בשנים האחרונות רבים הבינו שחשוב להפריד בין תהליכי האפיון הפונקציונאלי, העיצוב הגראפי ופיתוח התוכנה. אולם איפה עובר הגבול בין עבודת המאפיין לעבודת המעצב? איך לוקחים אפיון מעולה ויוצרים עבורו עיצוב גראפי מנצח? במפגש נבחן ביחד את קו התפר בין אפיון ועיצוב. תלמדו את הכלים שיכולים לאפשר עבודה משותפת של מאפיין ומעצב, ותכירו אתרים בארץ ובעולם עם עיצוב מרתק ופורץ דרך.
המפגש יתקיים לאחר חג הפסח, ב-3/5/2011, יום שלישי, ב-ZOA (בית ציוני אמריקה). הרצאות החל מ-18:30. התכנסות וכיבוד החל מ-18:00.
מחיר כניסה:
160 ש"ח (אורח) / 80 ש"ח (חבר רגיל) / 50 ש"ח (חבר סטודנט).
רוצה לשלם מחיר חבר? הצטרף עכשיו כחבר ב-UXI ותקבל הנחות על כל הפעילויות של UXI ועוד הטבות רבות נוספות.
ההרשמה והתשלום באתר הסתיימו, נותרו עוד מקומות ספורים באולם – אתם מוזמנים להגיע ולנסות את מזלכם – בית ציוני אמריקה, קומה 2, מומלץ להגיע ב-18:00.
התשלום באירוע – באשראי בלבד ועל בסיס מקום פנוי.
* אנחנו מנסחים בלשון זכר אבל מתכוונים לכוווולם
cc by Sidereal
תקציר ההרצאות
18:30 מאפיינים ומעצבים: האם לא נוכל פשוט להסתדר?
מרצים: ליאור יאיר ופייד רודניצקי, נטקראפט
חלוקת העבודה בין המאפיין למעצב אינה קבועה. לא תמיד ניתן להגדיר במפורש את תחומי האחריות של כל איש מקצוע.
מי אחראי על מיקום האלמנטים בעמוד ומי מחליט באיזה גודל יהיו? האם מסמך האפיון הוא ברכה למעצב או מסמך המגביל את היצירתיות?
ובכלל, כיצד ניתן לעזור אחד לשני ולהגיע למוצר טוב יותר?
ליאור יאיר (מאפיין) ופייד רודניצקי (מעצב) יציגו את האתגרים העומדים בפניהם יום יום בעבודה המשותפת ואת הדרך שלהם להתמודד עם אותם אתגרים (חוץ מאלימות). במפגש נדון במתודולוגיות עבודה ועל שיטות שעוזרות להם להעביר את הלפיד בחוכמה בין האפיון לעיצוב.
20:15 "Make it go "wow – ממשק טוב הופך לעיצוב מנצח
מרצה: אילן דראי, אנקוד הייפרה
אנשי ממשק מכירים את הפרוייקט משלביו המוקדמים ביותר, הם דנים עם הלקוח ועוזרים לו לתרגם את החזון העסקי שלו לשפה אינטרנטית שתתאים לקהל היעד שלו, תוך בידול האתר שלו מול המתחרים.
אבל מה קורה אחרי שלב הקונספט – איך מתרגמים את כל שלבי המחקר והאפיון לעיצוב מנצח?
אילן דראי, מייסד אנקוד הייפרה וקריאטיב דיירקטור בחברה, יסקור בהרצאתו אתרים מהארץ והעולם, וינסה לענות על השאלה הנצחית "כיצד הופכים ממשק טוב לעיצוב מדהים?".
ההרצאה תתייחס לנושאים הבאים:
- עבודת הממשק בעיני המעצב –עבודת הממשק כפי שהיא נתפסת בעיני האחראים על עיצובו
- הסיפור מאחורי העיצוב – עבודת עיצוב מתחילה מבניית הסיפור העומד בבסיס הגישה העיצובית – מה עומד מאוחרי מושג ה"סיפור" בהקשר זה?
- סיפור מוביל לקונספט – כיצד ה"סיפור" מוביל אותנו לתובנות עיצוביות?
- הסוד של מספרי הסיפורים – סיפור סגור מול סיפור פתוח
- כשסיפור הופך למדריך – כיצד מתרגמים את תהליך העיצוב לstyle guide אפקטיבי?
תוכנית האירוע
18:00 התכנסות
18:30 מאפיינים ומעצבים: האם לא נוכל פשוט להסתדר?
