לפני חודש בדיוק יצאנו לבדוק את השכר של העוסקים בחוויית משתמש. אחרי שניקינו תגובות "זבל", ספרנו 85 אנשים שהשתתפו בסקר. לפני הכל – תודה לכולכם! המידע שמסרתם יעזור לכל מי שעוסק בתחום להעריך את עצמו בצורה יותר מדוייקת.
מתוך 85 המשתתפים בחרנו להתייחס בתוצאות שלהלן רק ל-53 שעוסקים ב-UX ממש, כלומר אלה שבחרו אחת מהאפשרויות האלה תחת "תחום העיסוק העיקרי":
- שמישות usability
- חוויית משתמש / עיצוב אינטראקציה / ארכיטקטורת מידע
- גורמי אנוש
- משולב: עיצוב גראפי, חווית משתמש, שמישות
- ניהול מוצר
- ניתוח מערכות
המחשבה מאחורי הבחירה הזו היתה שמי שעוסק בתחומים עיקריים אחרים ייתן אינדיקציה פחות טובה לשכר של אנשי חוויית משתמש בישראל. הרוב המכריע מתוך ה-53 שכללנו בתוצאות סימן את "חוויית משתמש / עיצוב אינטראקציה / ארכיטקטורת מידע".
היו כמה פרילאנסרים שהתלוננו שלא התייחסנו אליהם בסקר – הטענה מוצדקת, התמקדנו בנסיון להעריך את שכרם של השכירים, אבל בסקר הבא בהחלט נרצה להתייחס גם לעצמאים שעוסקים בתחום.
תוצאות הסקר
לפני התוצאות, כמה מילות אזהרה חשובות
- התוצאות שמוצגות למטה משקפות אך ורק את משכורתם של המשתתפים בסקר, ומבוססות על המידע שהם עצמם מסרו.
- אין לנו מושג כמה עוסקים ב-UX בארץ, ולכן אי אפשר לדעת מה התוקף הסטטיסטי של התוצאות.
- חשוב לזכור שכל המשכורות שמוצגות כאן הן ממוצעות: יש בשוק גבוהות יותר וגם נמוכות יותר, עבור כל אחת מהמשכורות שמוצגות.
- אין לראות באף אחד מהנתונים שמוצגים פה המלצה לגובה שכר. אתם יכולים, כמובן, לעשות עם הנתונים האלה ככל העולה על דעתכם.
קחו את כל אלה בחשבון בהתייחסות שלכם לתוצאות. עכשיו שסיימנו עם העניינים הפורמאליים – אפשר להציג את התוצאות עצמן.
נתונים דמוגראפיים
בחלק מהגראפים בחלק זה המספרים יסתכמו למספר נמוך יותר מ-53, וזאת בגלל שלא כל המשתתפים ענו על כל השאלות.
מספר המשתתפים (29) והמשתתפות (24) היה די קרוב.
לרוב המשתתפים יש 2-4 שנות נסיון (21) או 5-10 שנות נסיון (20).
לרוב המשתתפים יש תואר ראשון (22) או תואר שני (20). נתון מעניין היה שמחברות יעוץ רק למשתתף אחד היה תואר ראשון, ולכל השאר היה תואר שני. מבתי תוכנה, לעומת זאת, היה מספר שווה של משתתפים בעלי תואר ראשון ותואר שני.
הרוב המכריע של המשתתפים עובד בבתי תוכנה (26) והקבוצה השניה בגודלה היא העובדים בחברות יעוץ (11).
רוב המשתתפים הגדירו את עצמם כ"מומחה, לא מנהל" (21).
שמות תפקידים
מספר שמות התפקידים (טייטלים) שאנשים הגדירו (39) היה כמעט כמספר המשתתפים (53). יש שמות שונים מאוד לתפקידים שאנשים ממלאים בתחום, רבים מהם הם שילובים שונים של UI, שימושיות ו-UX עם "מעצב", "ארכיטקט", "מומחה", "מאפיין", "יועץ" או "מנהל". יש גם אחרים כמו "מנהל מוצר", "מנתח מערכות", "מומחה הנדסת אנוש", "מנהל פרוייקטים" או "מנהל אתר".
