סקר השכר של 2011 התקיים בתחילת חודש אפריל. בסקר השתתפו 234 איש, כמעט פי 3 מהמשתתפים בשנה שעברה, ותוך חצי מהזמן! הקהילה שלנו גדלה 🙂 השנה בדקנו, בנוסף למשכורות של השכירים, את התעריפים של הפרילנסים.
כל התוצאות בפנים – אתם מוזמנים לקרוא ולשתף.
עדכון 21/5: בעקבות התגובות, הוספתי טבלאות עם נתונים מלאים יותר, כולל שכר החציון, רבעון עליון ורבעון תחתון. ברוב המקרים אין הבדל משמעותי בין החציון לממוצע, אבל בכמה מקרים בודדים יש הבדל של עשרות אחוזים. כדאי להציץ. בנוסף, מצאתי לנכון לציין בטבלאות גם את הפער בין הרבעון העליון והרבעון התחתון. כמעט בכל קבוצות השכר שבסקר, תחת כל צורת קיבוץ, הפער בין הרבעון העליון לתחתון דרמטי מאוד, והוא מגיע אף ליותר מפי 4.
פורסם במקור ב-11/5/2011.
תקציר מנהלים
להלן כמה עובדות מעניינות מתוצאות הסקר, כולן מתייחסות, כמובן, למשיבים לסקר בלבד.
באופן כללי:
- לרוב המשיבים אין תואר שני.
- הקבוצה הגדולה ביותר מבין המשיבים היא של בעלי 4-7 שנות ניסיון. לא מספר מפתיע בהתחשב שעובדה שתחום העיסוק הזה חדש, יחסית.
לגבי שכירים:
- השכר הממוצע הגבוה ביותר לבעלי תואר ראשון – בחברות פרסום. בהפרש לא גדול – ארגונים ממשלתיים, בחברות מוצר ובבתי תוכנה לפרויקטים (לפי הסדר הזה).
- בעלי תואר ראשון מרוויחים משמעותית יותר מכאלה שאין להם תואר – אפילו מעל ל-50% יותר.
- תואר שני לא בהכרח ישפר את השכר שלכם, תלוי מאוד מה תלמדו וכמה אתם מרוויחים היום. כמובן שזה עשוי להשתנות תוך כמה שנים עם ההתבגרות של התחום בארץ.
- גברים ונשים שכירים מרוויחים, על-פי הממוצע, סכום דומה מאוד, עם הפרש קטן לטובת הגברים.
לגבי פרילנסים:
- טווח התעריפים די גדול, בין 100 ל-400 ש"ח לשעה.
- מתחילים חסרי נסיון לא עובדים כפרילנס, או לפחות לא משיבים לסקר שלנו 🙂 בהתחשב בזה שאין מסגרת לימודים ייעודית לעיצוב חוויית משתמש, החלטה נבונה לדעתי.
- התעריף של בעלי תואר ראשון ושני די דומה, אפילו נוטה מעט לטובת בעלי תואר ראשון.
- רוב הפרילנסים לא משקיעים בקרן השתלמות (63%) ורבים מהם (34%) לא חוסכים לפנסיה בעזרת קרן פנסיה או ביטוח מנהלים.
את שאר המסקנות אתם מוזמנים לעשות בעצמכם… כל המספרים כאן למטה.
שיטה והערות כלליות
מתוך כל המשיבים, בחרתי להשתמש בתשובות של רק 163 שציינו באופן מפורש שהם עוסקים ב"עיצוב חוויית משתמש / אפיון" או ב"בדיקות שמישות" או ב"מחקר". את אלה שעוסקים רק בנושאים אחרים (למשל רק בעיצוב גרפי, פיתוח, ניהול פרוייקטים וכו') הוצאתי מהמדגם.
בכל המקומות בהם מוצג שכר זהו תמיד שכר ממוצע של כל המשיבים ובש"ח. מאחר והמדגם עדיין יחסית קטן, במקומות בהם ממוצע השכר היה של משיב בודד (למשל: בממוצע שכר לפי תואר ראשון, השכר הממוצע של בוגר תואר ראשון במוסיקה) צירפתי אותו למשיבים נוספים תחת הכותרת "אחר" כדי לא לחשוף, חלילה, את פרטי השכר של אף אחד מהמשיבים.
