עשר שנים שאני בתעשיה, מתוכן כשבע שנים בעולם חווית המשתמש (UX).
לפני כשבע שנים, כשהתחלתי לעסוק בעניין, לא היה מוסד לימודי בו אפשר היה ללמוד את התחום. גם היום לא קל למצוא מסלול לימודים מתאים, ואולי בגלל זה מעטים מאיתנו, אנשי חווית המשתמש, הגיעו לתחום דרך האקדמיה.
אז איך הגענו לכאן?
ראיינתי כמה מעמיתי למקצוע שהגיעו לעסוק בתחום חוויית המשתמש ממקצועות שונים: תכנות, עיצוב וכתיבה טכנית.
צילום: ברק דנין
- מהם נקודות המפגש בין מקצוע המקור שלך לעולם חווית המשתמש
- מהן נקודות הציון בדרך בין מקצוע המקור למעבר לעיסוק בחווית משתמש
- כיצד מקצוע המקור נותן לך יתרון בעולם חווית המשתמש?
- טיפים למי שמגיע מהמקצוע שלך ורוצה להכנס לתחום.
אני מזמינה אתכם, הקוראים, לקרוא ולהגיב- לספר לכולנו איך הגעתם אתם לעסוק בתחום,
או, אם אתם אנשים שמתעניינים בתחום ורוצים להכנס אליו- זו הדרך שלנו, אולי תמצאו בה טיפים להמשך.
שרון כפיר
בעבר מעצבת גרפית.
1. מהן נקודות הממשק בין עיצוב הגרפי לבין עולם חווית המשתמש?
עיצוב, בניגוד לאומנות, משיג את מטרתו ביכולת התקשורת שלו עם הקהל. בניגוד לעולם האמנות, לעיצוב יש מסר מסויים להעביר. אם זה בפרסומות, בפרוספקטים או בשלטי חוצות. ההצלחה בהעברת המסר ובהנעת הצופה לפעולה דומה במהותה לעיצוב חווית המשתמש.
2. האם ישנן נקודות ציון בדרך בין היותך מעצבת גרפית להיותך מעצבת חווית משתמש?
במהלך עבודתי כמעצבת גרפית , פעמים רבות מצאתי עצמי מעורבת בעיצוב חווית השימוש הכוללת. אם זה באמצעות גרפיקה- הדגשה צבעונית של נושאים שונים וביטוי ויזואלי של היררכיה בדף, ואם זה באמצעות התכנים- שינוי כותרות, קביעת מיקומים בדף ובניית טפסים למיניהם.
ככל שעבר הזמן מצאתי עצמי מתעניינת יותר ויותר באיפה ולמה למקם את הדברים, מאשר באיך להראותם בדף. מצאתי עצמי קוראת, הולכת להרצאות ומתערבת בעבודה בשלבים הקודמים לעיצוב של תהליך עיצוב האפליקציה.
3. כיצד עיסוקך הקודם נותן לך יתרון בעולם ה UX
בהמשך לשאלות הקודמות- עולם הUX עוסק בחוויות שימוש הנשענות באופן משמעותי על עיצוב תכנים ויזואלי. עולם החוויה הוא עשיר כשיש התאמה בין התנהגות האפליקציה ובין ציפיות המשתמשים, וזו אינה שלמה ללא שלמות ויזואלית. חווית שימוש עשויה להשתנות בסביבות ויזואליות שונות. כמעצבת גראפית הנגיעה שלי לשלמות הויזואלית תורמת לעיצוב חווית המשתמש.
4. האם יש בידך טיפים לאנשים שבאים מתחום עיסוקך הקודם ורוצים להגיע לעסוק בעולם ה UX ?
דבר ראשון- להתעניין. להרשם להרצאות שיש בתחום, ויש לא מעט, לקרוא באתרים ובלוגים שונים בתחום- אפשר למצוא באתר זה קישורים מעניינים לצורך העניין.
דבר שני- אומץ. להעיז להתערב בקבלת ההחלטות שקודמות לעיצוב, לתת את הדעת על התכנון של הדף ולא רק על האופן הויזואלי של ההצגה שלו.
רוזלינד אידלהייט
עובדת בחברת סופטוויר איי. ג'י. ישראל , כתבת טכנית.
1. מהן נקודות הממשק בין עולם הכתיבה הטכנית לעולם חווית המשתמש?
