מי שעוסק לאורך זמן בממשק וחווית משתמש, מאמץ לא פעם נקודת מבט ביקורתית על שמישות ואפקטיביות של חווית המשתמש גם מחוץ לגבולות המסך. חוקים וכללים שחלים על עולם הממשק תופסים גם במרחב הפיזי. ניתן למצוא מקבילות לטעויות ממשק נפוצות גם ב"עולם האמיתי". בשבועות הקרובים אציג כאן מספר דוגמאות לתופעות שכאלו. וכעת – לדוגמה הראשונה. cc by Horia Varlan
התאמת המציאות לסריקה
אנחנו סורקים תכנים המוצגים על המסך מלמעלה למטה, ומכיוון תחילת הקריאה (בעברית – ימין, באנגלית – שמאל) אל סופה. אם התוכן נראה לנו רלוונטי – אנחנו ממשיכים לקרוא. אם לא – מדלגים בזריזות הלאה (ע"ע – F shaped scanning pattern ). מי שמבקש להעביר מסר או מידע בסביבה עמוסה בתכנים וגירויים, צריך להקפיד ולרכז את התכנים החשובים בצורה שתבטיח את נראות המידע למשתמשים. צריך גם להקפיד שהנחיות שמוצג בתחילת האזור הנסרק לא יעמדו בסתירה להנחיות שמופיעות בהמשך, מכיוון שחלק מהמשתמשים יראו לא פעם רק את ההנחיות הראשוניות – ויקבלו החלטות על פיהן.
דוגמה טובה לנושא זה מהעולם הפיזי היא שילוט תלוי זמן.
בתמונה הבאה מוגדר באופן ברור כי אין פניה שמאלה:
בראש ערמת השלטים מופיע שלט "אין פניה שמאלה", ובהמשך, ההנחיה מופיע גם על שלט טקסטואלי. נהג המתלבט האם לפנות שמאלה עשוי בשלב זה להפסיק לקרוא את ההנחיות, מכיון שהוא קיבל כבר (לעניות דעתו) את כל המידע שרלוונטי לא. רק הנהג הסבלני (או המשועמם), שיקרא את ערמת השלטים עד סופה, יגלה שלמעשה הפניה שמאלה מותרת ברוב שעות היום.
זה קרה גם לכם?
נתקלתם בעוד תופעה ב"עולם האמיתי" שמתקשרת לעולם הממשק? שילחו אלי צילום עם מספר מילים, ואשמח להציג אותן כאן: [email protected].
וסק לאורך זמן בממשק וחווית משתמש, מאמץ לא פעם נקודת מבט ביקורתית על שמישות ואפקטיביות של חווית המשתמש גם מחוץ לגבולות המסך. חוקים וכללים שחלים על עולם הממשק תופסים גם במרחב הפיזי. ניתן למצוא מקבילות לטעויות ממשק נפוצות גם ב"עולם האמיתי". בשבועות הקרובים אציג כאן מספר דוגמאות לתופעות שכאלו.
שילוט דרכים (בכל העולם?) יאסור באופן גורף, ויתיר באמצעים אחרים — למשל בשלט כתוב. למעשה, ניתן להתעלם מכל כיתוב (חוץ ממספרים, במהירות מותרת לדוגמה) ועדיין לציית לכל חוקי התנועה.
מה אם הנהג לא יודע עברית? מה אם הנהג לא שם לב, לא הספיק לקרוא או לא הבין — עדיף שלא יסכן את עצמו ואחרים ו/או יכביד על התנועה.
יובל –
נדמה לי שאפשר לחשוב על מגוון פתרונות אלגנטיים לעניין נראות המגבלות על השילוט.
לדוגמה – להציג שילוט של "אסור X בטווח שעות מוגדר" בצבע שונה, או בצירוף איקון כלשהו (כגון שעון) שיבהיר לנהג במבט חטוף, שיש טעם להעיף מבט גם בשלטים הסמוכים.
צודק. רק רציתי להבהיר למה מופיעים שני שלטים.
אני חושב ששווה לפתוח גם פוסט עם פרסים למי שיצליח לזהות איפה צילמת את זה… אני התייאשתי אחרי 3 דקות. חשבתי שזה מכון מור, אבל אין שם פניה כזו…
אני יודע איפה הוא צילם את זה. אבל עד שלא יודעים מה הפרסים, אני לא מגלה.
אני מסכים עם יובל שהתמרור הויזאולי הולך לפי המחמיר והטקסט מתיר. אבל ישנם מקרים, כמו חנייה, ששם אין חירום. אז תמיד מתעוררות שאלות. לא פעם במקום לכתוב 'משעה כזו עד שעה כזו: מותר לעשות כך וכך' כתוב 'מותר לעשות כך וכךביןשעה כזו וכזו אסור לעשות כך וכך' כשהפיסוק ושבירת השורות הן פרצה קוראת לעורך דין.
ישי – גם אני סקרן לשמוע היכן צילמתי את זה
(הזיכרון כבר לא מה שהיה פעם, כשהיינו צעירים, אתה יודע… (-; )
פתרון ממש פשוט לכל העניין, בלי להמציא את הגלגל – להעביר את השלט לראש הערמה.
כך יגדל הסיכוי שנהגים יקראו אותו ויזהו שאין פניה רק בטווח שעות ספציפי.
פתרון פשוט וזול שישפר את המצב.
אין, אין כמו היררכיה.
(-B