בית  >  כתבות  > להיות איש חוויית משתמש בישראל

להיות איש חוויית משתמש בישראל

רן לירון, 1/3/2010. תגובה אחת.

מה מצב תחום הממשק בארץ ? מה היחס לתחום מצד הלקוחות ? כיצד השתנו הדרישות במהלך השנים?
במאמר זה אנסה לענות בקצרה על שאלות אלו, לאור ניסיוני בתחום ב-15 השנים האחרונות
ובאמצעות דוגמאות מפרויקטים שלי ושל חברים שעסוקים בתחום.


CC על-ידי the half-blood prince

מה השתנה בארץ בתהליכי העבודה על ממשק?

 1996

בזק מחליטה להתקדם לקדמת הטכנולוגיה ולהעלות את שירות 144 לאינטרנט. על העיצוב הגראפי מופקד מעצב מתחיל למדי, שגם סייע בכתיבת ה-HTML לאתר, לאחר שלימד את עצמו את השפה. הטיפול בממשק האתר נמשך מספר שבועות.  למיטב ידעתי הצוות שעסק בכל תהליך ההקמה של האתר – קוד, עיצוב, מימוש – מנה ארבעה או חמישה אנשים.

היום, 14 שנים מאוחר יותר, התסריט הזה נשמע דמיוני למחצה.

אתרים וממשקים למערכות של גופים גדולים מוקמים כיום ע"י צוות גדול ומנוסה של אנשי מקצוע, מקשת רחבה של התמחויות. התהליך דורש בדרך-כלל בין חודשיים לחצי שנה (ולעיתים הרבה יותר) וכולל מחקר מקדים, תכנון ואפיון קפדניים, סבב הצעות עיצוב ותהליך בדיקות ואישורים.

2005

גוף כלכלי גדול המקים אתר מורכב מאוד. את האתר עיצבה חברה קטנה. על החברה בה אני מועסק הוטל להקים בפועל את האתר, את תשתית הזנת התוכן ואבטחת המידע ולממש את העיצוב.

הזמן דוחק, וכמו שקורה לפעמים בעולם האמיתי, ניגשים לממש את העיצוב לפני שסוגרים סופית את כל מסמכי האפיון של הממשק. אני מוודא מול חברת העיצוב שהם הקפידו שהעיצוב של כל האתר תואם לרזולוציית המינימום שהוגדרה לאתר (800×600). הם מבטיחים לי שהנושא הובא בחשבון בעיצוב. אנחנו מתקדמים בתהליך הפיתוח, אזור אחר אזור באתר.

כחודשיים בערך לתוך תהליך הפיתוח אנחנו מגלים שהעיצוב של חלק מעמודי האתר לא הותאם ל-800×600. התאמת העיצוב לרזולוציה זו דורשת עבודה רבה, אבל הלקוח דורש לממש את העיצוב כפי שהוא ובלי להקשות על מזיני התוכן. אנחנו עובדים בלחץ ומוצאים פתרון מורכב, שמתבסס על שילוב של Flash ו- Java script. הסיפור הזה עולה בעיכוב של 10 ימי עבודה. עלות העבודה של מספר אנשים ש"יושבים על הספסל" + עיכוב בלוחות הזמנים של כל הפרויקט = לא נעים.

2010

בשנים האחרונות הייתי מעורב במספר פרויקטים בהם הושקעו מאות שעות עבודה באפיון מוקדם של הממשק. ארגוניים הפנימו שיש ערך מוסף משמעותי לתכנון קפדני של הממשק, גם מצד שיפור התוצר וגם מצד ייעול תהליך הפיתוח. עם זאת עדין קשה לפעמים לשכנע לקוחות להשקיע במחקר מוקדם של המשתמשים ובתהליכי בדיקות משתמשים חוזרות במהלך הפיתוח.

 

האם הדרישות של לקוחות התחום השתנו במהלך השנים?

בהחלט.

לפני 15 שנה דרישות הבסיס היו מוגבלות מאוד, והסתכמו, פחות או יותר, בכך שהמערכת "תעבוד". היה ברור שמה שניתן לבצע באפליקציות, קשה לעשות בממשק המוגבל שמאפשר אתר אינטרנט.

עם השנים התהפכה התמונה. טכנולוגית הדפדפנים, ה-HTML, Flash ושאר הכלים שעומדים לרשות גופי הפיתוח ועיצוב האתרים מאפשרים למפתחים ולמעצבים גמישות רבה. ממשק האפליקציות, לעומת זאת, נותר מגביל, בעיקר במערכות שמתבססות על מחוללי יישומים.

לפני 5-7 שנים דרישות הסף לממשק אתרים הסתכמה בתמיכה ברזולוציה של 800×600 ובשתים-שלוש הגרסאות האחרונות של Microsoft Internet Explorer.

עם השנים השוק התרחב והתמקצע וכך גם דרישות הסף של הלקוחות.

כיום הדרישות הבסיסיות המופיעות במכרזים לאתרים של גופים גדולים או ציבוריים, מקיפות מאוד. הן כוללות, בין השאר, תאימות לשלושה- ארבעה דפדפנים שונים (IE, Firefox, כרום, ולפעמים גם אופרה / ספארי ) במגוון גרסאות, תוך הקפדה על עמידה בתקני נגישות למשתמשים בעלי לקויות, תאימות למספר רזולוציות, תאימות למספר מערכות הפעלה, תאימות למספר פלטפורמות (PC, פלטפורמות סלולאריות שונות)  צוות מיומן בעל ניסיון מוכח ועוד.

האם הלקוחות עצמם השתנו?

כן ולא.

הלקוחות של תחום הממשק, כמו לקוחות בכל תחום אחר, עדין רוצים לקבל מקסימום תמורה להשקעה, אבל כיום, לפחות בסביבה הארגונית, קיימת מודעות לכך שיש הצדקה להשקעה משמעותית בממשק.

ארגונים גדולים וגופים ציבוריים מקצים לנושא הממשק סכומים שבעבר הלא רחוק הוקצו לפרויקט הפיתוח כולו. משקיעים בבדיקות ממשק, בשיפור ממשקי מערכות קימות ובהתאמת ממשקים למשתמשים בעלי לקויות (כגון חולי פרקינסון, עיוורים וגברים). ההשקעה בתכנון ומחקר מקדימים להקמת מערכות וממשקים גדלה באופן משמעותי.

אומנם אני עוד שומע מחברים סיפורים על לקוחות פרטיים שמגיעים עם אפיון ממשק שעשו בעצמם בשיטת "העתק והדבק" ממספר מקורות שונים, או על לקוחות שמבקשים הנחה כי "הגודל של המסך במערכת שלנו קטן יותר", אבל בסביבה הארגונית בישראל כבר השתרשה ההכרה בחשיבות ההשקעה בתכנון ועיצוב מקצועיים של ממשק.

סיכום

תחום הממשק וחווית המשתמש מאוד התפתח בארץ. יש נכונות להשקיע בממשק כספים וזמן.
יש התמקצעות משמעותית אך עם זאת עוד יש מקום לשיפור.
חובת הוכחת כדאיות ההשקעה בממשק (ROI) – עלינו.

כתבות בנושאים דומים



תגובות

תגובה אחת לכתבה

כתיבת תגובה

לא יוצג בשום מקום

לא חובה

רוצים שהתמונה שלכם תופיע עם התגובה? העלו אותה ל-Gravatar.

שלח