שכר לפי תואר
בעלי תואר שני מרוויחים יותר מבעלי תואר ראשון – על-פי המשתתפים בסקר.
שכר לפי תואר ושנות נסיון
גם כשמסתכלים על המשכורת בטווחי שנות הנסיון השונות, למעט חסרי נסיון, בעלי תואר שני מרוויחים יותר.
לתשומת לבכם:
- בין 5-7 שנות נסיון, המשתתפים בעלי תואר ראשון היו ברובם כאלה שעובדים בעסקים לבניית אתרים, שם המשכורות היו נמוכות יותר ממקומות אחרים, כפי שתראו בהמשך. מכאן הירידה הדרמטית בין 2-4 שנות נסיון ל-5-7 שנות נסיון בין בעלי תואר ראשון.
- בין 11-15 שנות נסיון הגיבו רק 4 אנשים, לכן ייתכן מאוד שהירידה בשכר שמוצגת כאן לא משקפת את המצב בשוק.
שכר לפי מין ושנות נסיון
למרבה הצער תחום חוויית המשתמש לא שונה מתחומים רבים אחרים בשוק העבודה, וגם כאן גברים מרוויחים יותר מנשים. השכר הממוצע של כלל הגברים (15,896 ש"ח) גבוה בכ-1,000 ש"ח מהשכר הממוצע של כלל הנשים (14,848 ש"ח).
לתשומת לבכם גם כאן, סה"כ מספר המגיבים עם 11-15 שנות נסיון היה רק 4, לכן היפוך המגמה לאו דווקא מצביע על המצב האמיתי בשטח.
שכר לפי מקום עבודה
מהסקר עולה באופן ברור שהשכר הממוצע של אנשי UX בבתי תוכנה גבוה משמעותית מאשר בכל סוג מקום עבודה אחר.
שכר לפי מקום בארגון
אין הרבה הפתעות בחלק הזה של התוצאות; ככל שאתה יותר בכיר, כך המשכורת שלך גבוהה יותר.
סיכום
אלה הנקודות המרכזיות שעלו מהסקר (שוב, על-פי המשתתפים בסקר):
- בבתי תוכנה עובדים אנשי חוויית משתמש בעלי תואר ראשון וגם בעלי תואר שני. בחברות יעוץ רוב העובדים הם בעלי תואר שני.
- יש מספר דומה של גברים ונשים שעוסקים בתחום.
- בבתי תוכנה אנשי חוויית משתמש מרוויחים משמעותית יותר מבכל סוג אחד של מקום עבודה.
- אנשי חוויית משתמש בעלי תואר ראשון מרוויחים מעט פחות מאשר בעלי תואר שני.
- גברים מרוויחים יותר מנשים, גם בתחום של חוויית משתמש.
אנו מקווים שהסקר הזה מועיל לכם, נשמח לשמוע בתגובות אם כן! אם לא – יעזור לנו מאוד אם תכתבו לנו למה, וננסה לתקן השנה – לשאוב עוד מידע מהתוצאות ולהציג כאן, או לאסוף מידע נוסף בסקר השכר של השנה הבאה.
תודה,
ברק וצוות UXI
| שמישות usability |
כל הכבוד שהרמתם את הכפפה גם בנושא החשוב והעדין הזה. אני בטוחה שהתוצאות המוצגות כאן ישמשו את כל מי שעוסק בתחום.
עבודתכם חשובה!
בנושא השמישות.
בעוגת הפילוח הראשונה שמבדילה בין % גברים ל% נשים, ה-% גברים צבוע באדום ואילו ה-% נשים צבוע בכחול.
האם זה בכוונה לצאת נגד התמות העיקריות שבהן צבע כחול מיוחס לגברים ואדום לנשים ? או שאין קשר?
תודה, טלי!
היי אסף, זה סתם יצא בגלל חוסר תשומת לב, בגרף שמשווה בין השכר של גברים ונשים דווקא דאגתי שזה יצא הפוך. תודה על ההערה 🙂
תיקנתי את הגרף.
