/8/2010. תרגום: דוד גלולה.
בתהליך ההכשרה של מעצבי חווית משתמש, אחד החוקים החשובים הוא לא חוק פיטס (Fitts) – אשר עוזר לנו בעיצוב אלמנטים אינטראקטיביים. גם לא חוק היק (Hick) – אשר מתאר כמה זמן לוקח לבני אדם להחליט. אלא זהו חוק סטארג'ון (Sturgeon), אשר טוען כי 99% מהכל אלו שטויות. זה די קל לייצר תוצאה דלת איכות – כל אחד ללא שום מיומנויות מסוגל לכך, ויש מליון כאלה בכל פינת רחוב. אולם אם אנו רוצים להצטיין במה שאנו עושים – מה הם הכישורים הנדרשים וההכרחיים? על מה אנו צריכים להתאמן בכדי להיות מומחים?
זו בדיוק השאלה שניסינו לענות עליה בחוקרנו את מקצוע מומחה חווית המשתמש. מומחים אלו באו מתחומים שונים בתוך עולם חווית המשתמש – עיצוב אינטראקציה, ארכיטקטורת מידע, מחקר משתמש, רעיונאות ועיצוב ויזואלי. בעוד הם מפיקים תוצרים בתהליך ומוצרים סופיים שונים זה מזה, היה ברור כי כל מומחה ששוחחנו איתו בנה את המומחיות שלו דרך מיומנויות דומות – כישורים שהפכו להיות הכרחיים כאשר ניסו ליצור תוצרים מצוינים.
cc by London looks
מיומנות הכרחית מספר 1 – שרטוט
מישהו פעם אמר כי לדבר על עיצוב דומה לפרשנות של ביצוע של ריקוד. מילים, למרות שהן הכרחיות, לעיתים אינן עושות חסד עם הרעיונות שלנו. סקיצות מהירות של עיצוב – איך זה ייראה, איך המידע יזרום ממקום אחד למקום אחר, איך משתמשים עוברים בין פעילויות – לרוב יהיו הדרך הטובה ביותר להבהיר את רעיונותינו. המומחים איתם דיברנו נמשכים לשרטוט בקלילות. הם אינם נבוכים בגלל הכיעור של השרטוטים שלהם (ואכן, הם יכולים להיות די מכוערים…) או כמה טיפשיים הם יכולים להיראות (די טיפשיים…). הם ממוקדים ברעיונות שנמצאים מאחורי השרטוטים הללו. אנו מדברים על איכות של רישום על מפית נייר של בית קפה. עט עבה, קווים כלליים, דמויות מקל פשוטות. זו לא המונה ליזה או העבודה הטובה ביותר של האימפרסיוניסטים. שאלנו כל מומחה איך הם רכשו את כישורי השרטוט שלהם. התשובה שלהם? הם התאמנו – בישיבות, ליד שולחן הכתיבה, בהמתנה לילד שיסיים את אימון הכדורגל שלו. הם רק המשיכו לצייר, לשרבט ולשרטט מחשבות שעלו בדעתם. הם היו כותבים את אותם משפטים שוב ושוב, כדי לשפר את הקריאות של כתב היד שלהם. שרטוט הוא לא דבר קשה, אלא מיומנות נרכשת. מרגע שלמדת, היא הופכת לחלק אפקטיבי מתמהיל היכולות התקשורתיות שלך.
מיומנות הכרחית מספר 2 – סיפור סיפורים
אחד הדברים המייחדים בין בני האדם לבין כל המינים האחרים בטבע, הוא היכולת שלנו ליהנות מסיפור טוב (לא תמצאו עכברים יושבים סביב מדורה ומספרים זה לזה על סכנת החיים שהם חוו במפגש האחרון שלהם עם אשת האיכר…). אנחנו אוהבים לשמוע סיפורים ואנו סוגדים לאלה מבינינו אשר יכולים לספר את הטובים ביותר.
במקום עבודה, סטרילי וממוקד עבודה, אנו לא חושבים שהיכולת לספר סיפורים היא מיומנות הכרחית. אבל סיפורים יכולים לעורר השראה. הם יכולים להאיר. הם יכולים לעזור לנו להזדהות עם אלה שהעיצוב נוצר עבורם. יכולת סיפור סיפורים מעולה היא עוד תכונה משותפת של כל המומחים שאיתם דיברנו. כשביקשנו מהם לתאר משהו שהם סיימו לעשות, הם לא רק תיארו את התוצאה הסופית, הם סיפרו איך הם השיגו אותה. הם אמרו לנו על אילו בעיות עונה הפתרון שלהם, אם מי הם דיברו במהלך המחקר, וכיצד הם שכנעו את חברי הצוות שלהם להתמקד בחלקים הטובים ביותר. הם עשו את זה בצורה מרתקת לגמרי. תשומת הלב שלנו היה נתונה להם.
