סקר השכר השנתי של קהילת ה-UX הישראלית מתפרסם זו השנה השביעית. מרתק לבחון את השינויים שחלים בתחום, כמו למשל גיוס עובדים חדשים בחברות הייעוץ, מה שמסייע לצמיחת הענף, ובנוסף את השיפור בתנאים בחברות המוצר – הפרטים המלאים בגוף הכתבה.
באמצעות סקר השכר, ביקשנו לבדוק נתונים כלליים שתמיד מעניין להתעדכן במצבם בשוק – משכורות ותנאי העסקה תחת פילוחים שונים (השכלה אקדמאית, שנות ניסיון, מגדר ועוד). בנוסף, בדקנו גם מגמות שבהן הבחנו בשנים הקודמות, כמו למשל ההבדלים בתנאי ההעסקה בין נשים לגברים, והשנה גילינו נתונים מרתקים.
השנה השתתפו בסקר 484 מאפיינים, מעצבים, אנשי מוצר ופיתוח ובעלי מקצועות משיקים נוספים, ואנחנו מבקשים להודות לכל אחת ואחד מהם על שעזרו לנו לגבש את הנתונים עבור קהילת ה-UX בארץ. עבור ביצוע הניתוחים הסטטיסטיים נעזרנו במכון המחקר PharmaQuest.
מי השתתפו בסקר?
המשיבים שהעידו כי הם לא מאפיינים או מעצבים אינם מופיעים בניתוח הנתונים. הנתונים בסקר מתחלקים על פי 3 קבוצות: מאפיינים, מעצבים ומעצבי UI/UX. השנה ראינו צמיחה משמעותית במספר המשיבים על הסקר (עלייה של יותר מ-16% ביחס ל-2015). מספר המשתתפים הגדול יותר סייע לנו לבצע פילוחים מדויקים יותר לנתונים, וכך התאפשר לנו למשל, להתייחס ספציפית לקבוצת בעלי ניסיון של 0-1 שנים, קבוצה משמעותית (ורלוונטית מאוד לצמיחת הענף) שבעבר לא היו לנו מספיק נתונים על מנת להתייחס אליה.
הפער בין נשים לגברים – בידי מי ההשפעה?
פער המשכורות בין נשים לגברים הוא מדד שאחריו אנחנו עוקבים כבר מספר שנים. אחרי שב-2015 הנתונים הראו על ירידה משמעותית בפער, השנה הפער שוב גבוה מאוד ועומד על 22% בקרב שכירות ושכירים. בהמשך לפער העקבי הזה, לאורך השנים, אחד הנתונים שביקשנו לבדוק השנה הוא ההבדל בין תעריפי עצמאיות ועצמאים. הנתונים שמצאנו שם הם מרתקים – יש פער משמעותי מאוד בין התעריפים (בחישוב הממוצעים אף מתקבל פער מובהק סטטיסטית!)
בהנחה שאת התעריפים הללו קובעים העצמאים והעצמאיות בעצמם, ובהנחה שמקצועות העצמאיים מתפלגים בצורה דומה בין גברים לנשים (מה שניתן לומר באופן גס), ניתן לראות כאן פער בין משכורות נשים לגברים, שמגיע מהגברים והנשים עצמם.
עלייה בשימוש בכלי מחקר, בעיקר בקרב מעצבים
בשנים האחרונות התרגלנו לראות פער עצום בנתוני השימוש בכלי מחקר, בין אנשי אפיון לאנשי עיצוב. השנה התחלנו לראות מגמה של צמצום הפערים, כאשר יותר ויותר מעצבות ומעצבים דיווחו על שימוש בכלי מחקר שונים. הפערים עדיין ישנם, אבל המגמה ברורה. לצד זה, ראינו גם עלייה בשימוש בכלי מחקר בקרב מאפיינים. אמנם העליות מתונות יותר, וישנם גם מספר כלים שבהם דווח על ירידה בשימוש, אבל גם כאן המגמה ברורה.
מאפיינים ומעצבים – שכר ותעריפים
טבלאות השכר מציגות שכר ברוטו חציוני, יחד עם אחוזון 25% ואחוזון 75%. נתוני השכר שקיבלנו מצביעים על כמה נקודות מעניינות:
בהסתכלות ראשונית על נתוני השכר של מאפיינים, ראינו עלייה משמעותית ביחס לשנה שעברה. כשביקשנו לבחון את המקור לכך, ראינו שהעלייה המשמעותית ביותר היא במשכורות של השכירים בחברות המוצר, בעוד שבחברות הייעוץ ניתן לראות דווקא ירידה בנתוני השכר.
