בית  >  כתבות  > העתיד של עיצוב ממשקים

העתיד של עיצוב ממשקים

Bret Victor, 22/12/2011. 6 תגובות.

פורסם במקור ב- worrydream על-ידי Bret Victor, נובמבר 2011. תורגם על-ידי עפרה שני

בשנים האחרונות נסחפנו כמשתמשים, כמאפיינים וכמעצבים, לתוך עולם טכנולוגי עמוס ממשקי מגע. זה מגניב, זה כיף והאפשרויות הטמונות בסוג ממשקים כזה הן גדולות. עם זאת, כשהחזון העתידי של חברות טכנולוגיות מובילות נע סביב אותם ממשקי מגע, עולות כמה שאלות שחשוב שנשאל. המאמר הבא קורא תיגר על החזון העתידי של ממשקי מגע ומציע להתחיל לחלום על אינטראקציה אחרת עם טכנולוגיה.

זה מה שאומרים לנו שיהיה בעתיד…

זה מאוד דומה ל

בשנים האחרונות, כחלק מהעבודה היומיומית שלי עיצבתי ממשקים עתידיים. היתה לי הזדמנות לעצב עם פרוטוטייפים אמיתיים ועובדים, בניגוד למסכים ירוקים ואפקטים של תוכנות גרפיות. אז אני בהחלט סקפטי לגבי כמה אינטראקציות המוצגות בוידיאו, בהתחשב בעובדה שאני באמת ניסיתי אותם ואני מניח שהאנימטורים שיצרו את הוידאו לא. הבעיה שלי היא לא עם האנימטורים.

הבעיה שלי היא הפוכה. החזון המוצג בסרטונים אלו, מבחינת עיצוב ממשקים, הוא חסר חזון. זו תוספת זניחה למצב הקיים והמצב הקיים הוא למען האמת, די נוראי.
למה אני מתלונן? בגלל שהצגת חזון לעתיד היא דבר חשוב. החזון יוצר הכוונה ומעורר השראה אצל אנשים, וההשראה הזו מעודדת אותם לפעול. קבוצה של אנשים עם השראה היא הכוח היצירתי החזק ביותר בעולם. אם אתה אדם צעיר שמתעתד להגשים חזון, או אדם זקן שמתכוון לממן אחד, אני באמת רוצה שזה יהיה משהו ששווה את זה, משהו שישפר את הדרך בה אנחנו מתקשרים.
הקיטור הקטן הזה לא הולך לשפוך אור על איזה חזון גדול או משהו כזה. אני פשוט מקווה להזכיר כמה דברים שנראה שנשכחו.

לפני שנחשוב על הדרך בה אנחנו צריכים לתקשר עם כלי העתיד, בואו ננסה להבין מהו כלי מלכתחילה. אני אימצתי לעצמי את ההגדרה הזאת: כלי עונה על צרכים אנושיים על ידי הגברה של יכולות אנושיות.

working tool

כלומר, הכלי הופך את מה שאנחנו רוצים לעשות לדברים שאנחנו יכולים לעשות. כלי טוב מתוכנן להתאים גם לרצונות וגם לצרכים.

problem solution

במסגרת הקיטור הזה אני לא הולך לדבר על צרכים אנושיים. כולם מדברים על זה, זה נושא השיחה הכי פופולרי בהיסטוריה. אני גם לא הולך לדבר על טכנולוגיה, החלק הזה הוא קל, בעיקר בגלל שאנחנו שולטים בטכנולוגיה; אנחנו ממציאים אותה. הדבר האחד איתו אנחנו תקועים הוא הטבע האנושי.

אני הולך לדבר על הגורם השלישי במשוואה, הדבר אותו אנחנו נוטים לשכוח – יכולות אנושיות. מכיוון שאם כלי עבודה לא מתוכנן לשימוש על ידי בני-אדם, הוא לא יכול להיות כלי עבודה כל-כך טוב, נכון?

תנו מבט נוסף במה אנשי העתיד עושים שימוש בכדי לתקשר עם הטכנולוגיה העתידית שלהם.

Hands

אתם רואים עם מה כולם מתקשרים? המרכיב המרכזי בעתיד התקשורתי הזה? הוא נמצא בכל תמונה!

הידיים

6  העתיד של עיצוב ממשקים

וזה מעולה! אני חושב שהידיים הן נהדרות! ידיים הן דבר מדהים והן עושות שני דברים בצורה מעולה. הידיים חשות דברים וידיים משפיעות על דברים.  מרבית הקונספטים העתידיים מתעלמים משני הדברים האלה לחלוטין.

7  העתיד של עיצוב ממשקים

גשו ותפתחו ספר, פיתחו אותו במקום כלשהו.

ספר

שימו לב איך אתם יודעים איפה אתם נמצאים בספר על ידי החלוקה של המשקל בכל יד והעובי של הדפים בין האצבעות. היפכו עמוד ושימו לב שאתם יודעים אם תפסתם בטעות שני דפים, בגלל האופן בו הם מחליקים כשאתם משפשפים אותם אחד כנגד השני.

