בית  >  כתבות  > חוויית המשתמש בקולנוע הודי: מסכי מגע ענקיים

חוויית המשתמש בקולנוע הודי: מסכי מגע ענקיים

ברק דנין, 6/2/2011. 6 תגובות.

בחודש ינואר ביליתי עם אשתי (שתחיה!) מיכל בהודו – חגגנו את נישואינו בירח דבש נהדר. בעיר Chennai, הידועה גם בשם Madras, הגענו לקניון בשם Express Avenue. אתר הקניון מתפאר בכך שהוא הטוב ביותר בהודו ויש סיכוי טוב שהוא צודק.

בכניסה לקולנוע הגדול של הקניון יש שדרה של מסכי מגע גדולים שבהם אפשר לרכוש כרטיסים ואפילו לצפות בטריילרים – משהו שטרם ראיתי בארץ. רציתי להראות לכם קצת מזה, וגם להעלות תהיה או שתיים. כפי שתראו כאן, למרות שהם אמצעי ממשק חדש, הם מוּעדים לבעיות דומות לאלה של ממשקים ידועים ומוכרים.

ככה נראית הכניסה לקולנוע. כמו שאתם רואים, 6 מסכי ענק עמדו בכניסה, וכל מי שרצה לקנות כרטיס פשוט השתמש במכונות האלו.

הצלחתי לתעד גם את תחילת תהליך הקניה, אז ביקש ממני השומר להפסיק לצלם. כך זה נראה:

כמו שאתם רואים, לא הספקתי לצלם הרבה. השומר היה די זריז. היישום על מסכי המגע איפשר לראות את רשימת הסרטים המוצגים בקולנוע, הפוסטרים שלהם הוצגו בתוך הקוביות שמופיעות בסוף הסרטון. לחיצה על קוביית סרט נתנה פרטים על הסרט – עלילה, שחקנים, במאי וכו', עם אפשרות לקנות כרטיסים או לצפות בטריילר של הסרט, בלי קול אבל עם כתוביות. די מגניב, בסך הכל, עם עיצוב גראפי מוצלח, רחוק שנות אור מאתרי האינטרנט לרכישת כרטיסים שיש בארץ והעמדות המשלימות בבתי הקולנוע.

השימוש בעמדה היה מרתק, מכמה סיבות.

ראשית, זו היתה עבורי התנסות ראשונה במסך מגע בגודל הזה, עם עושר גרפי כזה, לעמדת מידע וקניה. האפשרויות לשימוש במסכים כאלה הן רבות, ויש לא מעט בעולם שמייצרים פתרונות שמבוססים על מסכי מגע כאלה (דוגמאות עוד מעט). זה ברור לי שנתח העבודה על מסכי מגע כאלה ובכלל רק יגדל בשנים הקרובות אצל מעצבי חוויית משתמש (אני ביניהם), לכן היה חשוב לי להתסכל על הפרטים מקרוב.

שנית, כמו כל ממשק שאני נתקל בו, מיד עלו אצלי שאלות: האם נכון לתכנן את המסך כך? אולי היה עדיף לעשות אחרת? איזה שיקולי עיצוב יש בעמדה כזו שאין במקומות אחרים?

שלישית, קולנוע הודי הוא חווייה מיוחדת עבורי. זה מאוד שונה מקולנוע הוליוודי, במיוחד הסרטים מבוליווד (לא כל הסרטים ההודים הם כאלה). הסרט שראינו בסוף היה Yamla Pagla Deewana, למי שתהה…

כמה יישומים למסכי מגע גדולים

אביא כאן כמה דוגמאות שמצאתי לשימוש במסכי מגע גדולים. ב-Adaptive Path קראו להם מכשירי "Board" (להבדיל ממכשירי ה"Tablet" המוכרים).

האפליקציה הזו נועדה לשרת את תושבי סיאטל, ארה"ב, לעודד אותם להשתמש יותר בתחבורה ציבורית ובשתי הרגליים שלהם:

הנה דוגמה אחרת, הדגמה של קונספט של אינטל, "החנות המחוברת" Connected Store. אינטל דוחפת את המעבדים שלה בסרטון כאן, אבל שימו לב לאינטראקציה שהם מזכירים (החל משניה 0:40): קיוסק מידע עם מסך מגע גדול, כמו זה של הקולנוע ההודי, שמופעל כשלקוח מתקרב אליו. הקיוסק מציג מידע על פריטים בחנות, מלאי זמין, מבצעים והנחות וכו'. בסרטון שכאן למטה, מאותו קונספט של אינטל, מוזכרים מסכי תצוגה ומגע שמתאימים אישית את השיווק לקונים. זה קצת 1984 לטעמי, האח הגדול וכו', מזכיר את הפרסומות שהוצגו בסרט Minority Report, אלה שפונות להולכי רגל בשמם הפרטי

כך מדמיינים באינטל את החנויות בעתיד:

זו עמדת מידע על נעליים בחנות של אדידס מאותו הפרויקט של אינטל (המקור כאן):

בדוגמה אחרת מאותו פרויקט, סמנכ"ל ה-Retail Exprience של חברת Kraft (אחת מחברות המזון הגדולות בארה"ב), מדגים מסך מגע שגם סורק את הפנים של הלקוח ועוזר לו להחליט איזה אוכל (של Kraft כמובן) לקנות בסופר. לא רק שהמסך ידע להציע מוצרים "מתאימים" (גם על-סמך קניות העבר), הוא גם ידע להסתנכרן מול רשימת הקניות על-גבי הסמארטפון ולתת לקונים עוגיה לדרך. מה עוד אפשר לבקש? 🙂

כמובן שיש עוד כמה שנים עד שנראה מסכים כאלה כאן, אבל קל לראות איך אפשר ליצור בעזרת אינטראקציות כאלה הרבה ערך לקונים במהלך הקניה – וכך גם לעסק.

