נעים מאוד, UX

תחום חוויית המשתמש הוא רחב, וכולל תחומי ידע שונים ומגוונים. ניסינו להגדיר אותו בעברית, פעם אחת ולתמיד, בצורה חווייתית כמובן, ולתת קצת רקע היסטורי לתחום ולעיסוק בו. אתם מוזמנים מאוד לקרוא.

אם הקומיקס הזה מצחיק אתכם ומיד גורם לכם לתחושה לא נעימה בבטן, כנראה שגם אתם שייכים לתחום חווית המשתמש וגם אתם מודעים לבעיתיות בהגדרתו. אז כדי להבין טוב יותר איך להגדיר את התחום, נחזור קצת אחורה וננסה להבין מה הוא בעצם תחום ה- User Experience ואת ההתפתחות שלו.

חווית משתמש – הגדרה (לפי דעתנו האישית)

"חווית המשתמש היא תחושתו של משתמש הקצה (הרלוונטי) לאחר אינטרקציה עם החברה, מוצריה ושירותיה"

חווית משתמש, בעיקרה, היא גישה שטוענת שהצלחת המוצר תלויה במידה רבה ביכולתו להיות קל (ולעיתים אף מהנה) לשימוש על ידי המשתמשים הפוטנציאלים. בנוסף, חווית משתמש אמיתית מרחיקה הרבה מעבר לאפשרות לתת למשתמשים את מה שהם אומרים שהם רוצים. כדי להשיג חווית משתמש טובה אנו צריכים לתת למשתמשים את מה שהם צריכים כדי להביע סיפוק מהמוצר. (למידע נוסף קראו במילון במונח חוויית משתמש במילון המונחים)

ההבדל בין חווית משתמש (UX) לממשק משתמש (UI)

הטעות השכיחה יותר היא לבלבל בין חווית משתמש (UX) לממשק משתמש (UI). ממשק משתמש הוא נקודת החיבור בין המכונה או המערכת לאדם שמפעיל אותה לשם השגת מטרה כלשהי. הממשק בעצם מתרגם את פעולות האדם לשפת מכונה. ממשק המשתמש הוא רק חלק אחד בפאזל הגדול של עולם חווית המשתמש שכולל בנוסף את העיצוב, ארכיטקטורת המידע, אסטרטגיה, שיווק וטכנולוגיה.

נוסף קיים גם העולם של עיצוב חוויה, שחופף במידה את עולם חווית המשתמש וכולל את התחומים: שיווק, מכירות, פסיכולוגיה התנהגותית ועוד.

דוגמה פשוטה להדגמה:

1. דנית קוראת על מכשיר הטלפון החדש, עם מערכת הפעלה "אנדרואיד", שחברת סלולר כלשהי הולכת לשווק.
2. היא מגיעה לחנות, משחקת עם המכשיר ושומעת על המבצעים מדיילת נאה.
3. היא רוכשת את המכשיר ומיד מעבירה את כל המידע מהמכשיר הזקן שלה (בן שנה) אל האנדרואיד החדש.
4. היא מפעילה אותו, נכנסת אל שירות הג'ימייל שלה ומפרסמת בגוגל באזז 'פוסט ראשון מהאנדרואיד שלי'.
5. היא שולחת אותו לחברים שלה שמופיעים אוטומטית ברשימת התפוצה שלה.

שלבים 1-2 שייכים לתחום עיצוב החוויה בעוד ששלבים 3-5 שייכים לתחום חוויית המשתמש. בתווך תחום חווית המשתמש שלבים ארבע וחמש מדברים על ממשק המשתמש.

קצת היסטוריה

קיצור תולדות המקצוע: MMI הפך ל-HMI שהפך ל-CHI שהפך ל-HCI שהפך ל-UI, IA, IxD ובסוף התקבץ בUX. (ברור, לא?)

בסוגיית שחר התחום הדעות חלוקות. מנהיגי דעה רבים מאמינים כי התחום החל להתפתח סביב שנות השמונים של המאה הקודמת (1980) בעוד מנהיגי דעה אחרים מאמינים שניתן לקשור את לידתו של התחום בתאריך מוקדם עוד יותר.

בראשית היו המכונות. מי שעיצב אותן היו המהנדסים שהנדסו אותן לעבודה אופטימלית מבחינה מכנית. אבל איפשהו בסביבות מלחמת העולם השנייה התחילו להבין שהגבר שמאחורי המכונה עלול לטעות לא רק בגלל היותו בן אנוש, אלא בגלל טעויות בעיצוב. אלפונס צ'פניס (Alphonse Chapanis) הראה למשל שהדמיון הרב בין הידית לשחרור כננות הנחיתה (הגלגלים) והמדפים במטוס בוינג B-17 הן דומות למדי וקרובות אחת לשניה. התוצאה היא הרסנית: דמו לעצמכם שהידית שמשחררת את מכסה המנוע הייתה סמוכה לדוושת המעצור ברכב. ללא ספק מתכון לסרטון ביוטיוב. כאן התחיל בעצם תחום הארגונומיה/ הנדסת גורמי אנוש.

