לא מזמן סיימתי סבב ראיונות לתפקיד מומחה חווית משתמש אצלנו בנטקראפט. התהליך היה מתיש, ארוך ומהנה. בסופו של דבר מצאנו את המועמד (מועמדת האמת) המתאים והתהליך נגמר (לפחות עד לפעם הבאה).
כאשר החלטנו לגייס איש צוות נוסף לצוות המאפיין ניסיתי להגדיר (שוב) מה הן אותן התכונות שחשובות לי באיש אפיון. בדומה לחובבי כדורגל המרכיבים את נבחרת חלומותיהם, ניסיתי לרכיב את איש המקצוע הטוב ביותר שיכלתי לבקש בתור ראש תחום. כמובן שאנחנו עדיין חיים בעולם המציאות ויש לא מעט מגבלות בכל תהליך גיוס אבל בתור איש חווית משתמש, מגבלות הן המלצות בלבד כך שהתעלמתי מהן מאוד מהר.
מתוך הצורך להגדיר את מכלול התכונות שצריכות להיות למועמד המושלם נולד הפוסט הזה וכדי שאתם תוכלו לקבל הגדרה מלאה ועשירה יותר ביקשתי עזרה מכמה חברים טובים ומוערכים בתעשייה שערכו לא מעט ראיונות בעצמם. ביחד ניסינו להרכיב את המועמד המושלם ואיך בעצם כדאי לו להתנהג בתהליך הראיון. התמונה נלקחה מהבלוג www.body-pixel.com/
אז מה הן התכונות הכי חשובות המגדירות איש חווית משתמש מעולה?
גיל פארן | מנהל תחום חוויית משתמש באגף בנקאות ישירה, בנק הפועלים
- הגיון בריא, לא צריך להיות גאון, אבל צריך המון הגיון.
- אמפתיה למשתמשים, חשוב שידע להיכנס לנעלי המשתמש ולחשוב מנקודת מבטו.
- יכולות בינאישיות טובות, הרי איך אפשר להבין בממשק בלי להבין באנשים?
- למידה מתמדת מהסביבה ויכולת סינון העיקר. העולם משתנה בקצב אדיר, לדעת להתמקד בעיקר וליישם במקומות הנכונים היא תכונה מאוד חשובה.
רן לירון | מעצב UX בכיר, מטריקס
- בן אדם שנעים לעבוד איתו. כול הכישורים והיכולות לא יעזור אם הברנש קלוץ.
- אינטליגנטי. מישהו שמפעיל את הראש ולא לוקח דברים כמובן מאליו.
- משכיל (לא כשם תואר אלא כשם פועל): זו לא חייבת להיות השכלה פורמאלית, אבל כנגזרת של הסעיף הקודם, זה צריך להיות מישהו שלמד, לומד וילמד.
- אנחנו פועלים בתחום מאוד דינאמי, וחיוני שהעוסק יעסוק באופן פעיל בלימוד שלא נגמר אף פעם.
- מוח דו-צדדי פעיל. (וסליחה על המינוח המופרך): מישהו שמסוגל לפעול באופן אפקטיבי גם בתחומים "ריאלים" – ע"ע טכנולוגיה – וגם בתחומים "הומאניים" – ע"ע אסטטיקה.
- בנאדם עם פלפל בתחת – אין לי מינוח טוב יותר לעניין, מישהו עם להט ועניין אמיתי בתחום.
עוזי שמילוביץ' | מייסד ומנכ"ל Future Simple
- רעב/תשוקה למקצוע.
- אמפתיה – היכולת להבין אנשים ולהתחבר אליהם.
- ראיה עיצובית (במובן הרחב של design thinking).
- היכולת להתבטא בבהירות בעל פה ובכתב.
ברק דנין | מנכ"ל יוניק יו איי
- סקרנות: חשוב בכל מקצוע, אבל במיוחד בתחום ה-UX מאחר והוא כל-כך רב-תחומי. סקרנות בעיקר לגבי אנשים, אבל גם לגבי העולם ומה שבו.
- דו-אוּנָתיוּת: היכולת לשלב בין חשיבה יצירתית (מח ימין) לחשיבה אנליטית (מח שמאל). להיות מסוגל לנתח בצורה נבונה את הצרכים של המשתמש מצד אחד, ולמצוא פתרונות יצירתיים מצד שני.
- אמפתיה: היכולת לשים את עצמך במקומו של האחר, להבין את מה הוא מרגיש, חושב, חווה, בלי להיות שם בעצמך. הכרחי כדי להבין את הצרכים של המשתמשים, לראות את המערכת דרך עיניהם.