סיפור סיפורים, בדומה לשרטוט, זו מיומנות הניתנת לאימון באופן סדיר. הם חזרו על אותו הסיפור שוב ושוב, צופים איך הקהל שלהם מגיב. כאשר הקהל הגיב עם הרעיון הנכון, הם ידעו שהם הצליחו. כשהם לא, הם שינו את הסיפור עד שהשיגו את הרושם אותו ביקשו. ישנם אלמנטים של סיפור טוב שמומחים אלו הבינו: דמויות, קווי עלילה, המסע שהגיבורים עוברים, האתגרים שעמדו בפניהם.
דברים אלה הופכים סיפור למעניין ולמבדר. אך גם עושים אותו אינפורמטיבי. בדומה לשרטוט, סיפור סיפורים היא מיומנות הכרחית בדרך למומחיות. שמור את זה רענן, שמור את זה מעניין. אך יותר מכל, שמור את הסיפור רלוונטי ובעל ערך מידעי.
מיומנות הכרחית מספר 3 – מתן וקבלת ביקורת
זה נדיר לראות מומחה חווית משתמש העובד לבד. לרוב, הם חלק מצוות, משתפים פעולה סביב העיצובים שהם יוצרים. חלק משיתוף הפעולה הנדרש הוא מתן וקבלת משוב. עיצוב מעולה נוצר באיטרציות. כל סבב של שינויים הוא הטוב ביותר כאשר הוא מבוסס על הידע והניסיון של השותפים לתהליך.
אנחנו לא שומעים הרבה על ביקורת. החברים בצוות הטובים במתן ובקבלת ביקורת, מסוגלים לספק משוב בונה אשר עוזר לנו להבין מה אנו עושים ואיך כדאי לעשות זאת. חברי צוות אלו גם מצטיינים בקבלת משוב, דבר אשר מעצים את תהליכי החשיבה שלנו ועוזר לנו להבין איך להיות פותרי בעיות טובים יותר.
יכולת מתן וקבלת ביקורת היא יותר מאשר ביקורתיות. היא עוזרת לבחון את מטרות העיצוב. היא עוזרת להעמיק ולחקור איך משתמשים יפתרו את בעיותיהם וישתמשו בעיצוב. זהו דיון שבו איש אינו צודק או טועה, אלא ממוקד באופן מוחלט בחקירת הבעיה. יכולת מתן וקבלת ביקורת טובה יוצרת סביבת עבודה מרתקת, ממריצה ומעצימה. כולם חשים שהם למדו משהו חדש ושהם צמחו כאנשי מקצוע. מומחיות במיומנות זו משפרת את עבודת הצוות שלנו, ואף מעשירה את העיצוב שלנו.
מיומנות הכרחית מספר 4 – הצגת מצגות
יכולת הצגת מצגות היא מצרך יסוד של מומחי חווית משתמש. הם כל הזמן נדרשים להציג רעיונות לצוות שלהם, את העבודה שלהם לשכבת ההנהלה שלהם, ואת השיטות והתוצאות בפני עמיתיהם בכנסים מקצועיים.
הליבה של יכולת ההצגה היא יכולת סיפור סיפורים. רשימת עובדות היא די משעממת, כך שהטמעתה בתוך סיפור מרתק ובלתי נשכח היא המפתח. אולם הצגת מצגות מופלאה היא מעבר לרכיב הסיפור. זהו אירוע מולטימדי, המשלב הצגה חיה, קול ותמונה חזותית. ההצגה כוללת גם כתיבה, ניצוח, כוריאוגרפיה והפקה.
הצגה מעולה כרוכה ברמה אחרת של תשומת לב מצד המציג. הצגה מעולה, כשלעצמה, הינה תרגיל בעיצוב חוויה. ההבנה כיצד להקשיב למשתתפים היא מרכיב חיוני בעיצוב החוויה אותה אתה יוצר עבורם.
