סיכום אירוע UPA: הרצאה של בנג'מין שניידרמן וג'ניפר פריס

קודם כל מי שלא היה הפסיד. אבל אנחנו כאן בשביל אלו שהפסידו, והנה המצגות והוידאו. יש בטח כאלו ששואלים: רגע, מה UXI עושה בUPA? כפי שברק ציין בכנס שלנו לפני שבועיים, UXI ו-UPA משתפים פעולה. אז מי שחשב למצוא אותנו בשני צדדים של מסך שרים שירי גנאי או קובעים להיפגש לקרב פרסונות, הולך להתאכזב. זה גם המקום להגיד תודה לאוניברסיטת ת"א ולפרופ' דב תאני על הארוח, ולארגון מומחי השימושיות ולחוה צור על הארגון.

אני גם אוסיף ואומר שאני משוחד: אני הולך לכתוב על ג'ניפר פריס ועל בנג'מין שניידרמן, שניהם אנשים שקראתי את הספרים שלהם לכל אורך לימודי התואר שלי בinteraction design ואחד מהספרים ששניידרמן כתב היווה חלק גדול בתיזה שלי בתואר השני על ממשקי משתמש מתמקדים (zooming user interfaces). אנסה להרגיע את עצמי ולדווח בלי להכניס את המילה 'וואו' יותר מדי.

אז הסיקור הזה הולך להגיד כמה דברים:

1. שניידרמן ופריס שולטים. באמת. הם יודעים על מה הם מדברים, הם נואמים מעולים וידעו להחזיק הרצאות ארוכות בלי בעיה.
2. נושא הפרטיות ברשתות חברתיות צריך להיבחן טוב טוב.
3. רשתות חברתיות מאפשרות לנו להגביר את ההתנהגות האנושית שלנו.
4. ישנו צורך בכלים שמאפשרים לנו, אנשי המקצוע, הבנה אמיתית של קונטקסט המידע ולא רק האגירה שלו.
5. כשיש כלים כאלה, הם יכולים להפוך לנשק רציני אצל משווקים שעלולים להתחיל להשקיע באנשים ובאיכות.

ההרצאה של פריס (Preece)

ההרצאה עסקה בתהליך שעוברים המשתמשים כשהם ברשתות חברתיות, ובאיך לעודד את השינוי ממשתמש למנהיג חברתי. עיקרי הדברים:

1. רשתות חברתיות תלויות בשיתוף תכנים כדי לחיות ולכן המערכת צריכה לתמוך מבחינה טכנית בהפצה כמה שיותר גדולה של התכנים
2. ישנן רשתות חברתיות שונות המתבססות על סוגי אינטראקציה שונים ואינטראקציות אנושיות שונות (מסחרי, חברתי, מקצועי וכיו"ב)
3. על חוויית המשתמש להתאים לאופי התוכן. פריס הבדילה בין סוגי הרשתות ולפיהן העקרונות המנחים את חווית המשתמש: לדוגמא- רשת אחת צריכה לאפשר תרומה קלה ותכנים לא ארוכים, לעומת רשת שצריכה להערים קשיים מסויימים ומכוונת לתכנים עמוקים יותר. בנושא הזה אפשר לראות את ההבדלים בין טוקבקים בידיעות חדשותיות לבין טוקבקים בבלוגים מקצועיים מבחינת כמות ודרישות ההזדהות או האישור של בעל התוכן.
4. משתמשים עוברים תהליך של 'אבולוציה' בהשתתפות. הם מתחילים בלהיות קוראים; עוברים להיות תורמים; ומשם יהפכו חלקם למשתפים. בחלקם יהפכו המשתמשים בסופו של תהליך למנהיגים באותה קהילה.
   

   האבולוציה לפי פריס: קורא>תורם>משתף>מנהיג.

   הסיבה ל'אבולוציה' הזו של המשתמשים תלויה במניעים מעולם הסוציולוגיה, ובצרכים מעולם הכלכלה והפסיכולוגיה. כדי לעזור למשתמשים להתפתח באותו סולם אבולוציה, על האינטראקציה עם המערכת לתמוך במניעים האלו. לדוגמא, אדם שמתחיל לשתף, צריך להיות מתוגמל על כך, לפעמים ביחס לא פרופורציונלי לתרומה עצמה, וזאת על מנת להקל על חווית ה'פעם הראשונה'. מנהיגים לעומת זאת, יקבלו מהמערכת חשיפה גדולה יותר, כלי עבודה נוחים ואולי אפילו סמכויות או זכויות יותר מאשר משתמש רגיל.

5. שיקולים מסחריים עלולים לבוא על חשבון המשתמשים, ובייחוד עניין הפרטיות ובכך לפגוע בהם. פריס הראתה שחוזה הפרטיות של פייסבוק עלה מ1000 מילים לכ5000 (ובכך עברה את כמות המילים בחוקת ארה"ב) וכמות האפשרויות שהמשתמש צריך למלא ולבחור בהן הפכה לכזו שלא מותירה למשתשתמשים הרגילים יכולת הבנה.

לסיכום, פריס השאירה לנו הזכירה לנו שהעיצוב משנה, הפרטים הקטנים משנים, והשינויים הקטנים עושים את ההבדלים הגדולים בין רשת חברתית אחת לשניה.