ככתבת טכנית, עסקתי ואני עדיין עוסקת בתיעוד של אופן השימוש במוצרי התוכנה עבור משתמשי הקצה. על מנת להסביר למשתמש איך להשתמש במוצר, אני חייבת להתנסות בכל תהליכי העבודה במוצר. וזה כולל את הבנת תהליכי העבודה, הגדרת מונחים, או ניסוח הודעות משתמש. כל אלו הם בעצם המרכיבים של אותו עולם חוויה.
2. האם ישנן נקודות ציון ראויות לאיזכור במעבר בין התחומים?
הכניסה שלי לתחום חווית המשתמש היתה בתהליך. לאורך הזמן בכל פעם שעבדתי על feature חדש, שאלתי הרבה שאלות שנגעו לחווית המשתמש וכתוצאה מהשאלות היו דברים שהשתנו בתוכנה. וכך באופן איטי שלב התחקיר והשאלות הקדים את שלב כתיבת הדוקומנטציה ובעצם נגע לשלב האיפיון. מתכנתים ומעצבים פנו אלי לסקירה של הfeature במהלך כתיבתו, וכך בעצם התחלתי לקחת חלק פעיל גם בשלב העיצוב.
היום אני מעורבת כבר משלב האפיון והפיתוח ועד לשלבי הבדיקות, וזאת מעבר לכתיבת התיעוד.
3. כיצד עיסוקך הקודם ככתבת טכנית נותן לך יתרון בעולם ה UX
מאחר ואני כותבת עבור המשתמש, אני בעצם נציגת המשתמש מול אנשי הפיתוח. אני בעצם נמצאת ב"נעלי" המשתמש. וזה נותן לי זוית ראיה אחרת לגמרי מאשר יש למפתחים.
4. האם יש בידך טיפים לאנשים שבאים מתחום הכתיבה הטכנית ורוצים להגיע לעסוק בעולם ה UX ?
לאנשים שבאים מהתחום של כתיבה טכנית, אני ממליצה להגדיל ראש כאשר הם כותבים ומתעדים. לא לתעד על עיוור, בלי לשאול ובלי לערער. אם תהליכי העבודה לא ברורים או הגיוניים מספיק אז לפנות לגורמים המתאימים ולעשות משהו בנידון. אנשי הפיתוח יעריכו את דעתך וישמחו לשמוע הערות והארות ולך זה ייתן סיפוק רב.
ליאור שמחון
בעבר מפתח תוכנה.
1. מהן נקודות הממשק בין עולם התכנות לעולם חווית המשתמש?
בעבר, עבדתי כמתכנת בסטארט-אפ שעסק בתחום התיירות– במהלך קידוד המערכת נוכחתי לדעת כמה מרכיבים כמו שימושיות , ונוחות הניווט קריטיים לחווית המשתמש ולהצלחת המערכת. בנוסף לכך, כמו בהרבה מיקרים בעולם התוכנה, איפיינתי את ממשקי המשתמש בעצמי וכך נודעתי לתחום.
2. האם ישנן נקודות ציון בדרך בין היותך מתכנת להיותך מעצב חווית משתמשים?
היתה נקודה משמעותית אחת כשפגשתי מאפיינת ממשק ודרכה הכרתי את אתר איגוד השימושיות הישראלי (UPA) והגעתי לכנסים בתחום. מתוך הכרות איתה, והשתתפות בהרצאות החלטתי שזה התחום שבו אני רוצה לעסוק. התחלתי לקרוא ספרים ואתרים, וניסיתי בתוך מקום עבודתי להציע שינויים לקידום חווית המשתמש ולשינוי תהליכי העבודה בתוכנה (התערבות לא קלה כמתכנת). במקביל, התנסיתי באיפיון אתר לחבר. אחרי מס' חודשים הרגשתי בשל, עזבתי את מקום עבודתי והתחלתי לחפש עבודה בתחום.
3. כיצד עיסוקך הקודם נותן לך יתרון בעולם ה UX
מאחר ובאתי מעולם התכנות, צברתי הכרות עם מגבלות ואילוצים טכנולוגיים ועם עולם התוכנה. הכרות שעוזרת לתכנן ממשק עם סיכוי גבוה להתממשות as is, וכן הכרות עם מתכנתים וצורת החשיבה שלהם: מה חשוב להם לדעת ומה עוזר להם כדי להפיק את התוצאה הרצויה, ועם כלי העבודה של המפתחים שנותנים לי את היכולת לעבור על הקוד ולעזור גם בשלבי היישום.