קל לעמוד מול קהל ולהריץ את רצף השקופיות. זה קשה הרבה יותר ליצור הצגה משמעותית המשכנעת, המערבת והמערערת את סלעי היסוד שמהם בנוי עולמו של הקהל. ישנם אנשים, אלו שהתמחו ביכולת הצגה, אשר גורמים לדברים להיראות פשוטים. עם זאת, מציגים מעולים משקיעים מאמצים אדירים לשיפור מיומנותם. הם מתאמנים תכופות, עורכים את המצגות שלהם בדיוק עדין, מוודאים כי בכל רגע הם מעבירים לקהל את מה שהם התכוונו לו. זו מיומנות מבוססת ביצוע אשר נראית קלה, אך די קשה לשלוף בצורה טובה. שיפור מיומנות זו יהפוך אותך בצוות ובארגון שלך לקול אשר חשוב שיישמע.
מיומנות הכרחית מספר 5 – הנחיה
למען האמת, כאשר התחלתי לעבוד על מאמר זה, לא התלהבתי משם המיומנות הזו: הנחיה. זה נשמע כל כך מנהלתי, כל כך משעמם. אך מיומנות זו היא הכל חוץ ממשעממת. היא חיונתי מאוד, בעיקר לעיצוב תוך שיתוף פעולה. בעבודתנו, אנחנו צריכים תדיר להוביל פעילויות קריטיות: בין אם זה ניתוח תוצאות מחקר משתמש, סיעור מוחות על תכונה חדשה במערכת, ביקורת עיצוב או חלוקת העבודה לאיטרציות הבאות (חשבתי על הובלה או מנהיגות כחלופות אפשריות להנחיה, אך זה נשמע גרנדיוזי מידי).
המנחים הוא מנהיגים לרגע. הם נכנסים לתהליך ולוקחים את המושכות לידיהם, עם התמיכה והכבוד של כולם, בכדי להניע את קבוצתם לפעילות הבאה. לעיתים קרובות חברי צוות מתחלפים בהנחייה, מפזרים את המאמץ בין כולם, נותנים לכל אחד את ההזדמנות להנחות את הצוות באותו הרגע.
למנחים הטובים ביותר יש תיבה מלאה בטריקים. הם יודעים מתי לוח לבן עובד ומתי הוא מגביל את השיחה. הם מבינים מתי להשתמש בפתקים דביקים או כרטיסיות. הם יודעים איך להפריד כיווני חקירות משמעותיים מסטיות בזבזניות, בזמן שהצוות נמצא בעבודה. הם יודעים מתי לעמוד על שלהם ומתי למלא תפקיד נייטרלי. אנשים שהינם מומחים בהנחיה, מחפשים תמיד כלים וטריקים חדשים. הם מחפשים דרכם חדשות ליצור קונצנזוס והסכמה בקבוצה שלהם. יכולת הנחיה מעולה הינה הכרחית לצוות שלהם, ועוזרת להם להתקרב להצלחה כאשר כולם עובדים יחד.
חמש מיומנויות הכרחיות
אם כך, יש לנו חמש מיומנויות הכרחיות למומחיות חווית משתמש. מיומנויות אלו אינן ייחודיות למקצוע חווית המשתמש, אך, לאור המחקר שלנו די ברור כי אנשי המקצוע הטובים ביותר עובדים קשה בכדי להתמקצע בהם. מיומנויות אלו – שרטוט, סיפור סיפורים, מתן וקבלת ביקורת, הצגת מצגות והנחיה – הן כולן כישורי תקשורת בינאישית. הן כולן כישורי שיתוף פעולה. הן מיומנויות העוזרות לנו להפוך כל עיצוב לטוב יותר.
מה שנפלא הוא שאנו יכולים להשתמש בכישורים אלו כדרך לשפר את עצמנו ואת צוותנו. אנו יכולים תדירות להמשיך ולהשתפר תוך כדי התבוננות בחברים, עמיתים ומדריכים אשר השיגו רמה גבוהה במיומנויות אלו ולמידה מדרכי היישום שלהם.
מנהלים יכולים להוסיף מיומנויות אלו לתהליך הערכת הביצועים שלהם, בשאלם כל תקופה "האם השתפרת באלו?" אלו מיומנויות שהכרחי שיהיו לנו, אשר בתורם הופכים אותנו לבעלי ערך יותר גבוה (וגם יותר חיוניים) לצוות שלנו.
כתבה נחמדה.
מזכירה את סוג הכתבות המאוד כלליות שלא מביאות איזשהו מושג חדש, אלא יותר מחדד את המובן מאליו.
אני לא מכיר מספיק מעצבי ממשקים באופן ניכר, כדי להצביע אם יש להם או אין להם את היכולות הנ"ל. אולם, את היכולות המוצגות כאן ניתן להשליך על המון מקצועות, לי אישית עולה ישר איש מכירות מוצלח.
