פשטות זה עניין מסובך

נכתב על ידי John Boykin. פורסם במקור תחת השם: Simplicity, it's Complicated באתר uxmag.com תורגם על ידי טל משעלי

הסמארטפון שלכם היה יכול להיות פשוט יותר אם לא הייתה לו מצלמה, אבל הוא גם היה הופך לשימושי הרבה פחות. קופסת פח היא אמנם דרך גאונית בפשטותה לאחסון צבע, אך היא מקשה מאוד על הגישה לצבע שבתוכה. קשה לפתוח אותה, קשה לסגור, ואתם יכולים להיות בטוחים שכל ניסיון למזוג ממנה צבע יסתיים בלכלוך ובלאגן. ב-19 מתוך 20 פעמים כנראה שהנטייה לפשט תהיה הנכונה.
אבל מה לגבי הפעם ה-20? כחלק מהניסיונות הבלתי פוסקים שלנו לפשט כל אלמנט או מוצר, אנחנו צריכים להיזהר שלא לפשט, עד כדי כך החטאת המטרה.

"יש לשאוף לפשט דברים ככל האפשר, אך לא מעבר לכך", אלברט איינשטיין.

 

לפשטות יש ערך מאוד ברור אך היא לא הדבר החשוב ביותר. נכון, צמצום מספר הלחיצות, צעדים, נגיעות על המסך, משוכות, שדות, הסחות דעת או סיבוכים אחרים בממשק, בהחלט מהווים יתרון.
אנחנו, מאפייני חוויית המשתמש, כבר מכירים את כל הטריקים הקטנים שנועדו לפשט תהליכים: את שני האלמנטים האלה נאחד, מזה ניפטר לחלוטין, את זה נצמצם ואת ההוא נדחק לתחתית. במקרים האלו, אנחנו צריכים להיזהר שהניסיון לפשט לא יפגע במטרה או השימוש העיקריים של המוצר.

להלן כמה דוגמאות:

• אייקון ללא טקסט נלווה מספק מראה פשוט ונקי. האייקון חוסך לנו התעסקות עם תרגום הטקסט אך מכניס אותנו לסכנה של פירוש שגוי.
• חיבורי ה-USB הנפוצים כל-כך ייכנסו לתוך היציאה המתאימה במכשיר רק במידה ותחזיקו אותם בצורה הנכונה: כך שצידם העליון אכן פונה כלפי מעלה. הבעיה היא ששני צידי הרכיב דומים, רוב האנשים מתקשים לזהות איזה צד הוא העליון ואיזה התחתון. רוב המשתמשים אפילו לא מנסים והם פשוט מנסים פעמיים או יותר, עד שה-USB המזופת יואיל להתחבר. אם צורתו של החיבור הייתה מעוצבת בצורה קצת פחות 'פשוטה': למשל בצורת האות D, במשולש, או עם נקודה מובלטת שתסמן את צידו העליון של חיבור ה-USB, כנראה שהיינו נאלצים להילחם בו קצת פחות.
• לאפליקציית מובייל שמסתמכת על היכרות המשתמשים עם המחוות השונות שמשמשות לניווט בתוכה, יש את המותרות להציג ממשק פשוט. עם זאת, אחוז גבוה מהמשתמשים שלא מכירים את אותן מחוות, יוותרו מיד ולא יטרחו ללמוד את אותה 'שפה סודית' שידועה רק למעטים.
• אחת האפליקציות הראשונות שנוצרו הכילה גרסה של התנ"ך באנגלית, בשלמותה, ללא שום אלמנט חיפוש או ניווט. המטרה הייתה לפשט את ה-UI, או למנוע מהמשתמש למצוא משהו באפליקצייה. כל שנשאר למשתמש לעשות הוא לגלול ולגלול. גלילה אין סופית, מעולם לא הפכה מילולית יותר.
• ישנו ממשק (שנשאיר בעילום שם) שמסנכרן את כל קבצי המשתמש, בכל הפלטפורמות שבבעלותו. אחת התכונות שלו היא מחיקה מיידית ואוטומטית, של כל קובץ שהמשתמש מוחק, מכל המכשירים שלו. פשוט ונחמד, הכל תמיד מסונכרן. ואם זה לא מספיק 'פשוט', אז גם אין הודעות אזהרה או שאלות שיפריעו חס וחלילה, כמו: "האם אתה בטוח?" ואין דרך חזרה. לרוב המשתמשים, אשר רואים בממשק אמצעי גיבוי, צפויה הפתעה לא נעימה כשהם יגלו שגם הקובץ וגם הגיבויים שלו נמחקו מכל הפלטפורמות, לעיתים בגלל טעות.
• רבים מתפריטי ה-Drop Down שמשמשים לבחירת מדינה, עדיין מכילים רשימה אלפבתית של כ-190 מדינות, ללא אפשרות חיפוש. כלי פשוט שכזה גורם לחוסר נוחות לכלל המשתמשים, מלבד אלה שמדינת מוצאם מופיע בראש הרשימה. סבירות גבוהה שרוב המשתמשים שלכם לא מגיעים מאוגנדה, אוזבקיסטן או אוסטריה.