עכשיו, הרימו כוס מים. קחו לגימה.

Drinking glass

שימו לב איך אתם יודעים כמה מים נשארו בכוס על-ידי תנודות המשקל כשאתם מטים את הכוס.

כמעט כל אובייקט בעולם מציע סוג כזה של משוב. אנחנו לוקחים את המשוב הזה כמובן מאליו. לרוב, אנחנו אפילו לא מודעים אליו. קחו לכם רגע להרים את החפצים שנמצאים בסביבתכם. השתמשו בהם כמו שאתם משתמשים בהם בדרך כלל ותחושו אותם: את הטקסטורה שלהם, הגמישות, הטמפרטורה, את חלוקת המשקל, הקצוות, הקימורים והחריצים, איך הם מגיבים ליד שלכם כאשר אתם משתמשים בהם.

יש סיבה לכך שקצות האצבעות שלנו הן אחד האיזורים הצפופים ביותר של עצבים בגוף. זוהי הדרך בה אנחנו חווים את העולם מקרוב. זוהי הדרך בה כלי עבודה מדברים אלינו. חוש המישוש הוא חיוני לכל דבר שבני האדם מכנים "עבודה" במשך מיליוני שנים.

עכשיו, קחו את הגאדג'ט המועדף עליכם, המכשיר הכי קסום ומהפכני שיש לכם, השתמשו בו קצת.

אורגן

מה הרגשתם? האם הרגשתם תחושה של זכוכית? האם הרגשתם שאין לזה כל קשר לפעולה אותה ביצעתם? אני קורא לטכנולוגיה זו "תמונות תחת זכוכית". תמונות תחת זכוכית מבטלות את כל העושר התחושתי של עבודה עם הידיים, ומציעות במקום זאת מצג שווא ויזואלי נדוש.

האם זה כל כך גרוע לוותר על המגע בשביל הויזואליות? נסו את הדבר הבא: עיצמו את העיניים וקישרו את שרוכי הנעליים. אין בעיה נכון? עכשיו, כמה טוב תוכלו לעשות זאת אם היד שלכם נרדמה? או אם האצבעות שלכם משותקות? כאשר אנחנו עובדים עם הידיים, המגע מוביל אותנו וחוש הראייה נמצא שם לתמיכה בלבד. "תמונות תחת זכוכית" מציע לנו לא יותר מאינטראקציה מנוונת. זהו טפטוף של סם הרדמה לוריד. אינטראקציה מהסוג הזה מונעת מהידיים שלנו לעשות את מה שהן עושות הכי טוב, ועם זאת, היא הכוכבת המרכזית בכל חזון עתידי.

pictures under glass

בשבילי, הטענה ש"תמונות תחת זכוכית" היא העתיד של ממשקים, היא כמו הטענה שצילום בשחור-לבן הוא העתיד של הצילום. אני בהחלט מסכים שזו טכנולוגיה מהפכנית, אך ככל שהמהפכה הזו תחלוף מהר יותר, כך יהיה טוב יותר לכולנו.

12  העתיד של עיצוב ממשקים

מה ניתן לעשות עם תמונה תחת זכוכית? אפשר להזיז אותה.

Tablet

זו המחווה המרכזית בטכנולוגיה זו, הזזה של אצבע לאורך משטח זכוכית חלק. אני לא מכיר כמעט שום דבר בטבע שאנחנו משפיעים עליו בדרך זו.

אצבע

זה בערך כל מה שאני יכול לחשוב עליו.

אז איך בכל זאת אנחנו משפיעים על דברים? מסתבר שלאצבעות שלנו יש רפרטואר עשיר ומלא מבע ואנחנו מאלתרים באמצעותו בלי לתת על כך את הדעת. בכל אחת מהתמונות הבאות שימו לב למנח של האצבעות, מה מפעיל לחץ על מה ואיך המשקל של החפץ מתאזן ביד.

15  העתיד של עיצוב ממשקים

מרבית התנוחות האלו הן וריאציות של האחיזות הבסיסיות (ואם אתם בקטע אתם צריכים לקרוא את הספר הנפלא של ג'ון נפייר "Hands").

אחיזות

נניח שאתן לכם צנצנת לפתוח. למעשה אתם תחליפו בין שני סוגי אחיזה

פתיחת צנצנת

עשיתם את הפעולה הזו עם כל צנצנת שאי פעם פתחתם. לא רק מבלי שלימדו אתכם את זה, אלא סביר להניח שגם בלי להבין שאתם עושים זאת. מה אתם אומרים על זה בתור ממשק אינטואיטיבי?

אנחנו חיים בעולם תלת-מימדי. הידיים שלנו נועדו להזיז ולהפוך חפצים בשלושה מימדים, להרים חפצים ולשים אותם מעל, מתחת, ליד או בתוך. לשום יצור על פני כדור הארץ אין מיומנות שמשתווה לזו שלנו.