אחד ההסברים האפשריים לשני אלה הוא גדילת התחום והרחבת מספר העובדים – מצד אחד בחברות המוצר ישנם תקציבים גדולים שמאפשרים להעניק לעובדים תנאים טובים יותר ולגייס עובדים, עם עליית המודעות לתחום. מנגד, בחברות הייעוץ שגדלו אף הן, ייתכן שגיוס מאפיינים בתחילת דרכם, הוא שגורם לנתונים להראות על מגמת ירידה.
בדומה לשנים הקודמות, גם השנה הנתונים מצביעים על כך שבקרב מאפיינים ומעצבים, המשכורות הגבוהות ביותר נמצאות בחברות המוצר וכן ישנו מתאם בין הניסיון לבין גובה המשכורת. בשנה הבאה נרצה להמשיך לעקוב אחרי הנתון הזה, מתוך הנחה שקיים מתאם בין שנות הניסיון לבין העבודה בחברות מוצר, שהוא בעצם המקור האמיתי לעליית השכר.
שכר מעצבים
תעריפי פרילאנס
מאפיינים מרגישים בטוחים במקצוע שלהם, יותר מבשנה שעברה
אחרי שבשנה שעברה ראינו שפחות מאפיינים היו ממליצים לחבריהם ללכת בעקבותיהם – נתון שאותו הסברנו בצמיחת הבזק של התחום, שייתכן שערערה את תחושת הביטחון של מאפיינים להמליץ לחבריהם להיות חלק מגל מועסקים חדשים – השנה אנחנו רואים עלייה משמעותית בנתון זה. באופן דומה לשנה שעברה, אנחנו מייחסים את הנתון הזה לתחושת ביטחון בתחום, שהשנה דווקא עלתה, הודות לעקביות בביקוש העולה והמודעות הגוברת לחשיבותו.
יש לכם טעות גרף האחרון – שכר מעצבי UI ב- 2015
היי עומר,
הגרף האחרון לא מתייחס לנתוני שכר. תוכל להיות יותר ספציפי? אם יש טעות נשמח לתקן
הי, הייתי שמחה לדעת:
א. מה החלוקה בין גברים לנשים? (בין כל משתתפי הסקר)
ב. האם הפער שנמצא השנה בין גברים ונשים עצמאיות נכון גם לשכירים (ושכירות)?
תודה 🙂
היי ליאת,
א. על הסקר השיבו כ-60% נשים
ב. בגרף שנמצא בדיוק מעל לגרף העצמאים/עצמאיות, מופיעים נתוני שכירים/שכירות. יש שם נתונים של השנה ושל השנים הקודמות
האם נערך מבחן מובהקות?
כן חן. במקומות שבהם יש רלוונטיות לבדיקת מובהקות, נערכה בדיקה (מצד אחד, בנתוני שכר עדיף להשתמש בחציונים כדי להימנע מהשפעת ערכים קיצוניים, מצד שני לא ניתן לבדוק מובהקות על חציון). לגבי חלק מהנתונים גם ציינו התייחסות לנושא. עם זאת, צריך לזכור שבסקאלות שבהן אנחנו עוסקים והפילוחים שאנחנו רוצים להתייחס אליהם, הרבה פעמים ה-N לא מאפשר להגיע למובהקות אבל עדיין ניתן לראות מגמות ברורות
אני רואה שאין התייחסות לאיזורי תעסוקה, לפי נתוני השכר בסקר נראה כי המשתתפים הם מאיזור המרכז, בצפון ובדרום השכר הרבה יותר נמוך
את צודקת ענבל, מרבית המשיבים עם מאזור המרכז. מעניין לבדוק את הנתון הזה בשנים הבאות – כרגע אין לנו מספיק נתונים כדי לייצר פילוחים והשוואות
אליפות. סקר מקצועי ביותר. שאפו גדול
תודה שוקי!
האם יש נתונים לגבי מנהלים בנפרד משאר העונים לסקר?
תודה
הדמיית נתונים ממש מוצלחת, למעט כמה פשלות בגרף האחרון. הציר Y לא מתחיל מ-0, למרות שהקפדתם בשאר הגרפים (שאפו!) ובקטגוריה UI/UX: ה-80% של 2015 למעשה נמצא ב-72%.
מיכל, השנה המיקוד שלנו לא היה בפילוח הזה. אלו נתונים שאנחנו עוקבים אחריהם וייתכן שנבחן יותר לעומק בעתיד.