זיו מרמור | מעצב UX בכיר, ICQ
- חשיבה אנליטית. הסיטואציות שאנשי UX מתמודדים איתן הינן מגוונות ומשתנות כל הזמן. יכולת אנליטית מאפשרת ניתוח נכון של האתגר.
- אמפתיה עם המשתמשים. איפיון טוב עונה על הצרכים של המשתמשים. בכדי לענות על צרכי המשתמשים על המאפיין להכנס "לנעליים" שלהם ולחשוב כמוהם. כאשר המאפיין מצליח ליצור אמפטיה עם המשתמשים הוא מבין בצורה עמוקה את הצרכים שלהם ויכול על-ידי כך להגיע לפתרון הטוב ביותר עבורם.
- ירידה לפרטים. כל איפיון בסופו של דבר בנוי מהמון פרטים. מאפיין טוב חייב להיות אדם אשר יורד לפרטים הקטנים ומתייחס בתשומת לב ראויה גם לפרטים הקטנים.
ניצן אביטוב | מומחה UX
- תשוקה לתחום. קודם כל תשוקה.
- יכולת ניהול לקוח ויחסי אנוש מעולים. חלק מהותי מן העבודה הוא הקשר עם הלקוחות. תהליכי אפיון בפרויקטים מעין אלו קמים ונופלים בהרבה מקרים על היכולת לנהל את הלקוח ולהוביל אותו לפתרון הנכון ולאו דווקא על ההיבטים המקצועיים.
- גמישות ויכולת קבלת ביקורת. בממשק ובעיצוב כולם "מבינים" ומכיוון שכך, לכולם יש דעה (ולכל ישראלי יש בדרך כלל יותר מדעה אחת). מאפיין טוב פתוח לביקורת, יודע לקבל הערות בפתיחות, ללמוד ולשנות במידת הצורך.
- חשיבה לוגית ויכולת ניתוח. חשיבה לוגית, יכולת ניתוח של תהליכים, הבנת המשתמשים ויכולת בנייה של תרשימי זרימה מורכבים.
- חוש אסתטי מפותח ותשומת לב לפרטים. אלוהים (ויש טוענים – השטן) נמצא בפרטים הקטנים. למעצב חוויית משתמש טוב יש תשומת לב יוצאת דופן לפרטים הקטנים ביותר והמון סבלנות… מפריע לו מאד כשהוא רואה משהו "לא נכון", אבל, כמובן, הוא זוכר לראות כל הזמן את התמונה הכוללת ולהתמקד בעיקר.
לסיכום:
אחרים כבר אמרו יפה את מה שאני חושב אז נשאר לי רק להוסיף (ולהדגיש) תכונה אחת: חשוב לי מאוד שהמועמד יפגין אהבה אמיתית לתחום. תשוקה ממש. לכל מה שקשור בעיצוב חוויה ורשת האינטרנט (בעיקר).
איך אנחנו בודקים את התכונות האלה ולמה
כולנו הסכמנו שכדי להכיר את המועמד אנחנו חייבים לתת לו להתמודד עם משימה. מטרת המשימה היא לבדוק כמה דברים במקביל:
- יכולת למידה ומחקר אישית – עד כמה הוא מצליח ללמוד ולחקור לבד.
- אינטואיציה – דרך חשיבה והסקת מסקנות.
- יכולת הצגה והתבטאות – כחלק מהמשימה נהוג לבקש מהמועמד להציג את הממצאים שלו וכך אנו בודקים את יכולות ההצגה שלו ואיך הוא מתמודד עם קהל.
- תקשורת בין אישית – באיזה צורה הוא מתמודד עם שאלות והערות ואיך הוא מתקשר.
חשוב לציין שאם מדובר במועמד ללא ניסיון בתחום המשימה היא הכלי היחידי שקיים לרשותנו כדי לבדוק את התאמתו. כמובן שזה גם אומר שזוהי דרך מעולה לכל אותם מועמדים ללא ניסיון להתבלט ולכפר על חוסר הניסיון ביכולות אחרות.
אם יש לכם ניסיון עצתי היא כזאת: תציגו רק פרויקטים שהייתם חלק אינטגרלי בהכנתם. במידה וזה לא המצב דאגו לציין זאת במידה ואתם כן מציגים אותם. זה לא הופך אתכם לפחות טובים להיפך. הדבר האחרון שאתם רוצים זה לקחת קרדיט על עבודה של מישהו אחר (אנחנו חיים במדינה קטנה מאוד).