מרצים: ליאור יאיר ופייד רודניצקי, נטקראפט
19:45 הפסקה
20:15 "Make it go "wow – ממשק טוב הופך לעיצוב מנצח
מרצה: אילן דראי, אנקוד הייפרה
21:30 סיום
הרשמה ותשלום
ההרשמה והתשלום באתר הסתיימו, נותרו עוד מקומות ספורים באולם – אתם מוזמנים להגיע ולנסות את מזלכם – בית ציוני אמריקה, קומה 2, מומלץ להגיע מוקדם.
התשלום באירוע – באשראי בלבד ועל בסיס מקום פנוי.
מחיר כניסה:
160 ש"ח (אורח) / 80 ש"ח (חבר רגיל) / 50 ש"ח (חבר סטודנט).
מדיניות ביטולים
ניתן לבטל את הכרטיס עד ה-19/4 ולקבל החזר כספי בניכוי 8 ש"ח דמי טיפול. לאחר תאריך זה לא יהיה ניתן לבטל את הכרטיס. לביטול פנה ל-members@uxi.org.il.
אילן דראי כבר פאסה, עיצובים די משעממים וחסרי מעוף, העבודה על הומלס גם כשלון (למרות שזה מהלקוח) ….
היי יואל, אתה מוזמן להגיע לאירוע, לשמוע את מה שיש לאילן להגיד ולהראות, ולאחר מכן להחליט מה דעתך עליו.
[…] – ה-3 במאי, 2011ביום שלישי בשעה 18:00 אחר-הצהריים יתקיים מפגש UXI בנושא עיצוב גרפי ואפיון בבית ציוני אמריקה. איפה עובר הגבול בין עבודת המאפיין […]
יואל שלום. אני אפתח ואומר שאני נחתום פעמיים: גם עובד באינקוד עם אילן, וגם מהצוות של UXI. כך שאני מוטה. ועדיין: הדבר היחיד שיותר קל מביקורת היא השמצה (חסרת בסיס) באינטרנט. בייחוד עם שם פיקטיבי, בייחוד עם אתר מת.
ובכל זאת, כל תגובה ראויה לכמה מילים. אז בבקשה:
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Nunc nunc elit, malesuada ut rhoncus a, dictum ut ligula. Nam vel lectus ante. Vestibulum malesuada vestibulum lorem, et molestie ligula sodales eu.
נתראה בכנס. אני אהיה זה עם תג שמציין מי אני.
ישי, להאכיל טרולים בלורם איפסום זה עדיין להאכיל אותם 🙂
*השקעתי זמן ומאמץ רב בכתיבת הקטע הבא במיוחד עבור האירוע הנ"ל.
— מעצבי ממשק משתמש – התאחדו! —
התבלבלנו. נרדמנו. זה עשר שנים שאנו מטושטשים. פקידים סיממו אותנו באמצעות להטוטי בירוקרטיה ניהולית. טכנאים היפנטו אותנו באמצעות ז'רגון של עצמים מונחים. שיירות של שרלטנים מכל קצוות המשק, מפסיכולוגים ועד ביולוגים, זורמים בדרך לא דרך אל המשרד שממול בכדי למלא מסמכים בהוראות עיצוב.
כך אנו מוצאים את עצמינו היום. מונְחים כעצמים ע"י פקידים וטכנאים. משפשפים את עינינו לנוכח הערים האימתניות, הסתומות והעקומות שנבנו סביב המשתמשים בזמן שהאדריכל ישן. הקבלן והמהנדס לקחו על עצמם את מלאכת תכנון המבנים ולאדריכל לא נותר אלא להתמסר למלאכת צביעת הקירות.
גבולות המעצב צומצמו. לא רק מעמד המעצב נפגע מכך אלא גם מושג העיצוב הטוב. ההחלטות לגבי מבנה ממשק המשתמש ומרכיביו נלקחו מן המעצב והן נעשות באמצעות משא ומתן בין ממלכת התוכן לממלכת הפונקציה. כך, למשל, ה-product קובע שיהיה שימוש בתפריט נגלל בראש העמוד תוך קבלת אישור ה- R&D ואי ההסתייגות של ה- design. לצוות העיצוב לא נותר אלא לקבוע את צבעי התפריט. זוהי חלוקת תפקידים קלוקלת והרסנית שמפקיעה את מהות המוצר מן הממשק.
כאשר תהליך העיצוב מתצמצם לפני השטח בלבד הממשק מקבל אופי של "סקין" (skin). סקין הוא אם כל חטאת. סקין הוא אנטיתזה לעיצוב. בעוד עיצוב טוב מצליח לאחד צורה ופונקציה באופן מושלם, גישת הסקין טוענת לג'נריות באמצעות הפרדה בין צורה ופונקציה. לפי גישת הסקין הצורה איננה עניין של מהות וניתן להחליפה בקלות לצורה אחרת אם האחרונה תמצא "מגניבה" יותר, או פונה לקהל מגוון יותר, או שניתן להעמיס עליה פעולות רבות יותר, או מכל סיבה אחרת שאינה קשורה לשימושיות טובה. שלט הטלוויזיה בעל אלף הכפתורים מעוטרי האייקונים והאותיות הוא דוגמא קלאסית לחוויית משתמש גרועה שסקין מספק. ידית המספרת באמצעות צורתה שסיבוב ודחיפה יגרמו לפתיחת הדלת היא דוגמא קלאסית לחווית משתמש טובה שעיצוב מהותי מספק. מעצב חכם יודע שצורה ופונקציה חד הם. כאשר אתה מעצב את ידית הספל אתה מעצב, למעשה, את אופן השתיה.
גישת הסקין נפוצה מאד בקרב ההדיוטות. היא נוחה מאד הן עבור הטכנאי ששואף לממשק פשוט ליישום והן עבור הפקיד שמעוניין מצד אחד להרבות בפונקציות ומצד שני להוזיל את העלויות ולמכור בקלות. אך מתפקידו של המעצב לייצג את המשתמש ולהתנגד באופן פעיל לדרישה לנתק צורה מפונקציה. עליו לבחור (או ליצור בעצמו) את האלמנטים הגראפיים (הפקדים) המתאימים, לקבוע את מיקומם ואת אופן השימוש בהם. וחשוב מכל: עליו למנוע תחבולות אירגוניות שנועדו לנשל אותו מתהליך העיצוב השלם ולבנות ערי סקין סביב המשתמשים.
מעצבי ממשק משתמש – התאחדו!
יואל שגיא
יואל,
אני מזמין אותך לעצב את הומלס יותר טוב מאילן.
אני בטוח שזה לא יהיה לך קל.
אבל דברתי עם אילן ואם תסכים להחשף אנחנו מוכנים לתחרות עם פרס יפה.
לגבי אילן:
מדובר באחד המעצבים היותר גיפטד ובעבודתי איתו נחשפתי לעוד פרויקטים שהוא מעצב כולל ממשקים לגאדג'טים שונים
הרבה מעצבים בארץ מעריכים אותו מאוד וטוענים שהוא אחד המעצבים היותר מוכשרים.
לגבי זה שהוא חסר מעוף – ובכן , אני אפילו לא יודע איך להתייחס לזה…כנראה שאתה גאון מוסתר שכולם צובאים על דלתותיו ומתכנן השתלטות על השוק ומתחיל בכך שסמנת את המעצבים טובים ביותר ללכלך עליהם בכל פינה דיגיטלית שתמצא או …שאתה פשוט סתם אחד
לבריאות
פז
שימו לב שיש כאן שני יואלים. אחד "יואל" והשני "יואל שגיא" והם לא אותו אדם.
אני יואל שגיא ואני ממש לא היואל המשמיץ 🙂
הי יואל שגיא,
אני חושב שהמאמץ שהשקעת בכתיבת התגובה הזאת בהחלט מצדיק תגובה רצינית.
אנסה לתמצת את הטיעונים המרכזיים בתגובה שלך. אם הבנתי נכון, אלה הם:
1. יותר מדי אנשים שלא מבינים בעיצוב מתערבים בתהליך העיצוב ואף מכתיבים אותו.
2. אותם "מתערבים" פועלים להפרדת הפונקציה מהצורה ואף מתעדפים החלטות פונקציונאליות על פני החלטות צורניות.
3. החלטות המעצב הצטמצמו מאוד. עד כדי כך שהוא מייצר רק "סקין". קליפה חסרת חשיבות כמעט.
4. כתוצאה מסעיפים 1 עד 3 נפגע "העיצוב הטוב" ונוצרים מוצרים כעורים שגם הפונקציונאליות שלהם פגומה (מאחר ולא ניתן להפריד צורה מפונקציה).
אם אלה אכן הטענות שלך, אולי תופתע לשמוע שאני מסכים אתן. פחות או יותר.
גם אני חושב שבהרבה תהליכים מעורבים הרבה יותר מדי אנשים, שחלק גדול מהם לא ממש מבין על מה מדברים ובכל זאת דעתם משפיעה מאוד על התוצר הסופי.
גם אני חושב שלא ניתן להפריד פונקציה מצורה וגם לא לתעדף את האחד על חשבון השני (ולהפך).