יהיה בהחלט נחמד לשמוע מאנשים "בשטח" מה עם חושבים על היכולות האלה.
אסף, חמישים אחוז מהעבודה של איש UX זה מכירות 🙂 או יותר נכון ובאופן פחות ציני – לדעת להעביר מסרים בצורה אפקטיבית ולשכנע מתי שצריך. התחום עדיין לא מבוסס כמו תיכנות ועיצוב ממשק ולא מעט פעמים צריך לדעת איך לדחוף אותו ולהטמיע פעילויות UX בפרוייקט. צריך לדעת למכור UX ללקוח, למכור פתרונות ללקוח, למתכנתים, למנהלי המוצר ולאנשים אחרים המעורבים בפרוייקט, לדעת למכור רעיונות לאנשי UX אחרים שעובדים איתם על הפרוייקט. העבודה כוללת הרבה דיבורים בין אם בפגישות, מצגות, סדנאות, בדיקות שמישות ומחקרים.
כמו שג'ארד אומר בכתבה מיומנויות אלו אינן ייחודיות לתחום מומחה חווית המשתמש, אך החידוש שלו הוא כי מיומנויות תקשורת בינאישית אלו הינן הכרחיות וחשובות בתהליך התמחותו של מומחה חוווית משתמש. אם היית עוצר ברחוב כל מי שלא עוסק בתחום ושואל אותו מהן המיומנויות ההכרחיות למומחה חווית משתמש – רוב האנשים לא יציינו את אלו שג'ארד מנה. ידברו אולי על יכולת עיצוב, על הבנה של אנשים, אמפטיה וכד'. הוא מחדש שמיומנויות שיוצרות אווירת עבודה אחרת וסביבת תקשורת אחרת מייחדות את המומחה ממי שאינו.
זאת דרישת תפקיד אלמנטארית לצד כל האחרות שהזכרת. אני לא טוען שמיומנויות תקשורת בינאישית משפיעה על היכולת שלך כאיש מקצוע להפיק איפיונים מקצועיים שמגדירים ממשקים שמישים, אך זה רק חלק מהעבודה וחלק נכבד נוסף הוא לדעת למכור ולדחוף את האיפיונים הללו, לשאת ולתת עם בעלי עניין ולדעת איך לקדם את העשייה שלך בתוך הפרוייקט אחרת האיפיונים המקצועיים הללו לא יראו אור יום.
UX Leader as Sales Agent?
http://www.uxmatters.com/mt/archives/2010/01/ux-leader-as-sales-agent.php
באופן אישי אני לא מתה על הגישה הזו שספול ועוד כמה ממובילי התחום בארה"ב מחזיקים בה המתייחסת באופן כל כך כללי לתחום. אני מאמינה גם שרבים מהם שואבים את ההתייחסות הזו מעבודתם כמנהלים של חברות ייעוץ ופחות מהעבודה בשטח של מרבית אנשי ה- UX, חלקם בחברות ייעוץ (ואז חלק רלבנטי לגביהם) וחלקם בחברות תוכנה ואז רלבנטי פחות. אני לא אומרת שזה לא חלק מהעבודה של כולנו, זה כן, השאלה אם אלו התכונות המובילות של איש UX, האם אלו התכונות לפיהן צריך למדוד, להעריך ולכוון אנשים המתחילים לעבוד בתחום?
בקיצור אני לא בטוחה שאלו הן 5 התכונות המובילות. אולי אם מדברים על עיצוב חווית משתמש באופן מאד כללי זה עובד (ואכן יש נטייה לספול ועוד כמה אנשים לדבר בנשימה אחת על עיצוב תוכנה, מוצר, שירות…). אבל אם מדובר באופן ספציפי בעיצוב חווית שימוש בתוכנה למשל אז יש תחומים חשובים נוספים כמו – מחקר, הבנה ויכולת טכנית ועוד.
ואני מסכימה עם אסף, הכלליות הזו קצת מרדדת את המשמעות של המאמר.
(התרגום הוא כמובן מבורך והכוונה היא לנאמר במאמר עצמו – כמה נוח שספול לא יכול להגיב 🙂 )
לא יודע למה ספול התכוון, אבל אני התכוונתי שהמאמר הזה ישפוך אור על תכונות נוספות שלא נמצאות במיינסטרים של התכונות המאפיינות מומחה חווית משתמש. יש לנו נטייה כאנשי מקצוע להתמקד אך ורק בכלים ובכישורים המקצועיים של המומחה היחיד, המושלם, בעל תכונות המחקר, ההבנה, היכולת הטכנית וכו'. אולם אין לשכוח, וזו הייתה מטרתי, וצריך לזכור שיצירה נעשית באינטראקציה עם בני אדם – כאלה שעובדים איתנו, מעלינו ומולנו – ושם אנו נדרשים למיומנויות הללו. אני מסכים שבתהליך ההכשרה הראשוני בלימודים או בשטח לא יושם דגש רב על מיומנויות אלו. אך יש לזכור שאנו שואפים להתמחות יותר ויותר – ולקות בכישורים אלו עלולה לעצור בעדנו מלהיות מומחים שהינם גם בעלי ערך מוסף ארגוני בין אישי.