ההבנה הזאת הביא את החוקרים באותה התקופה לשאלות הבאות:

• מה הן המגבלות האנושיות ומה הן אומרות בהקשר של עיצוב מערכות?
• איך ניתן לעצב בצורה כזו שתעזור למזער את אותן מגבלות?

תחילת המחקרים סבבו בעיקר על מחקרי התבוננות ובחלוף הזמן הנושא השתנה מגורמי אנוש לעיצוב מונחה משתמש. איפשהו בשנות השישים והשבעים, כשהתחילה המהפכה הממוחשבת, התחילו להופיע לצד הארגונומיה והנדסת האנוש שמות כמו הMMI – Man Machine Interaction שהפך לHMI – Human Machine Interaction כי לא רק גברים עבדו. שם נוסף שהופיע כתחום אקדמי היה CHI – Computer Human Interaction  שניסה לאחד תחתיו את כל התחומים האחרים. מאוחר יותר נוסף HCI שפשוט הפך את סדר המילים; הכוונה היתה לשים את האנשים לפני המחשבים – מילולית וגם מעשית.

כאשר המחשבים הציפו כל בית ומקום עבודה בשנות ה-90, עיצוב מונחה משתמש נעשה חשוב הרבה יותר. ספרים כמו Design Web Usability מאת Jakob Nielsen ו- The Design of Everyday Things מאת Don Norman מצאו קהל רחב של מתעניינים ועזרו "לחנך" דור שלם על עקרונות של עיצוב מכוון משתמש (UCD). באותה התקופה זכה תחום חקר ממשק המשתמש לפופולאריות רבה, אבל ייקח עוד כמה פסקאות עד שנגיע לחווית משתמש.

בינתיים, תחומים ספציפיים יותר הופיעו כדי לספק פנים שונים בעיצוב מוצרים ומערכות: היו שהתמחו בארכיטקטורת מידע (IA – Information Architecture) והיו שהתמחו בממשק משתמש (UI – User Interface), וגם בעיצוב אינטראקציה (IxD – Interaction Design). אולי השימוש בקיצור מראה את תחילת ההבנה שמשהו צריך להיות גם מגניב בכל הסיפור הזה. ואולי זה היה הטרנד של הניינטיז.

 

 

את המונח המדוייק חוויית משתמש (User Experience) קבע ב-1995 דון נורמן, חוקר בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, כאשר השתמש בו בהגדרת התפקיד שלו בחברת Apple: ארכיטקט חוויית משתמש. יכול להיות שהוא הקדים את זמנו כי המונח חווית משתמש לא הצליח לחדור לתודעת התעשייה.

השינוי המשמעותי הגיע, כמו שינויים משמעותיים רבים אחרים, בעקבות רשת האינטרנט. הרשת השפיעה על הזירה העסקית הגלובלית והכריחה אנשי מחשבים להיפגש סביב אותו שולחן עם אנשי שיווק, מעצבים, אנשי פרסום, מנהלי תקציבים ועוד, שלכולם אינטרסים משלהם במוצר. כל אחד משך לכיווני עד להבנה שקיים פה צורך בתפקיד חדש, מגשר בין כל העולמות.

במקביל התפתחות השוק הטכנולוגי הכניסה מושגים חדשים לשולחן העסקי ואחד מהם היה "חוויה", אותה ההרגשה שגורמת לנו להאמין לבנקאי שלנו יותר מאשר למוסכניק שלנו. שניהם זורקים לנו כל מיני מושגים שאין לנו הרבה הבנה בהם, אבל לאחד יש עניבה והוא עובד במקום עבודה מעוצב בעוד הידיים של השני מלוכלכות והמשרד שלו רועש ומבולגן. ההבנה שגם מוצר שמיש לעילא שמתפקד כמצופה ממנו וביעילות יכול להיכשל רק בגלל העובדה שהוא אינו יוצר אצל המשתמש את החוויה המתאימה, תרמה רבות להתפתחות תחום חוויית המשתמש, UX. לדוגמה, מוצר פנאי שלא כיף להשתמש בו, או מוצר פיננסי שלא נתפס כאמין, עשויים ליצור חוויה שלילית.

לסיכום, היתה דרך ארוכה אבל עכשיו אנחנו פה. נעים להכיר.

ולמי שרוצה לשמוע סיכום נחמד וקצר על התפתחות המקצוע מוזמן להנות מהסרטון של Andrew Crow מ- Adaptive Path: