בית  >  כתבות  > לשבור את החוקים: מקרה מבחן בעיצוב חוויית משתמש

לשבור את החוקים: מקרה מבחן בעיצוב חוויית משתמש

לורה קליין, smashing magazine, 29/8/2011. תגובה אחת.

פורסם במקור ב smashing magazine על-ידי לורה קליין (Laura Klein)

אני קוראת המון מאמרים על דרכים לשיפור טפסי הרשמה באתרי אינטרנט. רובם נותנים עצות מצוינות כמו הקטנת מספר צעדי הרישום, בקשת מידע מועט מהמשתמש בשלבי הרישום הראשונים ומתן מידע על סטטוס הרישום בכל רגע בתהליך.

אם אתם מעצבים טפסי רישום, מעקב אחרי חוקים אלו יכול לחסוך לכם זמן רב. לעומת זאת, סביר להניח שתוכלו לעשות עבודה הרבה יותר טובה בבחינה ממוקדת של הבעיה העומדת בפניכם. עקרונות עיצוב אינם מתאימים לכל המקרים, לעתים ניתן לשפר תהליך מסוים על-ידי שבירה של חלק מהחוקים המקובלים. הטריק הוא לדעת אילו חוקים לשבור עבור פרויקט נתון.

Image credit: Ferrell McCollough

 

לאחרונה, עשיתי פרויקט עבור Outright, מוצר שנועד לפשט את הנהלת החשבונות לעסקים קטנים. המוצר מבצע באופן אוטומטי משימות של הנהלת חשבונות עבור העסק, וחוסך זמן ביצירת קטגוריות עבור חשבוניות, דיווחי רווח והפסד ומשימות נפוצות אחרות.

בכדי לקבל את הערך הרב ביותר מהמוצר, משתמשים חדשים צריכים לקשר בין השירות לחשבון הבנק שלהם בכדי שפעולות מסוימות יתבצעו באופן אוטומטי.

כללי העיצוב המקוריים

כאשר Outright  עיצבו לראשונה את טפסי הרישום לשירות שלהם, הם עקבו אחר כמה חוקים הגיוניים ביותר:

  • תהליך הרישום הוגבל לעמוד אחד בכדי להפחית את כמות העמודים שהמשתמש צריך לעבור.
  • משתמשים חדשים הורשו להתנסות בשירות לפני התחייבות והרשמה.
  • פידבק מתמשך ניתן עבור כל חשבון ברגע בו הוא עודכן.

ואז באנו אנחנו, ועיצבנו מחדש, שברנו כל אחד מהחוקים האלו והפחתנו את אחוזי הביטול ב-20%

מדוע שבירת החוקים עזרה במקרה זה? בואו ננסה להבין זאת צעד צעד:

חוק #1: הפחת את מספר המסכים בתהליכי רישום משתמשים

החוק הזה לרוב עובד נהדר. הצורך בקליקים מרובים ולא חיוניים מאט את המשתמשים בביצוע משימת הרישום למוצר שלך. אבל במקרים מסוימים, שילוב של קטגוריות רישום שונות לתוך עמוד אחד גורם לסיבוך מיותר בתהליך. בגירסה הישנה של האפליקציה, המשתמשים ראו שדה חיפוש אחד, בו ניתן היה להכניס שם של בנק, חברת כרטיסי אשראי או כמה שותפים אחרים כגון eBay.

כל המידע על דף אחד עלול להיות מבלבל

במהלך מחקר המשתמשים שביצענו, גילינו שהמסך היה קצת מבהיל עבור משתמשים חדשים. למשתמשים לא היה ברור איזו אינפורמציה עליהם להכניס קודם. במקרים רבים תיעדנו את הגולשים בוהים במסך במשך שניות ארוכות לפני שביצעו פעולה כלשהי.

על-ידי שבירת תהליך הרישום לשלושה צעדים עיקריים, שחררנו את המשתמשים מהצורך להחליט איזו אינפורמציה להכניס בכל רגע ורגע. עובדה זו גרמה לכל התהליך להיראות פשוט יותר בגלל שהמשתמשים ידעו תמיד איזו אינפורמציה נדרש מהם לספק.

הפחתת בלבול על-ידי פוקוס במסך

כמובן  שלא חייבנו את המשתמשים להכניס מידע בכל שלב. עיצבנו את התהליך כך שניתן לקפוץ קדימה במידה ולדוגמה, אין ברשותם כרטיס אשראי. אבל עדיין, ההחלטה היחידה שעל המשתמשים לקבל היא האם להכניס את המידע המבוקש מהם.

מתי לשבור את חוק #1: הוספה של צעדים נוספים לתהליך הרישום יכולה לפשט את החוויה בכללותה, במידה וההוספה גורמת לכל צעד להיות ברור יותר.

