בעיצוב ממשקים ישנו חוק בלתי כתוב ושמו Under Promise / Over Deliver: הבטח לכולם קצת פחות פיצ'רים ממה שאתה מתכוון באמת לייצר. שמור לעצמך כמה הפתעות לא צפויות במוצר שלך, ותן למשתמש לגלות אותן לבד.
ה-Iphone של אפל (אם להתלות באילנות גבוהים) עמוס ב Overdelivery (קיום יתר?), למשל אם גוללים רשימה עד סופה, היא נעצרת באמצעות "קפיץ" נסתר, ומדלגת חזרה למקומה. זה לא משהו שכתוב על הקופסה או בהוראות, זה לא הופך את המכשיר לטלפון טוב יותר, זה פשוט שם כדי לעלות על הציפיות שלך.
כשהתחלנו במלאכת העיצוב של כלכליסט, עלה הצורך להוסיף טיקר בעמוד הראשי. באופן מסורתי, טיקר הוא פס רץ שמציג מחירים עדכניים של ניירות ערך. בעבר, רק ליחידי סגולה היה טיקר כזה – הוא היה מכשיר מסורבל שחובר בכבל טלגרף לבנייניי הבורסה, והדפיס את העדכונים האחרונים במחירי המניות על גבי סרט נייר ארוך. הרעש הרב שהמכונה עשתה (טיק טיק טיק) הוא שנתן למכשיר את שמו (דרך אגב, סרטי הנייר המשומשים הצטברו בכמויות אדירות, ונהגו לטחון אותם לקונפטי ולהשליך מהחלונות בזמן אירועים משמחים). הצורך להזין את המידע ידנית ולשדר אותו למרחק רב הביא את המשתמשים לקצר את שמות המניות, נוהג רווח עד היום (אבל לא בארץ) – מיקרוסופט היא MSFT.
הכינוי "טיקר" כבר איבד את משמעותו המקורית, אבל צורת ההגשה שלו – שורה אחת ארוכה ומתגלגת של טקסט – מביעה קודם כל דחיפות או ארעיות – מבזקים, מידע בורסאי, לו"ז עדכני.
כיום יש עדיין תוכנות שמציגות "מידע טיקרי" אמיתי – זרם בלתי פוסק של עסקאות בורסה מיד עם ביצוען (מידע שנחיצותו מוטלת בספק), אבל רוב הטיקרים מציגים סיכומים, והם מתגלגלים מהסיבה הפשוטה שיש המון מידע ורק שורה אחת להציג אותו.
אם נחזור לכלכליסט, היה ברור כבר בימים הראשונים של האפיון שיהיה צורך בטיקר מתעדכן של מדדי הבורסות והמטבעות. מבט קצר למתחרים (זה וזה), גילה שעיתוני הכלכלה של ישראל מחבבים גירסה שמנמנה (שתי שורות!) של הטיקר, המונחת אצל שניהם בתחתית העמוד עם פטנט מעצבן שמשאיר את הטיקר באותו מקום גם כשגוללים עם העכבר (למותר לציין שזה הופך את השטח הזה לחביבה של המחלקה המסחרית, ולא נדיר לראות את כל הטיקר מתחלף בפרסומת ענקית).
הטיקר הישראלי הלזה אינו נע כלל, אלא מתחלף כולו בהרף עין כשיש צורך להציג מידע נוסף (בזמן שאני כותב, במרקר הטיקר קבוע, ובבגלובס הוא מתחלף בלחיצת כפתור).
לא חיבבתי בכלל את הבטלן הזה, ובכל הסקיצות הראשונות הצגתי טיקר קלאסי, מתגלגל ודק. לא עוד זאת, בניתי גירסה פשוטה בפלאש כדי להראות כמה זה מוצלח.
אף אחד לא אהב את זה.
הנימוק הנגדי העיקרי היה כבד משקל: הטיקר שאינו זז שימושי הרבה יותר – תמיד אפשר למצוא בהרף עין את המידע לו אני זקוק, הוא הרי תמיד באותו מקום. כשהטיקר מתגלגל, אני צריך לעקוב אחריו בעין, ויתכן שהחמצתי את שער הדולר, ועכשיו עלי להמתין עד שהוא יגיח שוב מצד שמאל.
