מחודש ינואר 2015 נקה סינון
החלטתם שמגיע לכם סוף שבוע זוגי.
חלוקת התפקידים די ברורה – אתה מוצא דילים טובים ברשת, את מארגנת שלא יחסר כלום ושלחתול יהיה מה לאכול. סטריאוטיפי? קצת. נשמע מוכר? כנראה שכן.
מצאתם אחלה דיל.
אבל אפיון החוויה ממש לא מסתיים בממשק דיגיטלי, הוא כולל ערוצי שירות רבים נוספים. רק תחשבו כמה דברים עוד יכולים להשתבש בחופשה שלכם, מרגע שסיימתם להזמין את הדיל. באמצע חודש דצמבר השתתפתי בסדנא של Chris Risdon מחברת Adaptive Path על תכנון חוויה חוצת ערוצים. הנה התובנות שלי.
החוק הראשון בניווט אומר שאם הסתבכת בדרך, פשוט תלך בכיוון הכללי של נקודת הסיום. רע לא ייצא מזה; לפעמים אנחנו מתעסקים כל-כך הרבה בסוגי תפריטים או ב-flow, ויורדים כל כך עמוק ברזולוציה של הממשק, עד שאנחנו עשויים לשכוח את הכיוון הכללי שבו התכוונו ללכת.
הסדנה של ג'וש קלארק – Design for touch… and beyond – הייתה שילוב מעולה בין שני הכוחות המושכים: מצד אחד אינטראקציות חדשות, פתרונות לבעיות ממוקדות בעיצוב למסכי מגע ואפשרויות שנפתחות בפנינו כל הזמן. מהצד השני, התעסקות עם השאלה הבסיסית ביותר – מה הכיוון הכללי שבו אנחנו הולכים?
MVP הפך למושג מפתח בניהול מוצר ובתהליכי אפיון. אבל בעוד שהוא נראה כמו פתרון מצויין, הוא מעלה גם לא מעט שאלות – האם הוא באמת הדרך הנכונה? ממה צריך להיזהר כשעובדים בגישה הזו? ואיך נמנעים מנקודות התורפה שלה? מפגש הערב האחרון של UXI נתן הרבה תשובות מעשיות.
בפוסט הזה תמצאו את עיקרי הדברים מההרצאות המצוינות של דייויד כץ ו-שי גרנות.