בכל מקרה, תבחרו את העבודות שאתם הכי מאמינים בהן כי סביר שישאלו אתכם שאלות על התהליך והתוצאה ויהיה עדיף שתענו תשובות אמיתיות ולא את התשובה החוזרת: "אני יודע שזה לא נכון אבל ככה הלקוח רצה…". זכרו שגם יכולת התמודדות מול לקוח היא תכונה חשובה.
ברק דנין ראיין אותי בפודקסט בנושא. (תוכלו למצוא אותו כאן)
ומה אם אין לי ניסיון?
קודם כל זה בסדר – לא נולדים עם ניסיון. העצה שלי היא לנסות ולקבל כמה שיותר ניסיון בתחום, גם אם זה אומר שתעבדו בחינם באפיון אתרים שלעולם לא יעלו לאינטרנט (כן אמרתי את זה, חינם). בכל מקרה, גם אם מדובר במועמד ללא ניסיון יש עדיין סיכוי שהוא יתקבל לעבודה וזה אם הוא יפגין:
- להט ומוטיבציה.
- כישרון.
- הצלחה במשימה שקיבל.
- והכי חשוב: רצון ומוכנות ללמוד.
חשוב להבין שהדרך שבה מגיעים לפתרון חשובה הרבה יותר מהפתרון עצמו ולכן חשוב שתציגו אותה במקביל. יכול לקרות מצב בו הפתרון שהצגתם לא אופטימאלי (מה שבדרך כלל קורה אצל אנשים ללא ניסיון) אבל דרך החשיבה שלכם נכונה ומעניינת, לא חבל שלא נראה את זה? בנוסף, הצגה ללא דרך מעוררת חשד ובדרך כלל גוררת לא מעט שאלות אז תהיו מוכנים.
בתגובה לדיון מעניין שעלה אצלנו באיזור הדיונים (מה חשוב יותר ניסיון או השכלה) מעניין לראות שנושא ההשכלה לא היה פילטר אצל אף אחד מאיתנו כל עוד קיים ניסיון מוכח בתחום. במידה ומדובר במועמד ללא ניסיון ההשכלה הפורמאלית היא דרישה קריטית.
מה גורם לנו לוותר על מועמד
אני חייב להגיד שהרשימה ארוכה אבל יש כמה גורמים שחזרו אצל כולנו:
- קושי בקבלת ביקורת וענייני אגו. ביקורת היא חלק מהותי בתהליך עיצובי. בין אם היא מגיעה מהלקוח, מראש הצוות או מבעלי עניין אחרים בפרויקט, מאפיין חייב לדעת לקבל ביקורת, להכיר בעובדה שהוא לא יודע תמיד מה הכי נכון, ולפעול בהתאם לביקורת בצורה יעילה.
- חוסר יכולת ניתוח משימה/תהליך/צורך. מתקשר באופן ישיר לחשיבה אנליטית. כאשר המאפיין לא מסוגל לנתח תהליך הוא לא יוכל לתת פתרון כולל וכמובן שהוא יפספס המון פרטים שאליהם הוא לא יתייחס.
- עקשנות. אנחנו לא רוצים לבזבז הרבה זמן בדיונים על כל פרט קטן בממשק שלא בהכרח מובילים למוצר טוב יותר, ובוודאי לא יוצרים תהליך בקצב סביר. צריך לדעת מתי להתעקש ומתי לא והיכולת להבדיל היא תכונה חשובה מאוד.
- קושי בעבודת צוות ועבודה מול אנשים. עבודת צוות ועבודה מול אנשים אחרים היא חלק מרכזי מתהליך עיצוב חוויית משתמש ועיצוב בכלל.
לסיכום
הכנתי ייצוג אינפוגרפי לתכונות בהתאם למספר הפעמים שחזרו כדי לראות מה היה חשוב לכולנו:
תכונות לפי חשיבות
התכונות הבולטות באמת משקפות את תפיסת העולם שלי ואת מה שאני מחפש אצל מרואיינים פוטנציאלים לנטקראפט. ובכל זאת אני רוצה להוסיף עוד דבר קטן: בסופו של יום כולנו בני אדם ואנחנו עובדים ביחד. חשוב (לי אישית) למצוא אנשים שיהיה לי כיף לראות כל יום בעבודה ושיום אחד יוכלו להפוך להיות חברים גם מעבר להגדרות התפקיד.