בלה, תודה על ההערות. נתקן את הטעות בגרף האחרון בעמודות ה-UI/UX. בנוגע לתחילת הגרף מקו ה-50% – בגרף כזה, ברמת פירוט גבוהה כמו שמופיעה בו, לא ניתן להציג רזולוציה נמוכה יותר כי הגרף לא יהיה קריא בגלל עומס נתונים. מבחינת לוגיקה וסטטיסטיקה את כמובן צודקת, אבל לפעמים אנחנו עושים בחירות שנועדו לשרת את קריאות הנתונים והיכולת להבין את הגרף (דרך אגב, בדיוק כמו שבין 70% ב-2015 לבין 83% ב-2016 יש בעצם 19% הבדל, אבל בחרנו לכתוב 13%. זה פשוט אופן הצגה שחוסך לקורא את ההסקה הלוגית שהוא ייאלץ לעשות)
טל, זה כמו להגיד: החלטנו לכתוב עם שגיאות כתיב כדי….
אגב, זה עדיין 13% בין 70% ל-83% 🙂
אם מתייחסים לשינוי ביחס ל-70% (כלומר בכמה עלה הנתון) אז המספר הנכון הוא 19.
בנוסף, אפשר להתייחס לזה כ"שגיאה" להגדרתך, רק כשההנחה היא שיש משתנה אחד בלבד שצריך להתחשב בו (כמו שננת בדוגמה את השפה). עם זאת, כשמתייחסים למשתמש שצריך לקרוא את הנתונים, אני חושב שאפשר להגמיש את החוקים כדי לעזור לו.
בתור מישהו שחושב ללכת ללמוד ולעסוק בתחום ה-UX/UI הייתי שמח לקבל רקע לגבי:
1. אפיון התפקידים של מאפיין, מעצב ומעצב UX/UI.
2. גרף פילוח של סיבות ההמלצה/אי ההמלצה לבחירה בתחום- שכר, התעצמות הענף בשוק, עניין וכו'.
תודה מראש
היי אלכס,
1. מה הכוונה ב"אפיון התפקידים"?
2. אלה שאלות מעניינות, אבל הן גם כאלה שקשה לענות עליהן במסגרת סקר כי לכל משיב עשויות להיות סיבות שונות. אנחנו מנסים להביא השערות לסיבות על בסיס תשובות אחרות בסקר (שכר, מספר עובדים בתחום ועוד), וייתכן שננסה לבדוק את זה יותר לעומק בעתיד
בוקר טוב טל, תודה על התגובה הזריזה, בכוונתי לאפיון התפקידים אני מתייחס להגדרות התפקיד בכמה מילים בשביל מי שלא מכיר אותם- מה כל אחד עושה בתכלס ומה הרקע שלו לרוב.
בוקר אור 🙂
אם אתה מתעניין בכניסה לתחום, אתב מוזמן לקרוא את סעיף 2 בפוסט הזה – https://www.facebook.com/groups/uximembers/permalink/1084508454909576/
בנוסף, אני ממליץ לך לעקוב אחרי קבוצת הפייסבוק שלנו "חוויית משתמש ישראל", להגיע לאירועים החינמיים הרבים שמתקיימים ובהמשך גם לכנסים המקצועיים שלנו.
בהצלחה!
בוקר טוב,
רציתי לשאול על התארים שאתם מציינים בדירוגי ההשכלה – תוכלו לפרט על תחומי הלימוד?
תודה!
רתם
היי רותם, לא פרסמנו את הנתונים האלה כי הם דומים מאוד לשנים הקודמות ולא הביאו חידוש משמעותי. מדובר בתחומים כמו – עיצוב גרפי, פסיכולוגיה, הנדסת אנוש, הנדסת תוכנה, עיצוב תעשייתי ועוד… 🙂
סקר מאוד מעניין. נהניתי מהניתוח של הנתונים
תודה רבה!
מה העבודה של המאפיין בפועל? ואיפה ניתן ללמוד מקצוע זה?
היי לין,
עבודת המאפיין מתמקדת בתכנון הפונקציונלי של מערכות וממשקים דיגיטליים. זה תחום מאוד מגוון שמשלב עיצוב, טכנולוגיה, פסיכולוגיה, שיווק ועוד.
אם את מתעניינת בכניסה לתחום, את מוזמנת לקרוא את סעיף 2 בפוסט הזה – https://www.facebook.com/groups/uximembers/permalink/1084508454909576/
בנוסף, אני ממליץ לך לעקוב אחרי קבוצת הפייסבוק שלנו "חוויית משתמש ישראל", להגיע לאירועים החינמיים הרבים שמתקיימים וגם לכנסים המקצועיים שלנו.
בהצלחה!