אז בפעם הבאה שאתם מכינים כריך, שימו לב לידיים שלכם. ברצינות! שימו לב לאינספור הטריקים הקטנים שיש לאצבעות שלכם כשהן משפיעות על המצרכים, הכלים וכל שאר האובייקטים המעורבים במיזם הכנת הכריך. עכשיו השוו זאת לחוויה של הזזת תמונות תחת זכוכית.

pics under glass

האם אנחנו באמת הולכים לקבל את הטענה שממשקים עתידיים יהיו פחות הבעתיים מהכנת כריך?

 

18  העתיד של עיצוב ממשקים

 

אז אם כך, מהו העתיד של אינטראקציית אדם-מחשב? הדבר החשוב ביותר להבין לגבי העתיד הוא שזו בחירה. אנשים בוחרים אילו תחזיות לממש, אנשים בוחרים אילו מחקרים לממן, אנשים בוחרים איך לנצל את הקריירה שבחרו לעצמם.

למרות האופן בו זה נראה לפעמים, הטכנולוגיה לא צצה יש מאין כמו עובש על גבינה. טכנולוגיה מהפכנית היא תוצר של תהליך מחקר ארוך, ומחקר מבוצע וממומן בידי אנשים בעלי חזון. וזוהי תחינתי – קבלו השראה על-ידי הפוטנציאל הלא ממומש של יכולות אנושיות. אל תעשו התאמה של טכנולוגיית האתמול ותדחסו אנשים לתוכה.

future scale

תמונה זו יכולה להיות העתיד שלנו, אבל למה? למה לבחור בזה? זהו מכשיר כף יד שמתעלם מהיד.

הידיים שלנו חשות דברים והידיים שלנו משפיעות על דברים. למה לכוון לכל דבר שהוא פחות מכלי דינמי שבאמצעותו נוכל לראות, לחוש ולהשפיע?

ישנה כמות קטנה של ידע מחקרי בתחומים שאני מדבר עליהם. זה מחקר הנמשך כבר כמה עשורים. תחום המחקר הזה היה בשוליים באופן יחסי, ועדיין נמצא בהם. אבל אולי אתם יכולים לעזור. וכן. הפירות של מחקר כזה עדיין גולמיים, בסיסיים ולעיתים אפילו קצת מפוקפקים. אבל תראו – בשנת 1968 – 3 שנים לפני המצאת המיקרו-מעבד – אלן קיי נתקל באקראי בתצוגת המסך השטוח של דון ביצר. הרזולוציה שלה הייתה 16 פיקסלים על 16 פיקסלים, שיפור מרשים לעומת תצוגת ה-4 פיקסלים על 4 פיקסלים של קודם.

פיקסל

אלן ראה את 256 הריבועים הכתומים הזוהרים האלה, חזר הביתה וצייר תמונה של איי-פד. אתם קולטים? אייפד.

איי פד

ואז הוא רדף אחרי החזון הזה במשך עשורים של מחקר פורץ דרך, מרבית מחקר זה אחראי לחומרה ולתוכנה שבה אתם עושים שימוש ברגע זה כדי לקרוא כתבה זו.

זו השאפתנות והראייה לטווח רחוק שאני מדבר עליה. תמונות תחת זכוכית זה חדשות האתמול. בואו נתחיל להשתמש בידיים שלנו.

(תמונה כותרת – צעד אחד נוסף)

אם נשארתם איתי עד עכשיו, אולי תרשו לי להציק לכם עוד קצת. תסתכלו על הידיים שלכם. האם הן מחוברות למשהו? כן – יש לכם זרועות! וכתפיים וחזה ורגליים ואפילו כפות רגליים! וכולם זזים!

כל רקדן או רופא יודעים לעומק עד כמה הגוף שלנו הוא כלי הבעתי. 300 מפרקים! 600 שרירים! מאות זויות של חופש!

אז בפעם הבאה שאתם מכינים ארוחת בוקר, שימו לב לכוריאוגרפיה העדינה של פתיחת האריזה ומזיגת החלב, שימו לב איך האיברים שלכם זזים בחלל, כיצד אתם עושים שימוש חסר מאמץ במשקל ובאיזון. הסיבה היחידה שהמוח שלכם לא מתפוצץ בכל בוקר מחדש מעצם המגניבות של היכולות הגופניות שלכם, היא שכל אחד אחר בעולם יכול לעשות זאת באותה מידה.

עם כל העושר הגופני הזה הממתין לפקודתכם, האם אתם באמת חושבים שעתיד האינטראקציה צריך להתמקד באצבע בודדה?

finger tip

כתבות בנושאים דומים



תגובות

6 תגובות לכתבה

כתיבת תגובה

לא יוצג בשום מקום

לא חובה

רוצים שהתמונה שלכם תופיע עם התגובה? העלו אותה ל-Gravatar.

שלח