אם נראה לכם שזיהיתם את עצמכם בין השורות בפוסט זה כדאי שתדברו איתנו בנטקראפט, אולי תוכלו להיות חלק מהמשפחה בקרוב. (ויש כמובן גם את לוח המשרות באתר)
נו, מהסיכום שלך אני מקבל את הרושם שאולי יש לי עתיד בתחום… (-;
כן זה אני! אבל יש בעיה קטנה, רק עכשיו התחלתי ללמוד 🙂
גלעד, מכיר את ה"עתידות" של בזוקה –
"בקרוב תגיע רחוק" ?
(-;
מה הבעיה בכך שרק התחלת ללמוד?
אתה ממהר למצוא עבודה?
אם אתה באמת עונה על רשימת המכולת הנ"ל –
במוקדם או במאוחר אתה תסתדר.
מצטער, שכחתי להוסיף גרשיים ל"בעיה" 🙂 אני לא ממהר לשום מקום.
זו כתבה שימושית מאוד עבור סטודנטים, מחפשי עבודה בתחום, או בכלל אנשים המתלבטים באיזה מקצוע לבחור. היא יכולה להשתלב מצוין באתר דרושים כלשהו.
נדמה לי שחשוב להדגיש דבר שהוזכר במאמר:
לרוב התפקידים המקצועיים, ברוב המקומות, הכי חשוב ידע רלוונטי וניסיון רלוונטי.
כן, זה מעגל קסמים אכזרי – צריך ניסיון בשביל להתקבל לעבודה
שתאפשר את צבירת הניסיון, אבל כך היא דרכו של העולם.
מי שקורות החיים שלו ותיק העבודות שלו לא משקפים ידע, יכולת, כישרון וניסיון רלוונטי יתקשה להגיע לשלב הראיון, בו יצטרך להציג את הצדדים האישיותיים בהם התמקד המאמר הזה.
זה אולי המקום המתאים להדגיש שחשוב מאוד להשקיע בכתיבת,
עיצוב וארגון קורות החיים. זהו מן הסתם אחד המסמכים המשפיעים ביותר על המשך הקרירה שלכם והוא ראוי ליחס בהתאם.
תודה גלעד,
זאת באמת היתה הכוונה ואני באמת מקווה שזה יעזור למי שנמצא בשלבי חיפוש עבודה בתחום. (רק שאנשים לא ישתמשו בזה כשהם מגיעים לראיון אצלנו…)
מאמר מעניין, מכוון ומושקע, תודה.
אם אפשר להרחיב קצת על איך לרכוש ניסיון?
ועד כמה התחום קשור או לא קשור לעיצוב גרפי? כלומר, מי שעיצוב גרפי לא התחום שלו יש לו מקום להשתלב בתחום ה – UI UX?
הי אברהם.
ראה – http://uxi.org.il/learn
היי אברהם,
התחום מאוד קשור לעיצוב גרפי מכיוון שתכנון של ממשק, שהוא מוצר ויזואלי, דורש היכרות והבנה של צבעוניות, טיפוגרפיה, עיצוב מידע, עימוד, שימוש באימג'ים, אייקונים ועוד ועוד בשביל להעביר מסרים, ליידע ולתקשר עם אנשים. בין אם הממשק הוא מוצר שיווקי או פונקציונאלי נטו (מערכת ניווט לדוגמא) אתה מתעסק הרבה מאוד עם המחשה ויזואלית. כל זה לא אומר שאתה צריך להיות מעצב גרפי שיכול להפיק תחת ידו עיצובים מפילים אך היכרות תאורטית עם הנושאים שמניתי ואחרים היא לעניות דעתי תנאי הכרחי, ולו רק בשביל שתוכל לתקשר עם מעצבי ממשק שיקחו את האיפיון שלך הלאה.
תודה על תגובתכם,
לאחרונה (אחר התעניינות ובעקבות הפעילות כאן) התחלתי לקרא ספרים שעוסקים בנושא (מתוך המומלצים כאן),
אך לא מצאתי מקור להרחיב את הידע בתחום העיצוב הגרפי, – יש מקום להפניה?
(לימודים פורמאליים לצערי לא בא כרגע בחשבון…)
תודה אברהם.
בנוגע לשאלות שהעלת:
ניסיון-
כפי שרן כבר ציין, זה מעגל קסמים נוקשה. הדרך שלך לפצח אותו היא לא להיכנס אליו מההתחלה. תיק עבודות לא חייב להיות מורכב מפרויקטים אמיתיים, אתה יכול לאפיין אתרים דמיוניים או לאפיין מחדש אתרים קיימים כדי להראות את היכולות שלך ולגבש תיק עבודות מעולה.