תשובתי לכך היתה שהטיקר אינו שימושי בכל מקרה. כמו "הבננות" של ynet, הוא שם לקישוט, לאמירה, להבעת עמדה. סוחרים מקצועיים אינם משתמשים במידע שבו (שגם כך מגיע בעיכוב כלשהו), יש להם כלים חזקים בהרבה, והלא-סוחרים מציצים בו (נגיד) פעם ביום כדי לראות כמה הדולר. כמובן שנפנפו אותי ואת התשובה הצולעת שלי, עיקמו לי את היד, ואילצו אותי להציג טיקר מסורבל ומפוהק של שתי שורות שאינו זז:
כבר השלמתי עם רוע הגזירה, עד שההצלה באה ממקום לא צפוי. כל מעצב אתרים ישראלי עם וותק סביר כבר שמע את זה. אתה מעביר סקיצה של האתר מפוטושופ, והצופים מרגישים שהאתר "מת", "דומם", "סטאטי", "עצוב".
מה קורה כאן?
הגולש הישראלי כה מורגל בצפייה בערימות של של באנרים צעקניים וגסים, עד שהגיע למצב בו אתר בלי פרסומות מהבהבות נדמה בעיניו כאתר מת, ובמקרה אחד קיבלתי תגובה מלקוח שטען ש"זה לא נראה כמו אתר בכלל".
הסיפור בכלכליסט לא היה שונה בהרבה, ולא מעט מהמגיבים על הסקיצות הרגישו שהאתר משעמם וחסר חיים. לפתע הטיקר הנוסע שלי הפך לאמבולנס שיחזיר את האתר מהתרדמת המדומה בה שקע (הצבעים השתנו גם הם בהמשך).
אז יש פה טיקר רגיל, מתגלגל, שמראה מדדים. איפה ההפתעות?
קודם כל, אפשר לעמוד עליו עם העכבר והוא נעצר. אבל זה לא פותר את הבעייה של "מה קורה אם בדיוק פספסתי את שער הדולר?". אז אפשר גם לגרור אותו ימינה ושמאלה כדי לחשוף שוב את מה שהתפספס. והכי כיף – אפשר להשליך אותו. זה דורש מעט מיומנות – גרור את הטיקר במהירות, ואז עזוב את כפתור העכבר בפתאומיות! (אסור לצאת משטח הטיקר).
פיצ'ר של "השלכה" הוא בהחלט לא משהו שתמצא במסמך אפיון של טיקר, אלא תוספת לא-נחוצה שאפשר לגלות רק במקרה. אם לא ידעת עליה, לא נורא. אם גילית, זה מוסיף לחוויה. נסה ותהנה.
היי מתי,
תודה על המאמר, תמיד מעניין לשמוע סיפורים "מאחורי הקלעים"!
אני דווקא נוטה להסכים עם אלה שהעדיפו את הטיקר הסטטי. גם אם אתה צודק, וזה באמת משמש רק לקישוט, אז לפחות שלא יזיק, והקישוט האנימטיבי הזה מזיק בעיניי. תנועה מושכת קשב בצורה בלתי רגילה, וגם כשקראתי את המאמר כאן, הטיקר הזז הפריע לי לקרוא ולהתרכז בכתבה, מכיון שהעיניים שלי כל הזמן היו קופצות למטה אל הטיקר. העיצוב של הטיקר הספציפי הזה, שיש בו 4 אלמנטים מאוד בולטים שנעים ביחד (החיוויים האדומים/אפורים), מאוד מחזק את אפקט התנועה, ומחמיר את התופעה.
באתר זה מורגש פחות כי האתר גם ככה מלא באנימציות, אבל כשאני מנסה לקרוא את תקציר הכתבה הראשית בעמוד הבית, אני תופס את עצמי משקיע מאמץ מודע כדי להתעלם מהטיקר שנמצא בשדה הראייה שלי.