קשה לומר מה מידת המובהקות של הנתונים, ואין באמת משמעות למספרים המדויקים (11,200 ש"ח או 12,300) אבל נדמה לי שהסקר הזה עושה עבודה טובה בהצגת מגמות וקנה מידה של שכר בהתאמה לניסיון ותפקיד.
כמה מסקנות שאפשר לגזור מהסקר הזה (בעירבון מוגבל, כאמור) לגבי שכר ולימודים:
– לתואר שני יש ערך מוסף מסוים, הוא לא דרמטי. הבדל של 3-4 שנות ניסיון
בהחלט משמעותי יותר לשכר מאשר תואר שני.
– כיום קרוב לחצי מהעוסקים בתחום מחזיקים בתואר שני ומעלה.
אני צופה שעם ההתמקצעות בתחום, אחוז העוסקים בו בארץ בעלי תארים מתקדמים לך ויגדל.
מי שמנמצא בתחילת דרכו המקצועית ולא מחזיק בתואר מתקדם צריך לקחת זאת בחשבון.
– כמו בתחומים אחרים, גם בתחום ה-UX משתלם יותר להיות מנהל מאשר ת'כלס לעשות ת'עבודה… (-B
כל הכבוד על היוזמה, ההשקעה והתרומה.
האם תוכלו לפרסם חיתוכים נוספים כגון –
1. פילוח משכורות ע"פ שנות ניסיון בבית תוכנה.
2. פילוח משכורות ע"פ שנות ניסיון בחברת יעוץ.
תודה רבה ובהצלחה בהמשך.
תודה רבה, מעניין וחשוב.
לשנה הבאה יהיה נחמד לקבל מידע מאיזה רקע אנשים הגיעו לתחום, כלומר במה עוסק התואר הראשון/שני שלהם, ובנוסף לדעת מהם התנאים הנלווים מעבר לשכר (קרן השתלמות וכדו').
רן, אני מסכים עם הדברים שכתבת, למעט עניין אחד:
תואר שני נראה הכרחי לעבודה בחברות יעוץ. גיל מ-UI גם אמר על זה כמה מילים בכנס UPA האחרון: http://www.usable.co.il/archives/2269
מצד שני, בחברות יעוץ השכר מסתמן כנמוך יותר, אז אני לא בטוח אם זה כל-כך קריטי – כרגע. מסכים איתך שככל שהתחום יתבגר בארץ תהיה דרישה חזקה יותר לבעלי תואר אקדמי רלוונטי.
נירן, תודה על המשוב, אני מקווה שבשנה הבאה יהיו לנו יותר משתתפים ונוכל לפרסם מידע יותר מפורט. כמות המשתתפים הנוכחית לא מאפשרת פילוח מפורט כל-כך שיהיה גם בעל ערך מבחינה סטטיסטית.
נתון נוסף שגיליתי אחרי פרסום הכתבה הזו בהקשר הזה היה שלא היו משתתפים מבתי תוכנה עם 0-1 שנות נסיון, וכמעט כל המשתתפים מחברות יעוץ היו עם 0-4 שנות נסיון.
גילי, תודה על ההצעות המעניינות, נשתדל לצרף אותן לשאלון בשנה הבאה.
ברק – תוכל בבקשה להפיק גרף של שנות ניסיון / סוג ארגון?
אם אני מבין נכון את מה שרשמת, אז מי שמשקיע עוד 3-4 שנים בעבודה במקום בלימודים לתארים מתקדמים, כנראה שבכל מקרה לא יעבוד בחברת יעוץ (כי רוב העובדים בחברות יעוץ בעלי 4 שנות ניסיון ומטה) ובכל מקרה ירוויח יותר ממי שהלך ללימודים (לפחות ב-10 השנים הראשונות במקצוע).
עם זאת אני סבור הכנסה (בטווח הקרוב, וככלל) איננה המדד היחיד להחלטה האם ללמוד לתואר מתקדם.
רן, כמו שכתבתי בתגובה לנירן, יש מעט מדי משיבים כדי להציג נתונים בעלי ערך. מדובר במשיב בודד (או 0 משיבים) בחלק מהקוביות.