ברור לי שחלקכם רוצים לדעת מה השכר הממוצע של עובד בחברת ייעוץ עם 4-7 שנות נסיון (או כל טווח אחר). לצערי, בגלל כמות המשיבים והשונות הגדולה ביניהם, חיתוכים מהסוג הזה מביאים לקבוצות של 2-3 משיבים בחלק גדול מהמקרים, לעתים אפילו של משיב בודד. מאחר ועניין הפרטיות חשוב מאוד כאן, החלטתי גם השנה לא לחשוף נתונים כאלה.
לצערי לא שאלנו השנה לגבי הדרג הניהולי של המשיב, כך שלא אוכל להציג השנה ממוצע משכורת לראש צוות לעומת מנהל בכיר או עובד בצוות. אשתדל לזכור את השאלה בשנה הבאה.
בכל הגרפים, שכירים מיוצגים בכחול ופרילנסים בירוק, סתם ככה, חוץ מאשר בגרף האחרון.
ולסיום, אם למי מכם יש שאלות או טענות לגבי חישובי הממוצעים והתוקף הסטטיסטי של הגרפים כאן, אני מזמין אותו לכתוב אלי ולהשתתף בבניית הסקר של השנה הבאה.
על המשיבים
בין 163 המשיבים שנכללו בתוצאות הסקר היה, כפי שהיה ניתן לצפות, מגוון רחב של רקעים מבחינת לימודים אקדמיים, תפקידים, נסיון ורמת שכר. אפיון/עיצוב חוויית משתמש הם תפקידים חדשים, יחסית, ואנשים מגיעים אליהם מתחומים שונים.
שכירים מהווים 80% מהמשיבים, פרילנסים 20%.
נשים מול גברים
רוב המשיבים לסקר היו משיבות, אבל לא בהפרש גדול (54% לעומת 46%).
תואר ראשון
רוב המשיבים (84%) הם בעלי תואר ראשון: 85% מהשכירים ו-81% מהפרילנסים.
תואר שני
לרוב המשיבים (68%) אין תואר שני – 66% מהשכירים ו-78% מהפרילנסים. מאחר ורק ל-7 מהפרילנסים יש תואר שני, לא הצגנו אותם כאן בגרף.
להלן התפלגות המשיבים השכירים שיש להם תואר שני. תחומי הפסיכולוגיה, קוגניטיבית ותעשייתית, מובילים עם 34%, ארגונומיה עם 18% ולאחריהם כל השאר. בתוך "אחר" יש שלל רב של תחומי לימוד, מניהול וכלכלה ועד פילוסופיה.
דוקטורט
רק ל-3 משיבים יש תואר דוקטור.
שם תפקיד (Title)
שמות התפקידים של המשיבים בסקר מגוונים מאוד. רובם כוללים שילוב כלשהו של אחת ממילות המפתח: "ממשק / חוויית משתמש / שימושיות / UX / UI / GUI", יחד עם אחת המילים: "מאפיין / מעצב / מומחה / מהנדס / יועץ / בכיר / Specialist / Expert" וכד'.
בנוסף אליהם, רוב המשיבים הם:
- מעצבים גרפיים ומעצבי אינטראקטיב
- ארט דיירקטורים, מנהלי קריאייטיב, מובילי קריאייטיב
- מנהלי מוצר
- מנהלי פרויקטים
- מפתחי Front End ו-Web
שנות נסיון
שכירים: סקר שכר
בחלק זה של התוצאות נציג את השכר הממוצע, לפי חתכים שונים. כל המספרים המוצגים כאן הם עבור שכר חודשי ברוטו ממוצע עבור משרה מלאה.
שכר חודשי לפי שנות נסיון
שכר חודשי לפי סוג ארגון
שכר חודשי לפי תואר ראשון
תחת "אחר" יש מגוון רחב של תחומי לימוד: צילום, ניהול, אמנות פלסטית, פיזיקה, מדעי המדינה ועוד. בגרף נכללים רק נתוני משיבים שאין להם תואר שני.
שכר חודשי לפי תואר שני
גם כאן, תחת "אחר" יש מגוון של תחומי לימוד: לימודי מידע, המזרח התיכון, מדעי החברה, תקשורת, מנהל עסקים ועוד.
שכר חודשי לפי מין
הטבות שכר
היו לא מעט שציינו שהם מקבלים בנוסף להטבות שכאן גם ביטוח מנהלים או קרן פנסיה. לא שאלנו לגבי אלה בשאלון בגלל שחובה על כל מעסיק בישראל להפריש כסף עבור העובדים שלו לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים, על-פי חוק.
בנוסף להטבות שמוצגות בגרף, המשיבים סיפרו על מגוון גדול של הטבות: ארוחות, הוצאות נסיעות, מודם סלולרי, לפטופ, בונוסים – חלק לפי פרויקט, שיאצו וסבסוד לחדר כושר. היו שציינו שההטבות על חשבונם, אחרים שציינו שהן מסובסדות והיו גם כאלה שציינו שההטבות על-חשבון המעסיק.
סקר תעריפי פרילנס
מאחר ומספר המשיבים הפרילנסים מצומצם יותר, לא כללתי כאן את כל החתכים שיש עבור שכירים.
תעריף שעה ממוצע על-פי שנות נסיון
תעריף שעה ממוצע על-פי תואר ראשון
תחת "אחר" יש כאן כמה שלמדו כלכלה, ניהול עיצוב פנים וצילום, עם טווח תעריפים ממוצעים של 150-360 ש"ח.
תעריף שעה ממוצע על-פי תואר שני
מסתבר שבעלי תואר שני גובים קצת פחות (באופן ממוצע).
הפרשת פרילנסים לפנסיה וביטוח מנהלים
עצמאיים אחראיים על ההטבות שלהם בעצמם וכפי שהנתונים מראים – רבים בוחרים שלא להפריש כסף לפנסיה.
הצעות? המלצות? בקשות?
הגיעו כבר כמה הצעות ושאלות בתוך המשובים לסקר, אשמח לשמוע עוד:
- ההצעה: פרילנס אחד שאל – האם תעריף שעה הוא המדד הנכון, אולי יותר נכון רווח חודשי לחלק ל-198 שעות? אולי תחשיב אחר?
דעתי: הכוונה הייתה לעזור לפרילנסים שמתמחרים לפי שעה, וללקוחות שלהם גם, כמובן, להעריך את גובה התעריף שלהם ביחס לשוק. - ההצעה: להעביר סקר שביעות רצון ולהשוות בין אוכלוסיות שונות, למשל חברות יעוץ מול חברות מוצר, פרילנס מול שכירים ועוד.
דעתי: אחלה רעיון. יש מחקר כזה שהתפרסם לא מזמן, נלמד וניישם. - ההצעה: לבדוק גם משכורות של סטודנטים.
דעתי: אפשרי, תודה על ההצעה
| ארוחות |
| הוצאות נסיעות |
| מודם סלולרי |
| לפטופ |
| בונוסים – חלק לפי פרויקט |
| שיאצו פעם בחודש |
| סבסוד חדר כושר |
תודה וכל הכבוד על ארגון הסקר.
הפך כבר למסורת 🙂
המשכורות פה גבוהות מדי. איך זה הגיוני שעד שנה בתחום השכר הממוצע הוא 12K כאשר בפועל כל מי שאני מכיר מסביבי ונמצא פחות משנה בתחום(כל בעלי תואר שני) מרוויחים במקרה הטוב ביותר 8000 ברוטו.
גם איך זה הגיוני שבחברות פרסום וארגונים ממשלתיים משלמים יותר מבחברות מוצר שכולן כנראה הייטק?
אני מניח שאם תראה את החציון ולא את הממוצע נקבל תמונה יותר ריאלית של מה שקורה בתחום.
בכל מקרה, כל הכבוד על היוזמה.
http://www.xplace.com/2011Pricing.xpl
במסגרת הסקר שנערך בין השנים 2010-2011 נבדקו שלושה פרמטרים עיקריים: המחיר המוצהר של הפרילנסר, המחיר שהוצע עבור הפרויקט, והמחיר ששולם בפועל עם גמר העבודה.
בנוסף להצגת המחירים הממוצעים, הסקר גם מקנה מבט מעמיק יותר על-ידי הצגת האחוזונים ופריסת הצפיות ברמות שכר שונות עבור כל תחום ותחום.
בעשירונים העליונים ניתן למצוא את הפרילנסרים והמומחים המנוסים ביותר, אנשי הגורו ועסקי הבוטיק החזקים בתחומם אשר מתמקצעים בנגזרות מורכבות יותר של התחום, עם דרישת עבודה גבוהה ביחס לעצת המומחים בתחום.
בעשירונים התחתונים ניתן למצוא פרילנסרים ומומחים אשר מציעים תמחור תחרותי בהשוואה לעמיתיהם, וזאת במטרה לרכוש לקוחות בצורה אגרסיבית יותר או בכדי להיחשף ולהשתרש מהר בתחום חדש יחסית.