עמדת הכרטיסים ההודית

היו כמה דברים שראיתי בעמדה למכירת כרטיסים בקולנוע ההודי ועוררו אצלי שאלות.

טריילרים – להציג או לא?

במבט ראשון, כשראיתי את הטריילרים על המסך התלהבתי. ברור, חשבתי לעצמי, איך לא עשו את זה קודם? ככה אפשר לבוא סתם לקולנוע, בלי לבחור סרט מראש, ולבחור את הסרט במקום. במחשבה שניה, לעומת זאת, הבחירה לשים טריילר של 2-3 דקות על עמדה כזו היא מאוד בעייתית. הטריילר אומנם עוזר לבחור סרט, אבל כמה זמן ייקח לכל קונה לסיים עם המכונה? כמה מכונות כאלה יצטרכו לשים כדי לאפשר לכל הקונים לצפות בטריילרים? תכפילו 2-3 טריילרים במספר הקונים המתלבטים ואורך הטריילר הממוצע ותקבלו פספוס, בטח במקום הומה-אדם כמו הקניון הזה.

אפשר היה, אולי, ליצור אתר שמוצג לגולשים ברשת האלחוטית של הקולנוע ומציג את הטריילרים על המכשירים שלהם. בהודו של היום זה כנראה לא היה פותר את הבעיה, סמארטפונים עדיין לא נפוצים שם, אבל זו יכולה להיות אפשרות בעתיד.

איך הכל מתחבר?

עם מסכי מגע בכיס, בקופות, על הקיר ובכל מקום, עולה השאלה – איך יווצר קשר בין כולם כדי ליצור עבור המשתמש חווייה רציפה? למשל – אם הטריילרים מוצגים על הסמארטפון, האם משתמשים יצפו לחיבור בין הסמארטפון לבין מה שקורה על מסך המגע הגדול או בקופה? גם אם זה אפשרי טכנולוגית, זה עשוי להרגיש פולשני לרבים מהמשתמשים. איך יוצרים את האיזון בין חווייה רציפה לתחושת פרטיות?

איך מציגים מפה של אולם?

רציתי להציג בעיית usability שנתקלתי בה במסך.

כפי שאפשר לראות בסרטון כאן למטה שמציג עמדת קניית כרטיסים אחרת (תעצרו בשניה 0:02 או 0:05), גם בעמדה ההודית מסך הקולנוע הוצג בתחתית מסך המגע, והשורות סודרו מעליו.

בעיני הרבה יותר נכון לסדר את הכיסאות בדיוק הפוך, כפי שעשו באתר של הסינמה סיטי. חבל רק שלא עשו הבדלה יותר ברורה בין כסאות תפוסים לפנויים:

הסיבה שאני מציע לסדר אותם ככה היא כלל בסיסי בשמישות, שדון נורמן קרא לו "מיפוי טבעי" (Natural Mapping). כשחפצים על המסך (או בממשק פיזי) מייצגים חפצים בעולם האמיתי, הם צריכים להיות מסודרים על המסך בצורה תואמת לעולם האמיתי כדי שנוכל לעשות את הקישור ביניהם. כשאנחנו באולם קולנוע אנחנו נמצאים רוב הזמן מולו, עם הפנים אליו ולא אל הכסאות.

הנה דוגמה דומה לאותו עניין של מיפוי טבעי, ממקום אחר בהודו. שורת המתגים הזו מפעילה 6 נורות בתוך החדר (1-2 מעל כל קיר) ועוד 2 בחוץ (במרפסת ומעל דלת הכניסה). בגלל שהמתגים מסודרים בשורה ולא בצורה של מבנה החדר, קשה לנחש בצורה נכונה את הקישור בין המתגים לנורות. אחרי שגרנו שבוע בחדר הזה עדיין שיחקנו עם כל המתגים בכל פעם שרצינו לכבות איזו נורה.

סיכום

מסכי מגע גדולים מציגים כמה אתגרי ממשק וטכנולוגיה חדשים, אבל כמו שאפשר לראות בבעיית המיפוי הטבעי, הם מועדים לבעיות דומות לאלה שיש בממשקים מוכרים, כמו אתרים ואפליקציות. למי שרוצה להתמודד היטב עם האתגרים של הממשקים החדשים, אני ממליץ קודם כל להכיר היטב את עולם הממשק הקיים כבר היום.

לסיום – הנה ממשק לטיול בין טריילרים על מסך מגע ענק, לא נראה לי שזה מתאים לאולם קולנוע – אלא אם כן זה אולם פרטי… בכל זאת, זה מעניין כקונספט לממשק כזה:

כתבות בנושאים דומים



תגובות

6 תגובות לכתבה

כתיבת תגובה

לא יוצג בשום מקום

לא חובה

רוצים שהתמונה שלכם תופיע עם התגובה? העלו אותה ל-Gravatar.

שלח