קשה להסיק מסקנות כאלה ("מי שמשקיע עוד 3-4 שנים בעבודה…"), גם כי כמות הנתונים לא מספיק גדולה, וגם כי יש כאלה שנשארים יותר בחברת יעוץ והופכים לראשי צוותים או מנהלים אחרים.
אני מסכים שהכנסה היא לא המדד היחיד. יש בתי תוכנה, למשל (לא כולם), שבהם עוסקים במוצר אחד לאורך הרבה זמן. לעומתם ברוב חברות היעוץ, אם לא בכולן, עובדים על כמה פרויקטים שונים במקביל, עבור לקוחות שונים. כל אחד מעדיף דברים אחרים. הכנסה היא רק אחד הפרמטרים בהחלטה איפה לעבוד.
תודה רבה על הסקר.
אף על פי כמות משתתפים שאינה גבוהה במיוחד, נראה כי עדיין השכר של בעלי תואר השני גבוהה יותר. האם למיטב ידעתכם ההפרש בחו"ל גבוה יותר ?
הי חזי.
צריך לזכור עוד נקודה – בחלק מהמקרים הסיבה/ תוצאה של שכר / השכלה עשויה להיות הפוכה.
כלומר, ייתכן שיש אנשים שבחרו לעשות תארים מתקדמים מכיוון שהקרירה שלהם מתקדמת בכיוון דרג בכיר / ניהול. הם לא נמצאים בתפקיד ריווחי יותר בגלל התואר – הם עשו תואר מתקדם בגלל הכיוון המקצועי בהם הם נמצאים בכל מקרה.
חזי, בנוסף למה שרן אמר, בחו"ל (ארה"ב, אנגליה) קשה לעבוד בתחום בלי תואר שני – זו דרישת סף בהרבה מקומות. יש דיון שלם על העניין כאן:
http://uxi.org.il/talk/topic/55
ברק שלום,
תודה על הנתונים. לדעתי יש כאן שני נתונים בולטים לדעתי:
1. מי שמשתמש/קורא את האתר שלכם מגדיר את עצמו כ"מומחה" ולדעתי אתם יכולים לקבל זאת כמחמאה.
2. בתחום התוכן של הux יש עדין הרבה לשפר בעניין הגדרת התפקידים. כפי שציינת כמספר העונים כך מספר הגדרת התפקידים (המקצועות). זה אולי נראה טריוויאלי, אך הגדרת תפקידים מסדירה תחום ומקדמת אותו, כך שללקוחות / משתמשים קל יותר להעריך את בעלי התפקידים.
קבלו קישורים מעניינים. יש שם גם משרות רלוונטיות:
http://www.dialog.co.il/tavlaot.asp – נותנים תחום רחב של מספרים, נראה שהממוצע נמצא קרוב יותר לתחום העליון שהם כתבו מאשר לתחום התחתון
http://www.drushim.co.il/content.asp?page=87 – נשמע שהמספרים מדויקים ואולי המספרים שכתבו הם טיפה מעל הממוצע האמיתי
תודה, אוריאל,
בדיאלוג לא מצאתי טייטל רלוונטי. מה ראית שם?
ב"דרושים" זו השורה האחרונה – "מומחה UI":
2-3 שנים 10K
3-5 שנים 15K-18K
5+ שנים 19K-22K
אכן בדיאלוג אין משהו קשור. הכי קרוב אולי זה מעצב אתרים, אבל נראה לי זה לא משקף.
הבאתי את הקישור הזה גם כן משום שבקהל הקוראים לדעתי יש גולשים גם מהמקצועות הללו.
עוד קישור לאתר בו ניתן לחפש נתוני שכר לפי מילות מפתח.
http://www.maskorot.co.il/tags/?tag=UI
http://www.maskorot.co.il/tags/?tag=%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%A7
גם אני כמו גילי הייתי רוצה לבדוק (בשנה הבאה) איזה תואר יש למי, ואיפה הוא עובד…
התחושה שלי היא שבבתי התוכנה עובדים אנשים שבאו מרקע של תיכנות (מדעי המחשב, הנדסת תוכנה וכו') ועשו במהלך השנים הסבה לכיוון של תיכנון ממשקים (כי מישהו חייב לעשות את זה).