חוק #2: אפשרו למשתמשים להתנסות במוצר לפני שאתם מבקשים מהם מידע אישי

עבור מוצרים רבים, זה רעיון מצוין לאפשר למשתמשים לשחק עם המוצר לפני שהם נדרשים להתחייב בצורה של הכנסת נתונים אישיים.

חישבו על Yelp. בודאי קראתי מאות תגובות לפני שממש יצא לי לשבת ולכתוב תגובה בעצמי באתר. אותו הדבר קורה בקניות באינטרנט; לרוב אבקר באתר מסוים הרבה פעמים לפני שאבצע שם קניה. אבל קיימים גם שירותים שהם כמעט חסרי ערך ללא התאמה אישית עבור המשתמש. קחו לדוגמה רשתות חברתיות. הערך של רשת חברתית ללא תהליך של התאמה אישית למשתמש מסוים, הוא קטן ביותר.

אותו הדבר קרה לנו גם עם Outright. החוויה עבור משתמשים שעובדים על בסיס נתונים פיננסי אמיתי, היא הרבה יותר טובה מאשר עבור משתמשים שגולשים באתר להנאתם. מתן אפשרות להתנסות במוצר ללא הכנסה של פרטים אישיים, אינה הגיונית במקרה זה ופוגמת בחוויה הכוללת. התנסות אנונימית תגרום לחוסר הבנה של הערך שהשירות נותן.  התנסות עם נתונים אישיים אמיתיים תציף את הערך של המוצר.

מתי לשבור את חוק #2: בעוד התנסות במוצר לפני תהליך הרשמה היא רעיון טוב עבור שירותים מסוימים, כדאי להעריך האם השירות שלכם יכול להיות מובן במלואו ללא תהליך התאמה אישי למשתמש.

חוק #3: ספק תמיד פידבק על סטטוס

נכון שזה מרגיז שאתם מנסים לייצא או לייבא נתונים ממקום אחד לשני ואתם לא מקבלים פידבק על כמות הזמן שתהליך זה עשוי לקחת, או על שגיאות שקרו במהלך הפעולה? את כולם זה מרגיז. זאת הסיבה ש Outright נתנו פידבק למשתמשים במהלך תהליך ייבוא הנתונים.

יותר מידי פידבק גורם לבלבול

הבעיה היתה, שכאשר משתמשים ייבאו מידע מיותר ממקור אחד, הודעות הפידבק החלו להיערם על המסך בצורה כזאת שהסיחה את הדעת מפעולות נוספות אפשריות. לכן, במקום להראות פידבק מיידי עבור כל פעולת ייבוא נתונים המתרחשת, פשוט אפשרנו למשתמשים לדעת כי הקישור בין החשבון שלהם למקור המידע התבצע באופן מוצלח והעברנו אותם לשלב הבא. אם במהלך הקישור אירעה שגיאה, יצרנו מקום בסוף התהליך עבור המשתמשים לתקן את אותה שגיאה.

שמירה על מתן פידבק רלוונטי ומצומצם עוזרת למשתמשים בתהליך הכולל

מתי לשבור את חוק #3: פידבק הוא טוב, כל עוד הוא מגיע במנות קטנות. אם המשתמש לא יכול לעשות דבר עם הפידבק הניתן לו, שיקלו לא לעדכן עבור כל פעולה ופעולה.

חוקים שכן עקבנו אחריהם

כמובן שלא שברנו את כל החוקים. חוקים קיימים מסיבה מסוימת. עקבנו אחרי עקרונות רבים עם תוצאות טובות ברבים מהם, לדוגמה:

  • בדקנו שוב ושוב שאנחנו נותנים קריאה אחת לפעולה עבור כל מסך בכדי שהמשתמשים ידעו בדיוק מה הם אמורים לעשות בכל רגע נתון.
  • שמרנו כל מסך מפוקס סביב משימה אחת.
  • וידאנו שהמשתמשים מבינים באיזה שלב בתהליך הם נמצאים וכמה שלבים עוד עומדים לפניהם.

הייתי שמחה לומר ששמירה על חוקים מסוימים ושבירה של אחרים תהפוך את תהליך הרישום באתר שלכם ל טוב יותר, אבל עיצוב לא עובד בדיוק ככה. אתם צריכים להבין אילו חוקים עובדים עבור המוצר הספציפי שלכם ועבור המשתמשים הספציפיים שלכם. ברגע שהבנתם זאת, אל תפחדו לשבור כמה חוקים שאינם הולמים למוצר, ולו רק בשביל לבדוק האם השינוי גורר חוויה מוצלחת יותר.

כתבות בנושאים דומים



תגובות

תגובה אחת לכתבה

כתיבת תגובה

לא יוצג בשום מקום

לא חובה

רוצים שהתמונה שלכם תופיע עם התגובה? העלו אותה ל-Gravatar.

שלח