4 קווים מנחים באפיון Dashboard

פורסם במקור ב – uxmag, תורגם על ידי טל משעלי

השימוש באינפוגרפיקה מקל על משתמשים מסיבות רבות. הוא מפחית את העומס הקוגניטיבי במהלך חיפוש מידע, מסייע בפתרון בעיות ומקל ביצירת קישורים ותובנות בין פיסות מידע שונות. מצד שני, אם לא עושים את זה נכון, זה עשוי דווקא להגביר את הבלבול ולהוביל למסקנות שגויות מצד המשתמש.

המחקר הקוגניטיבי עוסק רבות בהבנה של תפישת מידע, עיבודו והדרך שאנו עוברים מהתפישה ועד להסקת המסקנות. לכן הגיוני להניח שממצאי מחקרים בתחום זה ישמשו באפיון Dashboards: כיצד משתמשים מפענחים מידע, איך ממקדים את תשומת הלב שלהם ואיזה מידע חשוב להם בקבלת החלטה והנעה לפעולה. להלן 4 קווים מנחים שנלמדו במחקרי קוגניציה ושניתן ליישמם באפיון ועיצוב Dashboard.

 

1. הקפידו שהמידע יהיה קריא

הצורך הבסיסי ביותר של המשתמשים הוא להבין את התוכן. לפני שדואגים לכל דבר אחר, חשוב להקל על העיבוד הוויזואלי של המשתמש על מנת שיוכל לסרוק את המסמך בצורה מהירה ויעילה. הממשק צריך להקל על העניין ובוודאי שלא להפריע.

הרקע יוצר "רעש" שמפריע לקריאת הגרף. מקור : Smahing Magazine

 

הרקע ה"רועש" בתמונה שלמעלה, גורם לגרף כולו להראות מסורבל ולא קריא. כדי להגביר את הקריאות צריך להיות ניגוד גבוה מספיק בין הרקע לחזית.

אמנה קוקס, ראש מחלקת עיצוב גרפי ב – New York Times אמרה פעם ש"נתונים הם לא כמו הילדים שלך. אתה לא חייב להעמיד פנים שאתה אוהב את כולם באותה מידה". יצירת היררכיה במידע המוצג גם היא מקלה על הקריאות. עזרו למשתמש למקד את תשומת הלב שלהם במקום בו חשוב לכם שהוא יתמקד.

מיקוד תשומת הלב על פי פריסת העמוד. מקור :Stephen Few, With Dashboards Formatting & Layout Definitely Matter

 

ניתן לחלק פריסה של Dashboard ל-4 רבעים. הרבע הימני העליון מקבל את מירב תשומת הלב בסריקה, האלכסונים לא יקבלו תשומת לב מיוחדת ואילו הרבע השמאלי התחתון עשוי "להיעלם" משדה הראייה של המשתמש (כמובן שבשפות אחרות הריבוע השמאלי העליון הוא הבולט ביותר והיתר מדורגים בהתאמה ט.מ). ניתן, כמובן, להשתמש בידע הזה על מנת להחליט איזה מידע ימוקם בכל חלק של המסך.

 

2. הפחיתו את העומס הקוגניטיבי

מחקרים תיאורטיים על המוח האנושי מדגישים את מגבלות הזיכרון. המסקנה העיקרית היא שבהצגת מידע, חשוב להפחית את העומס על זיכרון העבודה. מאחר ומידע שמוצג מולנו באופן קבוע לא מאמץ את הזיכרון, הוא ישמש אותנו בצורה טובה יותר לצורך ניתוח נתונים וקבלת החלטה. לכן הציגו בכל פעם רק את המידע הרלוונטי לניתוח הנתונים הנוכחי ואל תאלצו את המשתמש לזכור פרטים רבים ממסכים אחרים.

 

3. חסכו במקום

לא רק שתמונה שווה יותר מאלף מילים עבור המשתמשים ומקלה עליהם את עיבוד המידע, היא גם חוסכת בנדל"ן על פני המסך. לכן, העדיפו תמיד שימוש בגרף או אייקון על פני טקסט.

טקסט קצר בצמוד לאייקונים. מקור: SproutSocial

 

כמו בתמונה שלמעלה, לעיתים יהיה צורך בטקסט שילווה את האייקון על מנת להשלים פער הבנה לגבי משמעותו.

4. הסתמכו על עקרונות הגשטלט

פסיכולוגיית הגשטלט מציעה מערכת חוקים שעשויה להראות כמובנת מאליה, אבל ממשקים רבים לא פועלים על פיה. מערכת החוקים הזו מתארת את הדברים הטבועים בנו, שמשפיעים על התפישה שלנו ועל המסקנות שאנו מסיקים.

• עקרון הפרגנאנץ (Prägnanz) השאיפה של המוח שלנו היא לעבד גירויים על פי תבניות מוכרות. לכן מידע שמוצג בתבניות כאלה יעובד בקלות רבה יותר ובמהירות רבה יותר. שימו לב למשל לשתי הטבלאות שמוצגות מטה. באיזו מהן קל יותר למצוא את העמודה שמדורגת ראשונה, או שלישית?

•  עקרון נקודת המיקוד הנטייה שלנו היא להתמקד בפריטים שבולטים בשונותם מהסביבה. חשוב להבין שישנה היררכיה במשתנים שקובעים את השונות בין אלמנטים. בגרף הבא העמודות שונות זו מזו בגודל, אך האם זה המשתנה שעל פיו אנו מבחינים ביניהן?

 

לסיכום

Dashboards שמעבירים מידע אמורים לסייע בעיבוד מידע ומאוחר יותר בקבלת החלטות. האתגרים באפיון Dashbaord הם רבים, זה נכון. מצד שני, הם נותנים ערך מוסף גדול מאוד, מה שהופך את האתגר לכזה ששווה להתמודד איתו. כאשר מתכננים Dashboard, חשוב לא להתמקד רק בניסיון לחשוב מחוץ לקופסה או להביא משהו שכמותו לא נראה. חשוב יותר לפעול על פי רעיונות בסיסיים, כאלה שאנחנו מכירים אך נוטים לקחת אותם כמובנים מאליהם ולאו דווקא לפעול על פיהם.

פורסם במקור תחת השם "Four Cognitive Design Guidelines for Effective Information Dashboards" ב – uxmag