פורסם לראשונה בבלוג פשוט.שימושי של Uniq UI
בסך הכל רציתי לדעת איזה אוטובוס לקחת הביתה, כשגבר מבוגר התחיל לצעוק עליי. הוא צעק לעברי הסברים לגבי מה עלי לעשות, איך ומתי. "רב קו" הוא צעק, "רב קו!" הוא לא הפסיק!
'סיפור האימה' הזה קרה, לשמחתי, לא פנים אל פנים. הוא קרה כשנכנסתי לאתר של אחת מחברות התחבורה הציבורית הגדולות. זו בסך הכל דוגמה למה שעשוי לקרות כתוצאה משימוש לא נכון בצלילים בממשק. זה לא רק הבהיל אותי, זה גם הביך אותי – התוצאה הייתה שכל היושבים במשרד ידעו בדיוק מה אני עושה במקום לעבוד.
שמעתי המלצה לגבי אופן השימוש בצלילים בממשק, שאומרת בפשטות – "אל תשתמשו בצלילים בממשק". זו אמירה מרחיקת לכת: אמנם יש ממשקים שבחרו להשתמש בצלילים בצורה שגויה (מפעילים יותר מדי קולות, יותר מדי חזק, בלי לבקש רשות), אבל זה לא אומר שאסור להשתמש בהם בכלל. זו גם קיצוניות.
בנוסף על כך, אי אפשר להסתמך יותר מדי על החוויה שהצלילים מעבירים. משתמש כבד שמיעה לא ישמע אותם, גם לא משתמש שאין לו רמקולים, או שיש לו רמקולים אבל הם כבויים. לכן חשוב שמסרים שמועברים באמצעות צליל תמיד יבואו במקביל להודעה שפונה לחוש אחר – ראייה או מישוש.
להלן מספר קווים מנחים לשימושים הנפוצים בצלילים על פי סוג המקרה (וסוג הצליל המתאים לו):
סכנה
הסיבה העיקרית לשימוש בצלילים היא התראה על שגיאה או סכנה. זוהי ההתראה החשובה ביותר שאנחנו מקבלים ממערכת כלשהי ולכן רוצים להדגיש אותה באמצעות פנייה לכל החושים. המערכת אומרת לנו: "אתם עומדים לבצע פעולה משמעותית, בלתי הפיכה". הצליל שמתלווה להודעה מעביר את אותו המסר והוא יכול להשמע מבהיל ואפילו מאיים. הצלילים האלה כבר הפכו לסימן היכר של פעולה קריטית בממשק. במערכות ההפעלה של windows שומעים את הצלילים האלה כל כך הרבה שכבר יש עליהם פארודיות:
בשורה התחתונה: כדאי להשתמש בצלילים מוכרים (סטנדרטי ממשק עובדים גם פה) כדי שהמסר יהיה ברור וחד משמעי. כדי שהמשתמש לא יפספס את המסר, חשוב להביא לצדו גם הודעה ויזואלית או טקטילית (כמו שימוש ברטט במובייל).
הצלחה
פעמים רבות כששיחקתי ב-Wii עם האחיינים שלי, התקשיתי לכוון את השלט שיצביע בדיוק על הכפתור הנכון. לכן, שמחתי מאוד בכל פעם שהופיע הצליל הזה:
בכל פעם ששמעתי אותו היה לי ברור שהצלחתי לייצב את השלט מספיק, בגילי המופלג זו כבר לא משימה כל כך פשוטה. לאחר השלמת המשימה המורכבת הזו, הגיע צליל חייכני שסימן לי "עשית זאת". ממש ציוץ של ציפורים. לעומת האושר הגדול ב-Wii, תחושת אימה עטפה אותי כששמעתי את צליל ההצלחה של windows בסיום תהליך.
בשורה התחתונה: במצב של הצלחה, הצליל לא קריטי לשימושיות אלא בעיקר מהווה תוספת מענגת. אם כבר בחרתם להכניס צליל, לכו על האפשרות היצירתית. יש כל כך הרבה צלילים עם קונוטציה חיובית (ציוץ ציפורים, ילדים צוהלים, מחמאות, צעקות שמחה ועוד), רק תבחרו.
הסברים
מתן הנחייה באמצעות סאונד נפוץ בעיקר בעת שימוש ראשוני במערכת. בדוגמא שהצגתי בתחילת הכתבה, נעשה שימוש בסאונד כדי להעביר מסר אודות שינוי משמעותי שהתבצע בשירותי תחבורה ציבורית (אופן הפעלת הרב-קו). הבעיה המרכזית בדוגמא הזו היא שאף אחד לא שאל אותי אם אני מעוניינת בהסבר מילולי בווליום מוגבר ונגרמה לי מבוכה גדולה. בכל מקרה, אני ממליצה אף פעם לא להפעיל סאונד באופן אוטומטי.
בשורה התחתונה: גדולים וחכמים ממני כבר אמרו שאפיון הוא כמו בדיחה – אם אתה צריך להסביר אותו כנראה שהוא לא היה כל כך מוצלח. עדיף לייצר ממשק ברור מלצרף הסבר אודיטורי.
התראה
שימוש בצלילים נפוץ מאוד במערכות שנמצאות במצב "רדום" רוב הזמן. כאשר משהו משתנה, חשוב שהמשתמש ידע על כך.
הדוגמאות המתבקשת לכך הן אפליקציות ה – instant messaging למיניהן. סקייפ למשל, היא דוגמה מצוינת לאפליקציה שחייבת שימוש בצלילים. אם המשתמש לא יושב מול המחשב, צליל השיחה הנכנסת 'יקרא' לו להגיע אל המחשב ולענות לשיחה. שימוש בצליל מאפשר למשתמש לעסוק בענייניו ולפתוח את המערכת רק בזמן הרלוונטי.
דוגמה נוספת מהעולם הזה – עצמו את העיניים והקשיבו לצליל הבא:
אם נולדתם בשנות ה 80, ודאי זיהיתם את צליל קבלת הודעה חדשה ב-ICQ. התוכנה שהייתה הגאווה הלאומית שלנו באותן שנים, הצליחה לעשות משהו שלא הרבה חברות הצליחו לעשות מאז – לשייך צליל למותג (בניגוד לצבע או פונט שנקשרים למותג בצורה קלה יותר). בעצם בחירת צליל מובחן וייחודי כל כך, ענתה ICQ על צורך נוסף לשימוש בצלילים – יצירת שפה מיתוגית.
בשורה התחתונה: בחרו לכם צליל שיבדל אתכם מהאחרים. שיהיה נעים וברור.
לסיכום, הנה כמה כללים לגבי שימוש בצלילים בממשק:
- אל תקחו מהמשתמש את השליטה – תנו לו אפשרות לכבות או לקבוע את הווליום. בכל מקרה אל תתחילו השמעת צלילים חזקים או כאלה שמושמעים זמן רב, ללא פעולה יזומה של המשתמש.
- אל תגזימו – שימוש נרחב בצלילים (או בכל אלמנט אחר, למען האמת) יגרום למשתמשים להתעלם מהם ואז תשיגו את התוצאה ההפוכה. כשיש פחות צלילים, כל צליל מקבל משמעות גדולה יותר.
- התאימו את הצליל למטרה – הגדירו את התחושה שאתם מתכוונים להעביר והתאימו את הצליל אליה. הדבר נכון גם לגבי בחירת הווליום.
- היו מקוריים – אם ניתן העדיפו צלילים שיצרתם במיוחד, על פני צלילים דיפולטיביים של המערכת.