שלום מישהו,
ראשית חשוב שתדע שיש לי (בתור מקים ועורך האתר) מעט מאוד סבלנות לקידום אתרים על חשבוננו. לכן את הקישור "פרילנסר" ששמת בשם שלך שיניתי "למישהו". מאותה סיבה גם מחקתי את ההקדמה השיווקית שכתבת. זה אתר שמיועד לאנשי קהילת חוויית המשתמש בישראל (ומי שהקהילה מעניינת אותו) ולא לקידום אתרים ושיווק עסקים. בטח שלא בחינם. אגב, אתה מוזמן להציג את עצמך בכל עת.
שנית, לגבי הסקר. הוא בודק הרבה תחומים כפי שציינת, אבל לא את תחום עיצוב חוויית המשתמש, שהוא העניין של האתר הזה והקהילה הזו. אתה מוזמן לקרוא עוד על התחום בעמוד הבית למעלה (בצד ימין). הוא גם דורש הרשמה לאתר, המידע כאן מוצג באופן די חופשי.
מילקי, אני מבטיח להוסיף את המידע החסר כאן בימים הקרובים.
ברק,
כל הכבוד על היוזמה והמאמץ/ היות שאנו לא מופיעים באף טבלת שכר אין ספק שסקר כזה עוזר מאוד להעריך את השכר בתחום שלנו.
ראשית, ברצוני להגיד תודה רבה על היוזמה וההשקעה, סקר כזה הוא חשוב ביותר ואני חושבת שהרבה חיכו לראות את תוצאותיו, נושא זה מעניין את כולנו.
אני חושבת שבתור מעצבת גרפית אוכל להעיד שהסכומים שהיו נקובים בתחום שלי הם אינם מדוייקים ואני בעלת 6 שנות נסיון. בעברי עבדתי כשכירה ולעולם לא הגעתי לסכומים שכתובים בכתבה (אולי לחצי מהם) וכך גם לא עמיתי למקצוע שאני בקשר איתם. בנוסף כיום, אני פרילאנסית וגם השכר לשעה שנקוב בכתבה לא מדוייק, עדיין לא פגשתי לקוח שמוכן לשלם 161 ש"ח לשעת עבודה. כמובן שיש לי תואר ראשון ויש לי את שנות הנסיון המתאים (כפי שכבר ציינתי). לא שאני אומרת שאין עלינו לבקש את הסכום הזה, כמובן שזו הדרישה הראשונה שלי, אך מול המציאות זה לא כך.
מחכה לראות עוד כתבות מעניינות שלכם, תודה!
שירי, תודה!
היי מעצבת גרפית. אם תשימי לב, הסקר בודק את המשכורות והתעריפים של מי שעוסקים באפיון – לא בעיצוב גרפי. לעתים מעצבים גרפיים עושים גם אפיון, במיוחד כשמדובר בצוות של מתכנת/בונה אתרים+מעצב. הקפדנו לכלול בתוצאות רק משיבים שציינו שהם מבצעים אפיון כחלק מהעבודה שלהם (הכוונה לתהליך של עיצוב חוויית משתמש, מחקר משתמשים, פרסונות, סטוריבורדים, סיפורי משתמש וכד'), אבל הסקר לא מבחין בין מעצבים גרפיים שעושים אפיון "על הדרך" לעומת מאפיינים שזה מקצועם ועיקר עיסוקם.
אפשר היה, אולי, להסיק מהתוצאות האלה שמי שעוסקים באפיון וחוויית משתמש באופן מקצועי מרוויחים יותר (הייתי שמח מאוד לצאת עם הצהרה כזו) אבל בפועל, קשה לדעת מסקר כזה מה באמת עומד מאחורי התשובות והמשיבים – מי עושה מה ועבור מה בדיוק גובים את התשלום (וממי). יחד עם זאת, אפשר לקבל מהתוצאות של הסקר רושם של טווח משכורות ותעריפים של מי שמעידים על עצמם שהם עוסקים בחוויית משתמש, באפיון, וזו היתה הכוונה העיקרית.