זה עשוי להסביר את העובדה שיש להם יותר שנות נסיון ומשכורות יותר גבוהות (כי מתכנתים מרוויחים הרבה בארץ).
זה כמובן לא בהכרח אומר שהם אנשי UI פחות טובים, זה רק עשוי להצביע על כך שהשוק בארץ הוא עדיין מוטה-טכנולוגיה ופחות מוטה מוצר/לקוח/משתמש.
תמי, פתאום שמתי לב שלא התייחסתי לתגובה שלך – אז מוטב מאוחר… הבעיה שעומדת מאחורי העניין הזה היא, כפי שאת רמזת, שתחומי העיסוק בתחום עדיין לא מוכרים בארץ. לא ראיתי עוד פרסום על משרה ל"מעצב אינטראקציה", "מעצב חוויית משתמש" (חוץ מאחת שאני פירסמתי", "ארכיטקט מידע" וכו'. בנוסף, יש בלבול בטרמינולוגיה. הרבה מפרסמים משרות ל"מעצב ממשק" ומתכוונים ל"מעצב גראפי עם התמחות בממשק".
זה בהחלט נושא מעניין לכתבה או דיון (וגם סקר), מקום שאפשר גם להפנות אליו אנשי משאבי אנוש ולהגיד להם: אלה מקצועות חוויית המשתמש, עכשיו מי מהם אתם רוצים לגייס? אם מישהו מהקוראים מעוניין להרים את הכפפה הזו, הוא מוזמן 🙂 או שאכתוב על זה בעצמי בהמשך.
מעניין, אבל חסרים כמה נתונים בסיסיים שייתנו מבט טוב יותר על תקפות הנתונים. אי אפשר להציג משכורת ממוצעת בלי להציג את הנתונים האלה. אני מתנצל מראש על האנגלית, פשוט אין לי מושג איך לתרגם:
– confidence interval
– confidence level
בנוסף, אני לא ממש מבין מדוע ניהול מוצר וניתוח מערכות נופלים תחת קטגוריית UX. זה כמו שאיש QA ייקרא מהנדס תוכנה.
ויש לי גם מה להתקרצץ על איך שנראים הגרפים, אבל אני אשמור את זה להזדמנות אחרת.
תודה על המאמץ!
מעניין איך הנתונים האלה יושבים מול שכר של מהנדסי תוכנה.
תומר
היי תומר, תודה על המשוב.
רווח בר-סמך (confidence interval) ורמת בטחון (confidence level) הם נתונים חשובים, אבל לאור גודל המדגם הם לא כל-כך אפשריים כאן, למעט בחישוב של ממוצע כל המשכורות. לכן סייגתי את השימוש בנתונים האלה בתחילת הכתבה, הם של קבוצת מדגם קטנה. אינשאללה בשנה הבאה יגיבו הרבה יותר. אם לא, נשתדל בשנה הבאה להוסיף נתונים כמו קצוות הטווח (משכורת מינ' ומקס'), מספר המשתתפים בכל ממוצע שמוצג וכד', כדי לתת תמונה יותר טובה לגבי אמינות הנתונים.
לגבי ניתוח מערכות – היה רק אחד כזה, אולי לא היה צריך לכלול אותו. לגבי ניהול מוצר – הם לא פעם נדרשים "לעשות UX", פשוט כי אין מישהו אחר שעושה את זה. יותר מזה, יש מנהלי מוצר (מכיר כאלה) שהעיסוק המרכזי שלהם הוא אפיון ממשק, מחקר משתמשים ועוד. לכן ההשוואה לאיש QA ומהנדס תוכנה לא מדוייקת לדעתי. לא בכל מקום. אולי בשנה הבאה נבדוק יותר שימוש במתודולוגיות וכלים כדי לבדוק מה עומד מאחורי הטייטלים. אנחנו לומדים כל הזמן 🙂
נראה לי שהגיע הזמן לסקר שכר 2011…
(-B