4. האם יש לך טיפים לאנשים שבאים מתחום התכנות ורוצים להגיע לעסוק בתחום ה UX ?
טיפ מרכזי הוא לשנות את זווית ההסתכלות. להבין שהחשיבה של רוב המשתמשים שונה מאוד מזו של המפתחים, וכך גם תהליכי העבודה שלהם. להבין שטכנולוגיה היא אמצעי ולא מטרה ולכן לא כל מה שאפשר לתכנת צריך לתכנת. כדאי מאוד לצפות במשתמשים, לראיין אותם ולשמוע מגוון רחב של דעות.
והכי חשוב- לבוא עם תשוקה ורצון ללמוד ולשנות.
לסיום
ישנם עוד תחומים רבים שמהם מתגלגלים אנשים לעסוק בחווית משתמש. בינהם כמובן אנשי פסיכולוגיה קוגניטיבית, אנשי QA ועוד. אם אתם חלק מהם- נשמח לשמוע את הסיפור שלכם.
ולכל אלו שמחפשים את הדרך להכנס לתחום- בואו, תקראו, תשתתפו ותשתפו,
והעיקר- תהנו מהחוויה. בהצלחה.
אני דווקא אחד מהאנשים שהגיעו לתחום דרך האקדמיה (כן, פסיכולוגיה קוגניטיבית). לפני כן עסקתי בתרגום ובמידענות, אבל אי אפשר להגיד שאחד מאלה הוא "מקצוע המקור שלי". מקצוע המקור שלי הוא UX :). מה שכן, העיסוק במידענות חשף אותי לחשיבותה של הצגת מידע בצורה הנכונה והנוחה ביותר, ושל עיצוב אתרים בצורה שתקל על המשתמש להגיע אל מבוקשו במהרה (ארכיטקרטורת מידע).
ויטלי, אתה לא חושב שאפשר ללמוד את האספקטים של פסיכולוגיה קוגנטיבית כהשלמה ללימודים אחרים (נגיד, עיצוב גראפי או מדעי המחשב)? בללמוד אני מתכוון מספר או מאנשים אחרים בעבודה?
אני יודע שב-UI מקפידים על בוגרי תואר שני (או כאלה שבדרך לשם) בקוגניטיבית:
http://www.usable.co.il/archives/2269
אתה חושב שזה חיוני כדי להיות איש חוויית משתמש מוצלח?
זאת שאלה לא פשוטה ששואלים אותי הרבה.
התשובה הפשוטה היא שככל שעולה חשיבות המערכת שאתה מאפיין, וככל שעולה מחיר הטעות בה, כך הכשרה בפסיכולוגיה קוגניטיבית וניסויית חשובה יותר. כן, אם אתה מאפיין את הממשק של מטוס קרב (זאת הדוגמא הקבועה שלי), אז כדאי מאוד שעיבוד המידע יהיה אופטימלי, כי עיכוב של חצי שנייה או פירוש מוטעה של הסיטואציה יכולים להביא לאסון. לעומת זאת, אם אתה מאפיין אפליקציית אייפון או אתר היכרויות, אז לדעתי הכשרה מעמיקה היא ממש לא קריטית, ואת העקרונות החשובים אפשר ללמוד גם במסגרת לא פורמלית.
עם זאת, אני מאמין שההכשרה הזו _תורמת_ לאיכות העבודה שלך, גם אם אינה נדרשת. כלומר, מעצב ממשקים מן השורה ממש לא חייב להיות פסיכולוג קוגניטיבי, אבל הוא ירויח מזה לא מעט. אני משוכנע שהוא ירויח מזה יותר מאשר מהשכלה במדעי המחשב. לגבי רקע בעיצוב אני לא כל-כך בטוח, זה מאוד תלוי באופי העבודה. למשל בפרויקט שהייתי בו עד לפני כמה ימים, רקע בעיצוב לא היה עוזר לי כהוא זה. לעומת זאת, בפרויקט שהתחלתי עכשיו, אני די מצטער שאין לי רקע כזה.