אני לא חושב שהוא מסב נזק מאוד גדול, כי הוא בכל אופן נמצא ב-header ונעלם בשניה שגוללים טיפה למטה, אבל אם כבר מדברים על מצב שכן רואים אותו, ובמיוחד אם הוא לקישוט בלבד, הייתי מעדיף את סטטי.
הי מתי,
תודה על הפוסט המעניין. אני מאוד מסכים עם האבחנה היפה של "הבטח מעט, קיים הרבה". לדעתי הפתעות קטנות במהלך השימוש הן חלק ממה שעושה את הממשק ל"כייפי" גם אם אנשים לא תמיד יודעים להצביע על הסיבה.
לגבי הדוגמה הספציפית שנתת, אני נוטה להסכים עם ויטלי על כך שהתנועה בטיקר יוצרת הסחת דעת מתמדת ובכך קצת מעמיסה על המשתמש שלא לצורך.
ויטלי התמקד בהפרעה לקריאת תוכן אבל אותי יותר מטרידה ההפרעה לניווט. הטיקר ממוקם בדיוק מעל תפריט הניווט הראשי, שאיננו פשוט במיוחד כשלעצמו, והתזוזה המתמדת מעל התפריט עשויה להפריע למשתמש לסרוק אותו בניסיון למצוא את הקטגוריה שמעניינת אותו.
בנוסף, יש בדוגמה הזאת לדעתי בעייה של Affordance. ההתנהגות של הטיקר אינה טריוויאלית וקשה לצפות מהמשתמש ללמוד אותה בעצמו. מה שעשוי להיות מובן מאליו באייפון ("תפוס וגרור") פחות מובן מאליו ברכיב וובי מהסוג הזה.
אפשר היה לחשוב על אמצעי ויזואלי ו/או טקסטואלי שירמוז על האפשרות.
אם למישהו בכל זאת חשוב לראות את כל הידיעות האחרונות או אחת מהן ספציפית, גלילה הלוך וחזור אינה הדרך האופטימלית למצוא את המידע. ניתן היה להוסיף קישור לצד הטיקר שיוביל לדף המרכז את כל הידיעות האחרונות (ההגדרה של "אחרונות" תלויה בתדירות העידכון ובהערכה של צרכי המשתמשים).
לסיכום, הרכיב חמוד ויצירתי אבל כדאי לבחון אותו בהקשר הכולל של הדף בו הוא ממוקם והצרכים של המשתמשים בדף זה. יכול להיות שרכיב כזה בדף אחר (למשל באיזה "דשבורד" אישי אם קיים כזה באתר) היה נותן ערך גבוהה יותר וגם מאפשר למשתמשים לגלות את ההפתעות שבו בסבירות גבוהה יותר.
תודה על התובנות שלכם.
ממרחק של כ-3 שנים מזמן עליית האתר לאויר, ולאחר היכרות מעמיקה עם המשתמשים השיגרתיים יותר ופחות של אתר כלכליסט, ברור לי יותר ויותר שהטיקר הנע היה החלטה נכונה. אני רוצה לפרט וגם להתייחס למה שאמרתם למעלה.
לפני הכל, הטיקר הוא רכיב אסתטי שמזוהה היטב עם האתר (שימו לב שגם בקובייה של כלכליסט שנמצאת בדף הראשי של ynet נמצא אותו טיקר בדיוק). הוא ממצב את האתר כמקור מידע כלכלי עדכני לפני כל דבר אחר. וכך, גם אם השימושיות שלו לוקה בחסר הרי שהמשקל האסתטי שלו כבד יותר. הוא צריך להיות שם אפילו אם הוא "מפריע".
שניכם ציינתם את הסחת הדעת כבעיה. לטעמי, אל מול הבאנרים הענקיים שמסביב (כשמגיעים לאתר בביקור ראשון, יש באנר עצום שמפריד בין הטיקר לבין התוכן ומפריע הרבה יותר) זה ממש בטל בשישים. כך או כך, עם הזמן הקורא הממוצע הופך עיוור גם לזה וגם לזה (מדובר בעיתון יומי, שרוב מבקריו חוזרים אליו שוב ושוב).