וגם אני חושב שתפקידו של המעצב לא מסתכם ביצירת "סקין" ושיש לו חלק חשוב מאוד ביצירת מוצר נוח, מהנה וכן, גם אסתטי.
אם מעניין אותך אתה מוזמן לקרוא עוד על כך במאמר שפרסמתי פה לפני מספר חודשים:
http://uxi.org.il/pages/5441
דעתם של חלק ניכר מכותבי האתר הזה דומה מאוד. כולנו מבינים את החשיבות של "עיצוב טוב" ליצירת מוצר מנצח.
איפה אני בכל זאת חולק עליך? במטרות אליהן בחרת להפנות את החיצים שלך. או לפחות אלה שנדמה לי שאתה מכוון אליהן, כי לא ממש נקבת בשמן המדויק.
העובדה שאתה מכליל "פסיכולוגים וביולוגים" כחלק מאותם "פקידים, טכנאים ושרלטנים" שלדעתך הורסים כל חלקה טובה של "עיצוב טוב" מרמזת לדעתי על כך שהכעס שלך (ואני די בטוח שיש פה כעס) מופנה גם ואולי בעיקר כלפי אנשי חוויית המשתמש.
גם האכסניה שבה מתקיים הדיון הזה מצביעה לאותו כיוון…
על מה עוד אני לא מסכים אתך? על כך ש"עיצוב נכון" הוא תוצר בלעדי ובלבדי של מי שאתה קורא "מעצבי ממשק" ואני מפרש כ: מעצבים גרפיים, ארט דיירקטורים ואנשי קריאייטיב.
ואפילו על כך שהוא יכול להיות תוצר בלבדי של אדם אחד, תהא מומחיותו אשר תהא.
במשך הרבה מאוד שנים, מוצרי תוכנה ואינטרנט היו תולדה של דין ודברים בין שלושה גורמים עיקריים: אנשי תוכנה, אנשי שיווק ומעצבים. במשולש הקדוש-חלקית-בלבד הזה, למעצבים היה הרבה מאוד מקום להשפיע על התוצר הסופי. לפעמים הרבה יותר מדי.
מה שחסר (מאוד) במשולש הזה הוא משתמש הקצה. אף אחד לא שאל אותו, בחלק גדול מהמקרים אף אחד לא ממש חשב עליו וברוב המקרים אף אחד אפילו לא ממש טרח לבדוק איך הוא מסתדר עם מה שנתנו לו…
וכאן בדיוק טמונה הבעיה הכי גדולה שלי עם מעצבים. וכן, אני יודע שהדברים הבאים שלי הם במידה רבה הכללה וגם פרובוקציה. אתם, אנשי העיצוב, במשך כל אותן שנים, מעולם לא ממש טרחתם להתמקצע בבדיקת התוצר שלכם ולוודא כיצד הוא פועל בעולם האמיתי.
הסתפקתם באותו "עיצוב נכון". באקסיומות שהורדו מאיזה אולימפוס ונלמדו (במקרה הטוב) בבתי ספר גבוהים לעיצוב. לא השכלתם לפתח מערכת של בדיקה עצמית. התאהבתם בקונספציה.
בקיצור ידידי, חטאתם באותו חטא בו אתה מאשים (כך נדמה לי) אותנו, אנשי ה- UX. הפרדתם את הפונקציה מהצורה, ותיעדפתם את הצורה על פני הפונקציה.
ובינתיים, במשך כל השנים האלה, אנשי הטכנולוגיה זזו קדימה. יש להם יכולות חדשות והקהל רוצה את היכולות האלה.
יש המון פונקציות.
רוב המוצרים שאנחנו עובדים עליהם הם לא דלת. לפתוח ולסגור אותם זאת פעולה אחת מני רבות ולרוב זאת שאנחנו עושים הכי מעט.
כדי לאפשר לאנשים להשתמש בכל אותן פונקציות (וגם כדי להחליט אילו מהפונקציות מיותרות ואילו חשובות יותר מאחרות) אתה צריך לדעת פסיכולוגיה וגם קצת ביולוגיה.
וכן, אתה צריך גם לדעת עיצוב.
עיצוב נכון הוא עיצוב שאנשים אוהבים אבל גם כזה שהם יכולים להשתמש בו ולהפיק תועלת. שוב ושוב. בהנאה.
אני לא חושב שיש היום אנשי מקצוע שיכולים ברצינות לטעון שהם יודעים את כל מה שצריך לדעת כדי לעשות "עיצוב נכון" לבד. עיצוב נכון הוא היום תוצר של קבוצה (קטנה!) של אנשי מקצוע שמביאים אל השולחן ידע מתחומים שונים ועובדים בסינרגיה לטובת משתמש הקצה (והלקוח שמשלם).
