דייט ראשון עם האפליקציה החדשה שלי

התקנתי אפליקציה. ממש לא חתונה. רק הורדתי אותה לטלפון, אפילו בחינם. אחרי כמה דקות הרגשתי שזה לא זה. למה? היא קצת לחצה עליי ונעשיתי חסר סבלנות כלפיה. מהר מאוד הפרצוף שלי נעשה זועף והסרתי אותה מהטלפון ומהחיים שלי בכלל.

אם הסיפור הזה מוכר לכם (ואני מזכיר לכם שאנחנו מדברים על אפליקציות) אז אני מאמין שתתחברו לשאלה שעומדת בליבו של הפוסט הזה. "למה?" למה אנחנו מאבדים סבלנות מהר כלפי אפליקציות מסוימות תוך מספר שניות? ולמה יש כאלה שאנחנו פשוט לא יכולים להתנתק מהן? פוסט על ממשקים, לא על זוגיות. טוב נו, אולי קצת.

רוצים לקנות? מצטערים, אין כניסה!

בעולם הפיזי, לא סביר שתראו בכניסה לחנות עמדה שמונעת מכם להיכנס לחנות, לפני שהשלמתם את התהליך. לעומת זאת, בתחום האפליקציות, מוצרים רבים מתעקשים על הרשמה במסך הראשון, ובלעדיה הם לא נותנים שום הדגמה או אפשרות להשתמש במוצר.
נתבונן למשל באפליקציה המפורסמת של Betty Crocker למתכונים:

ב-Betty Crocker לקחו את טופס הרישום (הארוך מלכתחילה) מה-WEB והתאימו אותו, מבחינה ויזואלית בלבד, למובייל. התוצאה – טופס ההרשמה כולל ארבעה (!) מסכים. הוא עשוי להיתפס כמייגע ומסורבל ומרבית המשתמשים יתייאשו במהלכו ויוותרו על ההתנסות באפליקציה.

מסקנה: בקשה מוקדמת של פרטים אישיים כתנאי לשימוש תרחיק מכם את המשתמשים. אתם רוצים פרטים של המשתמשים? תנו להם הצדקה לתת לכם אותם.

 

אפילו בבאסטה בשוק נותנים לי טעימה

אני יודע שאומרים שאסור ללכת לקניות רעב (כדי ששיקול הדעת שלנו לא ינוטרל), אבל אני תמיד עובר על החוק הזה. לשמחתי אני תמיד חוזר משם שבע. איך? הבאסטיונרים בשוק יודעים שאם הם ייתנו לי טעימה של גבינה / זיתים / חומוס / מאפה, אני כנראה אמצא משהו שאוהב. האמת היא שאם לא אמצא משהו שאוהב, אני כנראה אקנה משהו, ולו רק מתוך המחויבות לקנות משהו "בתמורה".
באפליקציית Tumblr מסך הפתיחה הינו מסך רישום ואין אפשרות להתרשם מאופי האפליקציה ולראות מה יש לה להציע.

לעומת זאת, ישנם מוצרים שמשכילים להבין שהם יצליחו לתפוס ברשת יותר משתמשים, אם רק יתנו להם לחוות את המוצר ולהתרשם ממנו לפני תהליך הרישום. באפליקציה של חברת slide.ly , שמאפשרת ליצור מצגות מסרטים ותמונות אישיות, המשתמש יכול ליצור מצגת תוך שימוש בכל היכולות של המוצר. רק כאשר ברצונו לשמור או לשתף את התוצר, הוא נדרש להירשם. אחרי שהמשתמש השקיע זמן ומאמצים והגיע לתוצר, הסיכוי לאבד אותו בשלב הרישום הוא נמוך מאוד.

מסקנה: השקעתם כל כך הרבה באפליקציה, תנו למשתמש להתאהב בה ורק אז בקשו ממנו להירשם. אחרי שהוא כבר קשור אליכם, המטלה תהיה קלה עבורו הרבה יותר.

 

מי אתה? מה אתה? איך קוראים לכלב של השכן? בן כמה הבן של הבוס שלך?

לפעמים, למרות שגרמנו למשתמש להוריד את האפליקציה, להתרשם ממנה ולהיות מוכן לבצע רישום, עדיין יהיו משתמשים שינטשו את התהליך. הסיבה לכך, כמו שבוודאי הבנתם מהכותרת, עשויה להיות נעוצה בשאלות רבות מדי בטופס הרישום. יותר מידע הוא לא בהכרח יותר טוב. השאיפה שלנו צריכה להיות שהמשתמשים ירגישו בנוח למסור מידע, לכן חשוב לשאול אותם רק את מה שהכרחי.
נסתכל למשל על האפליקציה UBER שמככבת בתחום הזמנת המוניות. מדובר באפליקציה נוחה מאוד לשימוש, אך תהליך ההרשמה בה כולל שאלות רבות, שעלולות להיות מייגעות ולהרחיק את המשתמשים החדשים.

נקודה לחיוב שניתן לראות ב-UBER, במידה ואתם בכל זאת מתקשים להיפרד ממספר שאלות בטופס הרישום, היא פיצול הטופס למספר חלקים.

מסקנה: תהליך הרישום הוא מכשול בפני המשתמשים. אם הם כבר הסכימו לעבור אותו, אל תקשו עליהם. הפכו את התהליך לקל וקצר. חשבו מה המידע שהכרחי לכם ואל תרחיבו את הדרישה מעבר אליו.

 

אז לסיכום

חשוב לזכור שתהליך רישום הוא חשוב אבל הוא ממש לא הכי חשוב. מה שחשוב באמת היא הדינמיקה, החיבור הרגשי והפרפרים בבטן. אפליקציות שעוברות את המסננת הראשונית של התנגדויות ומכשולים, עשויות לגרום לנו להתאהב בהן. תיהנו!

הכותב, אילן זיסו, הינו מאפיין חוויית משתמש ואיש בדיקות תוכנה בכיר, מומחה בתחום המובייל.