אני מסכים שישנה הפרעה לניווט אבל צריך לשקול אל מולה את הדברים הבאים:
כשהאתר עלה, הניווט היה הרבה יותר פשוט ומרווח, והוא הסתבך וגדל עם הזמן עד למצבו הנוכחי – אבל יחד איתו גדלה גם המיומנות של המשתמשים למצוא את מבוקשם באתר.
אבל יותר מזה, כבר ביום הראשון ידענו שרוב רובם של המשתמשים אינם משתמשים בניווט הזה לעולם, והם מגיעים לעמודים פנימיים רק דרך תכנים שמופיעים בעמוד הראשי. מלכתחילה היחס לסרגל ניווט היה כפרסומת לעושר התכנים שבאתר, ולא כרכיב שימושי.
בלי קשר לכלכליסט, ההבנה הזאת לדעתי היא אחת הסיבות להצלחת האתר של ynet מול מתחריו (ספציפית מול nrg שניסה בזמנו להביא גולשים פנימה לתוך עמודי המדורים, במקום לפרוס את כל "הסחורה" על העמוד הראשי)
כשלעצמם, שני הדברים האלה אינם מספיקים כדי להצדיק את ההפרעה, אבל יחד עם חשיבותו האסתטית שציינתי, הרי שההחלטה לשים אותו שם היתה נכונה.
אורן: לגבי ה-affordance אתה צודק, אבל הרי זו כל הנקודה של המאמר! זה לא פיצ'ר שמישהו זקוק לו, ואין בו צורך ממשי. זאת רק הפתעה קטנה.
החלק השני של דבריך (דף ריכוז הודעות, או העברת הרכיב למקום אחר), קצת פחות רלוונטי – הטיקר אינו מעביר ידיעות שצריך לרכז במקום כלשהו, אלא מידע עכשווי (שער הדולר וכו') שמעניין רק באותו רגע בדיוק.
אני מסכים עם מתי שבהקשר של אתר כלכלי, לטיקר יש השפעה אסתטית-רגשית שאולי עולה על השמישות ה"יבשה" במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את המשתמשים שרגילים ליישומים כלכליים דינמים עם מידע מתעדכן בתדירות גבוהה. הטיקר הוא סוג של דופק שנותן תחושה שהאתר עצמו נמצא עם יד על הדופק ומספק את המידע הכי עדכני. אני מסכים גם עם ויטלי שטיקר כזה יכול בקלות להפריע אבל בהקשר הנוכחי מדובר בקונבנציה שמשתמשים רבים לא רק יקבלו, אלא גם יצפו לה. כפי שמתי תיאר, אני לא יודע עד כמה אנשים שחיים ונושמים את שוק ההון באמת יחפשו את המידע בטיקר כאשר יש להם לפעמים שלל מקורות מידע אחרים. בהיבט הזה, מדובר כמעט בקישוט נטו. בהרבה יישומים פיננסים פנים-אירגוניים שאני רואה על בסיס יומי ישנם הרבה דברים מרצדים ואני תמיד תוהה עד כמה כל ה"רעש" הזה באמת שימושי, ולו ברמה הרגשית והאם פתרונות שמישים יותר יגרעו יותר מאשר ישפרו את חוויית השימוש.
יש הרצאה מעניינת של ניקול לאזארו מה-UX וויק של שנה שעברה, על סוגי הכיף השונים בעולם המשחקים. היא קוראת לחלק הזה שאתה מדבר עליו Easy fun – דברים שמוסיפים על הדרך, לא כי הם חיוניים לנרטיב המשחקי, אלא בשביל החיוך הדבילי שהם מעלים כשמגלים אותם (בדקה 24 היא מראה חיוך כזה על שחקן שיורה באקווריום ב"ספלינטר סל").
http://vimeo.com/15033602
אגב, יש באג בטיקר! אחרי שגוררים אותו הוא חוזר לזוז למרות שהעכבר עדיין עליו.