אם לא נדע לשחק יפה ביחד בארגז החול של האינטרנט והתוכנה נמשיך לייצר מוצרים "יפים" שאנשים לא מצליחים להשתמש בהם או ערימת פונקציות שאיש אינו מוצא בה את מבוקשו.
בדיוק בשביל זה הקמנו את UXI.
בדיוק בשביל זה אנחנו עורכים מחר את הכנס…
אתה מוזמן.
היי אורן,
תודה על תגובתך המפורטת.
בגדול זאת אכן כוונתי. אך המסר המרכזי הוא שצורה ופונקציה הם אותו הדבר ושניהם נמצאים תחת אחריותו של המעצב.
"יופי" הוא נושא בכלל לא רלוונטי. מעצב אינו עוסק ביופי, ואת זה מלמדים בשיעור ראשון בכל מוסד לעיצוב. מעצב שואף לעיצוב יעיל. מעצב מדבר בשפתו הויזואלית של המשתמש. השאלה האם דבר הוא "יפה" או "לא יפה" היא שאלה לא רלוונטית. את המעצב מלמדים לשאול האם העיצוב "עובד" או "לא עובד".
יש שתי סיבות אפשריות שגרמו לתקלה שהביאה להתערבותם של בעלי מקצוע לא רלוונטים:
1. מוסדות ההשכלה פשוט לא טובים ולא מוציאים תחת ידם מעצבים מקצועיים מספיק. כפי שציינת בטענותיך (הנכונות במקרים רבים לדעתי) שהמעצבים לא מקצועיים בבדיקת תוצאות העיצוב שלהם ושהם מתעדפים את הצורה על פני הפונקציה.
2. מועסק בעל המקצוע הלא נכון: מועסק מעצב גרפי במקום מעצב ממשק/מוצר. מעצב גרפי בא מעולם הפרינט. הוא למד לעצב פוסטרים, קטלוגים מודפסים, גלויות וכו'. הוא אולי עבר קורס או שניים ב"עיצוב אתרים" אך הוא לא למד לעומק את הנושא האינטראקטיבי. כאשר אתה מעצב אתר/תוכנה כפי שמעצבים פוסטר – אתה באמת, כפי שציינת, מתעדף את הצורה על הפונקציה.
בכל מקרה, בין אם התשובה הנכונה היא הראשונה הוא השניה, יש לתקן את הנושא נקודתית ולא לחלק את העיצוב לשני בעלי מקצוע. החלטות לגבי צורה (קומפוזיציה, צורה וצבע) ופונקציה הן החלטות של מעצב/מעצבים. הפרדתן תפגע בעיצוב בכך שהיא תהפוך אותו לעיצוב "לא עובד".
בברכה
יואל שגיא
יואל, מבטיח לחזור ולענות לך ברצינות הראויה בהמשך היום, כשיהיה לי קצת יותר זמן.
בינתיים כתבתי לך שיר קטן 🙂
"בארץ הווב, שם סימני שאלה רובצים,
דיסציפלינה אחת למשול בכולם, דיסציפלינה אחת למצאם,
מעצב אחד להשיב על כולם, בפוטושופ לכבלם,
בארץ הווב, שם סימני שאלה רובצים."
טוב, תיכף מתחיל הכנס וכולנו נהיה חכמים יותר. עד אז…
מה שאתה אומר הוא בעצם "תנו לנו לנהל פה את העניינים, ואל תתערבו לנו".
אתה טוען שהבעיה היא רק עם מעצבים "לא טובים" בגלל שהם הגיעו עם הרקע הלא נכון, או משהו. אבל מעצבים "טובים" יכולים בהחלט להשתלט על העניינים ושאף אחד לא יפריע…
אני חושב שזאת טעות. כמו שאמרתי למעלה, העניינים היום כל כך סבוכים שאני לא הייתי סומך על בנאדם אחד ספציפי (כולל לא על עצמי) שיפתור לבד את כל הדילמות שצריך לפתור כדי לתכנן ולעצב מוצר אינטראקטיבי מנצח.
העובדה שיש בצוות אנשים שונים בעלי רקע שונה לא בהכרח אומרת שאנחנו מפרידים בין צורה לפונקציה. ההפרדה קורית רק כשאין תקשורת בין האנשים האלה וכל אחד מהם עושה את עבודתו לבד ומנסה להכתיב לאחרים את דעתו.
עבודת צוות טובה משפרת את המוצר, לא פוגעת בו. זה הוכח אפילו במחקרים. אבל אני יודע שאתם המעצבים לא מאמינים במחקרים 😉