אז כן, הפשטה יתרה עשויה להיות בעייתית בדיוק כמו סיבוך יתר. בדיוק כמו שחדר קר מדיי עשוי לגרום חוסר נוחות בדיוק כמו חדר חם מדיי.

 

להתאים תרופה למכאוב

פשטות היא לפעמים רק עניין של התאמה. הניסיונות לדייק ולפשט הרבה פעמים נפתרים על ידינו בהפחתה, אבל זה לא תמיד הפתרון הנכון. לפעמים יש צורך דווקא בהוספה מזערית, למשל לשאול את המשתמשים אם הם רוצים שקובץ יימחק מכל המכשירים שבבעלותם. כדי להגיע לרמת הפשטות הנכונה, צריכים להגדיר בדיוק מהו המכאוב בו אנחנו רוצים לטפל.
חשוב לזכור שפשטות היא לא המטרה, היא האמצעי. המטרה הסופית היא קלות שימוש. אנחנו יכולים להעריך את הפשטות כעיקרון, אבל נוחות היא החוויה שאנחנו רוצים שהמשתמשים יקבלו. “Keep it simple” הוא כלל אצבע לא רע, אבל אל תתנו לו להפוך לאידאולוגיה שמנחה אתכם בעיוורון עיניים. לפעמים המוטו הזה גורם לנו להתייחס לפשטות כמטרה חשובה יותר מאשר החוויה. אנחנו כמובן שואפים ששניהם יתקיימו במקביל, ובמקרים רבים זה גם קורה, אבל אם יש צורך להעדיף אחד על פני השני, יש להעדיף את נוחות החוויה על פני פשטותה. כל עוד מה שעמד לנגד עינינו זה המשתמש והצרכים שלו, אז המשימה הושלמה.

 

כשהקיצורים משתלטים

אחת הדרכים המובילות בהן ניתן לפשט, היא להפחית במלל. ונכון, אם נתעלם ממשתנים נוספים, כמה שנדרשות לנו פחות מילים או אלמנטים כדי לתקשר מסר, כך ייטב. אבל האמת היא שאי-אפשר להתעלם מהמשתנים הנוספים: בדיוק כמו קירור יתר של חדר, כך גם אפשר לקצר ולהפחית יותר מדי, ובעצם ליצור יותר בעיות מאשר אלו שפתרנו. עדיף להוסיף קצת מלל על-מנת להיות ברורים, מאשר לסבך את המשתמשים עם משהו תמציתי אך מעורפל. להלן כמה דוגמאות שממחישות את העניין:

 

כפתורי פעולה עם ניסוחים תמציתיים הם פרה קדושה בעייתית במיוחד. אין ספק שכפתורי ה-OK
וה-CANCEL הנפוצים כל-כך מתהדרים בניסוחים התמציתיים ביותר שקיימים. אבל לתמציתיות הזו יש מחיר: מאמץ נוסף ותסכול של המשתמש. כדי להבין איזו פעולה אתם מבצעים כשאתם לוחצים על כפתור, יהיה על המשתמש לחזור אחורה ולהלאות את עצמו בקריאת יתר הטקסט. משתמשים רבים פשוט לא עושים זאת, ולכן הם משלמים את המחיר של אישור פעולות, בהן הם לא מעוניינים. על-מנת לחסוך מהם את המאמץ או עגמת הנפש, כפתור עם ניסוח ברור יהיה יעיל יותר מאשר כפתור עם ניסוח תמציתי.
הנה דוגמה לכך שההתעקשות על הפחתת הטקסט על כפתורים עשויה לגרום יותר רע מאשר טוב:

 

הפיכת הכפתור לכזה שמובן בזכות עצמו, ללא הצורך לקרוא את יתר הטקסט (גם אם במחיר של הוספת מלל לכפתור), יכולה לפשט את תיבת הדיאלוג כולה:

 

 

האם ההצעה הזו אינה פשוטה יותר מאשר המקור?

השורה התחתונה: פשטות היא מטרה חשובה, אבל קלות השימוש היא מטרה חשובה יותר. הפחתה היא טובה, אבל בהירות טובה יותר. יש לכם דוגמאות נוספות לבהירות בממשקים? שתפו אותנו.