במקביל אתה תמיד יכול לעבוד בחינם או בשכר מאוד נמוך ולקבל כל עבודה שתמצא כדי לרכוש ניסיון.
לגבי תחום העיצוב-
אמיר ענה בצורה מעולה לשאלתך. שים לב שלא צריך להיות מעצב גרפי אבל צריך חוש אסטטי מפותח יחסית.
סליחה על ה…. אני רוצה להבהיר/להגדיר….
האם קיים הבדל בין עיצוב אתר תדמיתי לתחום של עיצוב UI?
אני מבין שגם אתר תדמיתי בעצם הוא ממשק מול המשתמש (הלקוח) אך האם אנשי ה-UI עוסקים גם בעיצוב ממשק שכזה?
או אולי דווקא באתרי תוכן או פורטלים מורכבים, אפליקציות וכדומה?
אשמח לקבל ידע…
אין הבדל בין עיצוב אתר תדמיתי לתחום של עיצוב UI מפני שאתר תדמיתי הוא UI לכל דבר. ישנם הרבה איזורים אפורים מבחינת תחומי האחריות של איש ה-UI והם משתנים מחברה לחברה. בדרך כלל, איש ה-UX אמון על ביצוע מחקר משתמשים, בדיקות שמישות, עבודה מול הלקוח ובעלי עניין בכדי לגבש דרישות המובילות להגדרת האינטראקציה והפונקציונאליות של המערכת. הדרישות הללו לרוב מוצגות כשילוד מסכים ללא עיצוב אסתטי. אתה יכול לראות הרבה דוגמאות באתר המצויין הזה http://wireframes.tumblr.com
השילוד הוא הארכיטקטורה וישנן חברות (כמו החברה בה אני עובד) בה אחרי שהארכיטקט מגדיר את תצוגת המידע והאינטראקציה הוא יושב עם מעצב הממשק שתפקידו להפוך את השלד לממשק מרשים מבחינה ויזואלית, אסתטי שמעביר ואת המסרים השיווקיים והתדמיתיים (אם ישנם כאלה). מהבחינה הזאת אני חושב שהגדרת התפקיד "ארכיטקט מידע" או "ארכיטקט חוויית משתמש" היא יותר מתאימה, בעיקר בעברית, מאשר מעצב ממשק כי היא שמה את הדגש על התכנון ולא על המוצר הסופי המלוטש והאסתטי.
במאמר הזה ישנה רשימה מקיפה של של האלמנטים שאיש ה-UX מפיק http://semanticstudios.com/publications/semantics/000228.php וכפי שתוכל להתרשם, אף אחד מהם לא כולל ממשק מעוצב. אין זה אומר שאם ישנו איש ממשק אחד בכל החברה הוא לא יהיה אחראי על כל ההיבטים הנוגעים לממשק החל מהתכנון ועד העיצוב המוגמר. לדעתי עוזר לפעמים לחשוב על ההקבלה לארכיטקט ומעצב פנים. הראשון לא צריך לחשוב יותר מידי על הצבע וסוג העור של הספות שיהיו בסלון אבל הוא בהחלט צריך לדאוג שבתכנון הדירה יהיה מקום מרווח ומואר בו אנשים יוכלו לשבת ולגשת במהירות יחסית למטבח ולמרפסת.
אמיר תודה על התשובה המפורטת והמלמדת.
בהחלט.
הבהרת לי המון.
תודה.
אם אני מבין נכון, תהליך המיון האולטימטיבי הוא:
1. שלח את המועמדים לשליחות של מספר חודשים במדינה נכשלת או אזור מוכה אסון.
2. בחר רק את המצטיינים במשימה הקודמת, והעבר אותם דרך מכשיר MRI כדי לוודא שהמוח שלהם פועל בשני הצדדים.
3. שלח את המצטיינים במשימה הקודמת לעבוד כדיילות שירות בנתב"ג בתקופת החגים.
4. אלה שלא נשברו עד כה הם בעלי תשוקה עזה למקצוע. שכור אותם.
אורן היקר, איפה מוצאים מכשיר MRI ?
האמת שהתהליך מאוד פשוט ומורכב מ:
1. ראיון טלפוני.
2. ראיון אישי (במידת הצורך)
3. הצגה של משימה.
4. קבלת החלטה.
פשוט לא?