ההרצאה של שניידרמן

עיקרי הדברים:

1. הרשתות החברתיות משנות את החיים שלנו, וצריכות להיחקר ברמה של חקר חלל כדי להצליח להבין את ההשפעה שיש לדבר על החיים שלנו.
2. אנחנו צריכים כלים. זה שיש את מידע מרשתות חברתיות זה טוב, אבל בלי כלים – לא נוכל להצליח להבין אותו. NodeXL הוא הכלי ששניידרמן הציע לזה – כלי שנראה מצויין, אגב.
3. עלינו לעבור מחשיבה על יכולות החישוב לחשיבה על יכולות איפשור הקהילה של המערכות שלנו. לא כמה זיכרון, אלא כמה משתתפים צריך.

שניידרמן גם הוא אחד ממייבשי הביצות של האינטראקציה בין ועל ידי מחשבים. ההרצאה שלו השלימה את זו של פריס בדברה על הכלים שעלינו לתת ולקבל על מנת להצליח להבין את היחסים בין משתמשים ולהסיק מסקנות. רשתות חברתיות הן כבר לא איזשהו תת נושא של עולם טכנולוגיות המידע, אומר שניידרמן: הן משהו שמשנה את המבנה החברתי שלנו ואת דרכי ההתנהלות שלנו. (6:10 בוידאו). אין הרצאה שבה מישהו לא מבקש לדעת מה ה# (hash tag) של האירוע בטוויטר וכל אחד מאיתנו מדווח תו"כ הרצאה על תוכן ההרצאה. שניידמן שואל בעצם: יופי, יש לנו את המידע. ספריית הקונגרס הסכימה לאגור את כל הטוויטים עד היום, שזהו אוסף אדיר של מידע. אבל איך אנחנו מתחילים לחקור את כל המידע הזה? הצורך בכלים האלו הוא הכרחי כדי ללמוד איך המערכות החברתיות האלו מתפתחות ואיך אפשר לגרום להצליח, כי כמו ששניידרמן אמר: על כל ויקיפדיה יש אלפי כשלונות (היי, מי רוצה להיות חבר שלי ב'hevre.co.il'?).

עלינו להציג את המידע בצורה האופטימלית לאדם כדי שאפשר יהיה להסיק מסקנות. למזלנו כמעצבים, היכולת שלנו לעבד מידע חזותי היא גדולה ולוקח לנו רק כמה מיליוניות שניה כדי להבין מידע מסובך אם הוא מוצג בצורה גרפית. שניידרמן, שכתב אי אלו ספרים בנושא information visualization, הציג מערכת שהוא היה שותף לפיתוח שלה, שמציגה מניות: ירוק עולה אדום יורד. במבט אפשר לראות האם הרוב יורד או הרוב עולה, ולהסיק מה מצב השוק. הסידור של המידע נותן לנו אפשרות גם לראות אילו איזורים יורדים ואילו עולים אם השוק מעורב. דוגמא מעולה לסידור מידע ועקומת למידה שאפילו הדיוט כמוני יכול להסתדר איתה.

אבל לא רק ההצגה של המידע היא החשובה, אלא גם המיקום של המידע. ויזואליזציה של מידע מסתמכת גם על הזיכרון החזותי שלנו שיודע לזהות גודל אבל גם לדעת איפה משהו היה או נמצא כרגע, ומכאן להסיק על השייכות שלו לקבוצה אחרת.

שניידרמן הראה הרבה דוגמאות למערכות שמציגות הרבה מידע בצורה גרפית. הכוונה היא לא שאין ערך למידע מספרי או מילים, אלא שבמערכות האלו ניתן לסרוק הרבה מידע ולהחליט האם להתייחס למשהו. בנושא הזה הנה לינק למצגת של pivot של מיקרוסופט שהראתה איך הצגה ויזואלית שונה של מידע יכולה לתת למשתמש הקצה יכולת להסיק מסקנות מבלי שהמערכת צריכה 'להגיד' את זה בצורה מפורשת. (גילוי נאות: אני עובד עם מיקרוסופט, לא על הפרוייקט הזה, אבל הוא מאוד הרשים אותי). ושניידרמן לא יבוא בדרישה למשהו בלי שיש לו תשובה. הוא הציג את nodeXL שמאפשרת לראות יחסים בין משתמשים וקבוצות, כלי חינמי שאפשר להוריד ולהשתמש בו.

עם כל הקשרים אחד מול השני אפשר לראות את התמונה הגדולה. (בסביבות הדקה ה17:00) אפשר לראות את יחסי ההצבעות בקונגרס, אפשר לראות מי מקשר בין קבוצות שונות, אחרי מי באמת עוקבים בטוויטר וכיו"ב.

וכאן היה ההיילייט של הערב מבחינתי. שניידרמן הראה שהצגה נכונה של המידע והצורה שהוא עובר בין חברים ברשת החברתית, כלומר הקשרים וההקשרים, נותנים לנו יכולת למצוא את המובילים באותה חברה. אם נשקיע ונבין למה ואיך משתמשים הופכים בהדרגה למובילים, ונאפשר את זה, נוכל להשתמש בזה גם כדי לתרום למטרות חברתיות של ידע ועזרה לזולת, אבל גם כדי לקדם מוצרים בדרך יעילה ונכונה יותר. אנחנו יכולים להתקין בוט בטוויטר שיצפצף על משרות חדשות ומוצרים מעניינים, אבל עדיף לפנות לדנה בויד שכולם מקשיבים לה.לדעתי לא ירחק היום שבו משרדי פרסום יתחילו להשקיע באנשים שהם יזהו כמובילים חברתיים כדי שהם יקדמו שירות או מוצר. מעיין יחצ"נות 2.0, רק יותר ממוקדת ויותר אמינה בעיני קהל היעד. אבל כדי שכל זה יקרה, צריך לאפשר למשתמשים להפוך למנהיגים.

יש כאן למעלה מאלף מילים (word ספר לי). המצגות שוות יותר מכולן.