מסכימה עם מילקי ומעצבת גרפית – או שהיתה בעיה בניסוח השאלות, או שהמדגם לא מייצג, או שחלק מהמשיבים לא התיחסו לסקר ברצינות- כך או כך המשכורות המדווחות כאן גבוהות מדי.12000 לעד שנת נסיון? מהנדס חשמל או תוכנה יקבל אולי שכר כזה לפני שיש לו נסיון מקצועי. מאפינים לא נמצאים בקטגוריה הזו. כל הכבוד למי שהצליח להשיג משכורת כזו ללא נסיון, אבל הוא לא מייצג את הכלל. זה גם לא הגיוני שהגידול בשכר בין "עד שנה" נסיון ל"7-10 שנים" נסיון הוא סביב 3000 ש"ח בלבד. מומלץ לבדוק שוב את נתוני המשיבים בקצה התחתון של סקלאת הנסיון, ולנפות משם את נקודות החריגות, או לפחות לפרסם את טווח השכר עליו שהם דיווחו, בטוח יש שם כמה שגררו את הממוצע כלפי מעלה באופן לא מוצדק.
בתור מישהו שעובד בתחום באנגליה מעניין לראות את הנתונים הללו ויהיה מעניין בעתיד לנסות להציג השוואה בין המשכורות בישראל, אירופה וארצות הברית למשל. השוואה כזאת תצטרך כמובן לקחת בחשבון עלויות מחייה ופרמטרים אחרים. אני יכול להעיד על המשכורות בלונדון (הגבוהות ביותר במדינה) בתחום האיפיון, שמישות וכו'. האבחנה מבחינת שנות וותק ואחריות ניהולית-אסטרטגית היא בין Junior, Middleweight ו-Senior וסוג החברה, קרי חברת ייעוץ לעומת Agency ויש כמובן גם עבודה בחברות כחלק מצוות יו-איקס פנימי. Middleweight/Senior – בדרך כלל לפחות שלוש שנות ניסיון או חמש במקרה של תפקיד בכיר.
מנסיון חיפוש העבודה שלי לפני למעלה משנה טווח המשכורות ל- Middleweight/Senior יכול לנוע בין 35000-65000 פאונד בשנה. בשקלים זה יוצא טווח של בין 16000 עד 30000 ש"ח בחודש. תעריף יומי לפרילאנס נע בין 300 ל-500 פאונד שזה 1700-2800 ש"ח כיום. בשביל להתרשם מהמשכורות המוצעות לא ממש צריך לערוך סקר כי באנגליה נהוג מאוד לכלול את המשכורת המוצעת במודעת הדרושים: http://www.jobisjob.co.uk/london/ux/jobs
יש בקהל מישהו מארצות-הברית לתת פרספקטיבה משם? 🙂
היי רוני וכולם – אתם מוזמנים להציץ על התוצאות המעודכנות כאן למעלה. הטענות בהחלט מוצדקות, ניקח בחשבון לשנה הבאה.
הי,
חשוב לי לציין אנקדוטה בקשר לשכר גבוה שאולי מופיע פה בסקר. חלק ממאפייני ממשק המשתמש למעשה עברו בשלב מסויים הסבה מקצועית לתחום. אני למשל, עבדתי בפיתוח UI כ 10 שנים עם נגיעה גם לאפיון. בשנה האחרונה הסבתי (במקום עבודתי) את תפקידי למאפיינת ממשק משתמש במשרה מלאה. זה אומר, פגישות עם לקוחות, הבנת ה usecases הרלוונטים, כתיבת interactive mockups, ושותפות בתהליך קבלת ההחלטות לגבי סדרי העדיפיות של פיתוח המוצר. התוצאה של התהליך הזה היא שלמרות שיש לי כביכול רק כשנה נסיון, השכר שלי מאד גבוה כי זה השכר שהרווחתי כמפתחת. אני במקרה, ציינתי זאת בסקר, אבל יתכן שאנשים אחרים לא ציינו זאת. זה מה שיכול להוביל לפערים שנראים אולי לא הגיוניים…
ועוד דבר – בגלל שראיתי פה את השכר הממוצע בתחום (מה שקצת הלחיץ אותי) החלטתי להרחיב את האופקים בתחום העבודה גם לתחום המוצר ולתחום ניהול הפרוייקטים שלפעמים משולבים זה בזה עם תהליך ה UX…
הסקר מעניין מאוד ומבורך, תודה רבה!
העדכון לגבי החציון והרבעונים מוסיף המון.
תודה רויטל.
מורן, את צודקת, זה באמת קורה כך וקשה לזהות את זה בתשובות. בגלל זה הוספנו את החציון והרבעונים, בתקווה שהם ייתנו תמונה יותר מהימנה. אם הסקר עזר לך לקבל החלטת קריירה – עשינו את שלנו 🙂
לא נראה לי הגיוני תואר ראשון בפסיכולוגיה 11,000