אמיר, אני לא כל-כך מסכים שאין הבדל בין אתר תדמיתי ל-UI לאפליקציה. זה נכון שבשניהם משתמשים בכלים דומים, אבל, וזה אבל גדול, הפוקוס שונה לגמרי. באפליקציה הרבה פעמים הפוקוס הוא על יעילות, אפקטיביות ומדדי שמישות שונים. המטרה היא לייצר אפליקציה משומנת היטב שמאפשרת לאנשים לעשות את מה שהם צריכים איתה, ובקלות.
באתרים תדמיתיים אלה גם חשובים, כמובן, אבל הפוקוס הוא על מסרים שיווקיים מחודדים, עיצוב גראפי שמדבר לקהל היעד וכו'. ברור שגם ביישום לשליחת אימייל לרשימת תפוצה יש שיווק (נגיד, לשדרוג לגירסה מתקדמת יותר). וגם ברור שביישום צריך לשים דגש על עיצוב גראפי שמדבר לקהל היעד. אבל לכתיבת אפליקציה בדרך-כלל אין צורך בידע שיווקי. בתכנון אתר שיווקי-תדמיתי צריך להבין מי קהל היעד, אבל אין צורך לדעת מה זה ניתוח תפקיד כדי לאפיין במדוייק את הפונקציות שהאתר ממלא.
ברק, יש הרבה הבדלים אבל אני התייחסתי לדמיון מהבחינה ששניהם ברמה הכי בסיסית הם ממשק 🙂 כזה עם פקדים, מסכים, כיתוב וכל השאר. הפוקוס ודרישות הניתוח כמובן ישתנו בהתאם לפרוייקט ובאפליקציה הפרמטרים יהיו שונים.
יותר מזה, הרבה פעמים מי שיתכנן את האתר השיווקי-תדמיתי יהיו אנשי שיווק (מרקום) ביחד עם מעצבים ומתכנתים, בלי אנשי UX, ות'אמת – יש להם סיכוי טוב להצליח גם בלעדינו 🙂 רק שירגיעו עם טפסי ההרשמה הארוכים שלהם, והכל יהיה בסדר…
כל עוד זה לא אשתו של הבוס שעשתה קורס מקרמה וחושבת שיש לה חוש לאסתטיקה או האחיין בן ה-14 שלמד HTML בבית ספר אני לא מודאג 🙂
בבית-ספר? הוא למד לבד! הוא גאון מחשבים אני אומר לך 🙂
אני מדבר על חברות גדולות ורציניות, לא חיים ג'ימבורי ובניו.
מישהו יכול בבקשה לתת לי דוגמאות מה הן אפליקציות אינטרנט?
אני מכיר את google docs, gmail וכו' אבל מה עוד נכלל בקטגוריה של אפליקציות?
תודה!!
הי אברהם.
השאלה לא ממש קשורה לנושא, אבל אם כבר שאלת,
ראה הסבר – http://en.wikipedia.org/wiki/Rich_Internet_application
ודוגמאות:
https://www.photoshop.com/
http://www.picnik.com/
http://iplotz.com/
וכו'.
רן – זה נכון, אבל להבנתי זה לא חייב להיות Rich כדי להיות אפליקציה, לא?
אברהם, באופן כללי כל אתר שנותן פונקציונאליות, ביצוע פעולות, הוא אפליקציה. אתר הבנק שלך, אתר שמאפשר לשלוח אימייל לרשימת תפוצה (mailchimp.com), מחשבון משכנתא, ועוד. גם Google Calendar והדברים שהזכרת הם כאלה.
נו, אם התחלנו לגלוש מהנושא אז נמשיך…
כתבתי כאן בעבר על ההבדלים בין לאפליקציה לאתר –
http://uxi.org.il/talk/topic/34#post-142
אוקיי, הבנתי. תודה.
תודה רן, קראתי כבר אז את המאמר שלך.
רן, התקבלת לצוות UXI 🙂 שוב!
פוסט ודיון סופר מעניינים!
האם בעתיד, כאשר תחום ה- UX והמקצוע כ- UX Designer יהיו יותר פופולריים, אחד מהדרישות לקבלה לעבודה יהיה תואר ראשון/שני בתחום?
לפי מה שראיתי, כבר בכמה מדינות בחו"ל, מספר חברות דורשות תואר שני בתחום ( Master in Interaction design or UCD) כתנאי הכרחי לקבלה לעבודה.
תודה רבה,
חזי.
חזי –
כבר היום תראה יותר ויותר פרסומים בהם מופיעה דרישה ל"תואר רלוונטי".
אין לי ספק שכאשר יהיו בארץ תוכניות לתואר ראשון ושני בתחום,
מקומות עבודה רבים יגדירו תואר ראשון/שני כדרישת סף לחלק מהתפקידים.