אז אנחנו מסכימים 🙂
דוד – תודה על התרגום.
לדעתי יש משהו במה שנורית אומרת: הגישה היא מאוד אמריקאית במאמר של ספול. המון רוח טובה ומוטיבציה. היכולת לספר סיפור. מזכיר קצת את הקואוץ' האגדי שעולה בהמון ספרים וסרטים: אדם פשוט שבלימוד משהו אחד, עזר להבין דברים אחרים. כך גם מצטייר מומחה הUX במאמר של ספול. לצורך העניין אפשר היה להוסיף שלאיש חווית משתמש טוב יש ריח טוב מהפה.
אלב אני לא לגמרי לא מסכים עם המאמר
אני חושב שהשאלה היא באיזה שלב. מניסיוני בחברות ייעוץ ובתור פרילאנס בתחום, המכירה של חווית השימוש, כמו שאמיר ציין, היא קריטית. מעבר לצד הכספי: את חייב לדעת איך לשכנע ואיך לאתגר את האנשים שמולך.בעצם אתה הולך להגיד למפתח שצריך למצוא אולי טכנולוגיה אחרת רק כי מה שיש לא מתאים למשתמש, שאפילו לא נמצא בחדר; אתה צריך להגיד למנהל המוצר שחייבים לאחר קצת את הדד ליין כדי להספיק להיפגש עם קבוצות מיקוד. זה לא הולך אם אתה לא יודע למכור את הדבר הזה שנקרא חווית משתמש ומשנה את השם שלו כל חמש שנים.
אבל –
אסור שזה ייעצר שם, וזהמשהו שספול לא מזכיר. צריך לדעת לקחת את השירבוטים לרמה מאוד מדוקדקת ומפורטת במסמכים. צריך לדעת לתפור את העובדות גם אם הן משמימות ומאריכות את 'הסיפור'.
הבעיה שאנשים שיש להם רק את הדברים האלה יודעים טוב ליצור את האשליה וכשהיא מתנפצת, יש לך אפקט של הבוקר שאחרי: כיווץ גבות ושאלה'אז מה עכשיו?'
לסיכום: ספול מנוסה וטוב ממני לפי הרבה מדדים, אבל המאמר הזה הוא קצת שיחת עידוד או מכירה. אני רוצה לדעת איך להתקדם, מה ללמוד, איפה יש רשימת מכולת של שאלות שאני שואל בכל מסך שאני מאפיין כדי לדעת שלא שכחתי פרט. כאלה דברים.
משהו כמו הדיונים כאן, בקיצור.
מקובל, אבל שוב ראה את תגובתי לנורית.
בכל מקרה, יש לי בקנה סדרה של כתבות מחקריות שעשויות להעשיר את עולמך המקצועי. אשמח אם תוכל לתרום:
http://uxi.org.il/pages/2789
בכל מקרה, תודה שזה רענן והטה קצת את הדיון שהוא מקצועי ומוכוון מטרה לנושא מעט שונה, קורטוב של "אינטלגנציה רגשית" לא תזיק…
כתבה נחמדה ואפילו מעניינת, אבל האמנם מדובר ב-5 מיומנות הכרחיות למומחה חוויית משתמש? נראה כי צויינומיומנויות שלא קשורות באופן ישיר למומחה בחווית משתמש ומומחה כזה יכול להצטיין בתחומו בלעדיהן.
מומחה חוויית משתמש הוא אדם שצריך להיות מכוון משתמש ולהיות בעל יכולת לחשוב כפי שהמשתמש הפוטנציאלי באתר או המוצר שלו משתמש. זוהי כמובן תכונה שהיא מורכבת מתת תכונות כמו מומחיות בתחום העיסוק, רגישות לטעמם ודרישותיהם של הגולשים באתר, אבל מוטב היה שכותב הכתבה היה מפרק את תכונה כללית זו מאשר מציין תכונות שהן אולי יכולות להוסיף לאותו מומחה, אך לא מהוות בסיס הכרחי.