ליאור, מובן שהתבדחתי, כן?
עכשיו אנסה להיות רציני, גם אם טיפה off topic. מה לדעתכם עדיף, משימת מבחן לביצוע מיידי (מתבצעת במשרד של החברה ומטבע הדברים קצרה וממוקדת יותר) או משימה לביצוע בבית (שיכולה להיות מורכבת יותר ובדרך כלל נותנים כמה ימים לסיים אותה)?
התנסתי בשני הסוגים, גם כמראיין וגם כמתראיין ואין לי מסקנה אחידה. ברור שיש יתרונות וחסרונות לשני הצדדים.
יכול להיות שאחת מהן מתאימה נגיד למועמדים פחות מנוסים והשנייה ליותר מנוסים? או שאין קשר?
עוד לא נתקלתי בחברה שביקשה גם וגם, אבל תאורטית גם זה אפשרי, אם יש הרבה מועמדים וזו משרה מאוד נחשקת (נגיד שאפל פתחו מרכז פיתוח UX בראש העין).
שאלה טובה אורן,
חשבתי עליה לא מעט בעצמי. אמנם אין לי תשובה מסודרת אבל אני יכול לתאראת המצב הקיים אצלנו בנטקראפט היום. המשימה הראשונה הא תמיד משימת בית כי היא מדמה מצב אמיתי של פרויקט בו צריך להשקיע גם בעבודת מחקר ובמצגת (הדרך בה מציגים פתרון מאוד חשובה לנו). במידה ויש ספקות לגבי המועמד וחשוב לנו לבדוק אותם נבקש ממנו להגיע ולבצע משימה מיידית. בכל מקרה הפילטר הראשון יהיה משימת בית שכן היא מכילה הרבה יותר מאפיינים שחשובים לנו.
אני יודעת שהגעתי מאוחר, מעניין אם עדיין עוקבים פה אחרי תגובות.
רציתי לשאול איזה מן משימה יכולים לתת והאם יש דרך להתכונן אליה.
ברור שלדעת מראש אי אפשר אבל יכול להיות כיוון, לא?
למשל בבדיקות תוכנה בד"כ מציגים תוכנה פשוטה (מחשבון, טופס הרשמה פשוט) ושואלים איך היית בודק אותה. במקרים כאלה אולי אתה לא יכול להכין תשובה מראש (כי אתה לא יודע על איזו תוכנה ישאלו) אבל אתה יכול לתרגל קצת את ההסתכלות – הפירוק לגורמים של תוכנה כמו גם סוגי הבדיקות השונים…
אשמח לתשובה 🙂
מרב – כן, עדיין עוקבים. (-:
בכל מקום המשימות יהיו קצת שונות, בהתאם לדגשים של המקום ושל המראיין.
את עשויה להיתקל בשאלות כמו "מה האתר או האפליקציה האהובות עליך"
ואז להידרש להסביר מה טוב בהם מבחינת חוויית משתמש.
את עשויה להישאל על ספרות מקצועית שקראת
ואת עשויה להידרש למשימת אפיון כגון זו שתיאר ליאור.
אני לא חושב שיש דרך להתכונן מעבר להתמקצעות –
קריאת ספרות מקצועית והתנסות בפרויקטים (גם כאלו שתזמי בעצמך, כתרגול).
אי אפשר באמת "להתכונן רק למבחן" בתחום כל כך רחב –
צריך פשוט ללמוד ולהתנסות בכמה שיותר פרויקטים.
בהצלחה!
מרב, מה שכתבת לגבי בדיקות תוכנה מאוד דומה בראיונות בתחום חוויית המשתמש ובהרבה תחומים אחרים. אחד הדברים החשובים ביותר בראיון מקצועי (לפחות – לי) הוא לראות איך המרואיין חושב, איך הוא מנתח מצב, אפליקציה, אתר וכו'. זה יכול להיות ניתוח של אתר קיים או ניתוח של מערכת ומשתמשים לקראת אפיון. לעתים גם תחילת תהליך אפיון – משימה כפי שליאור תאר ורן הזכיר.
כדי להתכונן, הייתי מנסה לעשות דברים כאלה – לנתח לעצמך אתר שאת משתמשת בו, להבין למי הוא פונה, מה עובד בו טוב, מה פחות, אפילו בקול או בכתב, וכמובן שרצוי שזה יהיה עם מישהו מהתחום. אני כותב להגיד בקול או לכתוב, בגלל שלפעמים כשאנחנו אומרים דברים לעצמנו בראש הם נראים יותר מסודרים וברורים מאשר כשאנחנו אומרים אותם בקול או כותבים אותם.
אחרי שתעשי תרגולים כאלה, אפילו אם הסיטואציה והמערכת שתצטרכי לעמוד מולן בראיון יהיו שונות לגמרי, לפחות תהיי במקום שבו התנסית כבר בתהליך, בצורת החשיבה, בעמידה מול מישהו אחר וכו'.
בהצלחה! 🙂
רן וברק – תודה! 🙂
עדיין לא לגמרי הבנתי על איזה משימה מדובר (ליאור רק אמר שיש אחת, לא הבנתי מה היא הייתה) וגם מהפודקאסט לא ממש הבנתי…
למיטב ידיעתי אמור להיות מסך שיהיה צריך לבנות, אבל לא מצאתי בשום מקום "איך בונים מסכים".
אין לי חששות לגבי יכולות החשיבה/ ניתוח/ יצירתיות שלי. אולי זה נשמע פלצני אבל זאת אף פעם לא הייתה אצלי הבעיה.
רק לאחרונה "גיליתי" את התחום ואני ~מאוד~ התלהבתי. עד כדי כך שנדנדתי מספיק בשביל לגנוב הזדמנות – מבחן, שאם אעשה בו רושם טוב יש אפשרות להמשיך את התהליך, אפילו שאין לי רקע או השכלה. (אין לי בכלל תואר ראשון, בלי לדבר על רלוונטי)
הבעיה היא שאין לי באמת מושג בתחום מעבר לקריאה בבלוגים בנושא. אני יודעת שאני מתאימה מבחינת אופי (די אחד לאחד) לפי התיאור פה במאמר. בעיה נוספת היא שאין לי זמן לקרוא ספרות מקצועית (רן) כי אני עובדת משרה מלאה + הרבה שעות נוספות והמבחן יהיה בשבוע/ שבועיים הקרובים. ואני כל כך לא רוצה לפספס את ההזדמנות הזאת…
תודה רבה!
מרב.
מרב –
המשימה שליאור מתאר היא ליצור אפיון למערכת כ"מבחן בית" על בסיס הנחיות.
משימה לדוגמה יכולה להיות "אפייני את דף הבית ודף פנימי לדוגמה של אתר מסוג מוגדר", כאשר שסוג האתר יכול להיות כל דבר – פורטל פנים ארגוני של חברת הייטק, אתר הבית של משרד ממשלתי וכו'.
ההצעה של ברק מצוינת – זו אכן דרך טובה להתכונן למבחן.
לצערי אם יש לך מבחן בשבוע-שבועיים הקרובים ואין לך זמן להתכונן אליו, לא נראה לי שתוכלי באמת להתכונן למבחן באופן רציני. מה שכן תוכלי אולי לעשות הוא לקרוא מספר מאמרים מקצועיים רלוונטיים, שיסייעו לך להבין את יסודות המקצוע ואלי גם משהו לדבר עליו במבחן.
אני ממליץ לקרוא את המאמרים / מצגות הבאים (רשימה זריזה שלי של חומרים חשובים ושימושיים). תוכלי לקרוא את כל המאמרים הללו תוך פחות משעה:
– http://www.slideshare.net/ugleah/how-to-be-a-ux-team-of-one?from=ss_embed
– http://sixrevisions.com/usabilityaccessibility/information-architecture-101-techniques-and-best-practices/
–
– http://www.uxbooth.com/blog/concerning-fidelity-and-design/
– http://www.boxesandarrows.com/view/are-your-users-s-t-u
– http://www.spring.org.uk/2011/03/why-we-buy-how-to-avoid-10-costly-cognitive-biases.php
ורשימה עוד ארוכה, מן הסתם של מאמרים מקצועיים בתחום.
וואו, שימושי. מפתיע 😀
תודה רבה!
בשמחה
מה מפתיע?
מפתיע שאיש שמישות היה שימושי 😛
לא צריך כישרון במשהו ספציפי בכדי להיות טוב ?
שי –
א. חוסר ספציפיות או בשם חיובי יותר, מולטי-דיספלנריות, היא אחד הקישורים המרכזיים
של איש UX מוכשר. ח
ב. כישורים ?
– יכולת להתמקד בפרטים קטנים בלי לאבד את התמונה הגדולה
– רגישות אסתטית – אתה לא חייב להיות אומן או מעצב, אבל אתה צריך
להיות מסוגל להבין מתי משהו "לא נראה טוב"
– דחף ללמוד. כול הזמן.
– ידע וניסיון