בכל אופן, זה לא מקרי שהגורואים הגדולים בתחום הם פסיכולוגים קוגניטיביים בהכשרתם, וששני המקצועות קשורים קשר הדוק באקדמיה.
רציתי לשאול אותך לגבי הרקע שממנו אתה בא- "(כן, פסיכולוגיה קוגניטיבית). לפני כן עסקתי בתרגום ובמידענות"-
אני מוצאת שבין הרקע שציינת שממנו אתה בא לבין תחום חווית המשתמש קיים פער טכנולוגי מסוים.
איך גישרת על הפער הזה? היה שם תמיד כתחביב? רכשת אותו במהלך העבודה? לימודים?
נראה לי שהתשובה המתאימה ביותר היא שאני גיק מחשבים לייט :). אבל אין לי השכלה טכנולוגית פורמלית, אם זאת הייתה השאלה. כמובן שגם העבודה לימדה אותי המון.
ההרגשה שלי היא שמי שמגיע לתחום חייב באיזשהו מקום להיות גיק בארון 🙂 לא חייבים להיות מסוגלים לתכנת טופס ב-HTML או לכתוב מחלקה ב-ActionScript3 אבל אוריינטציה טכנית היא הכרח כי אחרת הגישה לממשק היא *רק* מהכיוון של הפסיכולוגיה הקוגנטיבית או המידענות בלי לקחת בחשבון את האפשרויות, האילוצים והמגבלות של הסביבה בה פועלים. באותה מידה סופר-מתכנת שרואה את הממשק רק מהזוית של זמן טעינה, רזולוציה ותיכנות טפסים מפספס לרוב את כל המימד הקוגנטיבי. לטוב ולרע, אנשי יו-איקס מנסיוני הם הרבה פעמים רב-תחומיים שגם אם הם לא מקצועיים באחד מהתחומים הם לפחות מודעים או מבינים אותם במידה כלשהי. אני חושב שלהגיע ליו-איקס מרקע של עיצוב ותיכנות אתרים זה אידיאלי כי לא מדובר במדעי המחשב אלא בתיכנות לייט עד סופר לייט.
היי ורד
מאוד מעניין תודה!
אני (כידוע לך) באה מעולם התכנות ל – WEB, שגם אליו הגעתי במקרה כי באתי מרקע של תואר במדעי המחשב עם דגש על אלגוריתמיקה. התאהבתי בתחום בעיקר בגלל שאני יותר נמשכת לעיצוב וחווית המשתמש (מרחק אלפי שנות אור מההכשרה שלי), ועכשיו מנסה להבין עד כמה רחוק אני רוצה ללכת עם האהבה הזו…
אולי אלה שבאו מעולם מדעי המחשב יוכלו להגיד יותר, אבל לפעמים זה נראה לי בלתי אפשרי כי מתכנתים חושבים מאוד שונה ממהנדסי אפליקציה (תרגום ישיר של application engineer…), וכדי לחצות את הקו הזה צריך להיות מאוד בטוח בעצמך שזה מה שאת/ה רוצה.
היי הדס, Welcome!
השם "Application Engineer" הוא ייחודי לעולם שאתן נמצאות בו, בדרך-כלל זה מעצב חוויית משתמש (נדיר) או מאפיין ממשק, או "מעצב ממשק" הדו-משמעי (כי לפעמים הוא מתייחס לעיצוב גראפי ולפעמים לאפיון).
בתור אחד שבא מדעי המחשב, זה בהחלט אפשרי. זה דורש סט כלים נוסף, אבל הכלים ממדעי המחשב ומתכנות WEB הם בונוס רציני: הם מאפשרים לך לנהל דו-שיח מושכל יותר עם צוות הפיתוח, ולהבין יותר טוב את המשמעויות הטכנולוגיות. מצד שני, זה גם עשוי להגביל את היצירתיות, כי את עשויה להתעסק עם מחשבות על פתרון *אפשרי* במקום על פתרון *אידיאלי*.
בכל-אופן, מסכים איתך לגמרי, החשיבה והפעולות של מאפיין מוּנעות משיקולים שונים מאלה של מתכנתים, וכדי לשנות מקצוע (כמו כל שינוי מקצוע) צריך להיות בטוחים שרוצים לעשות את השינוי.
התחלתי כהנדסאית מחשבים בפיתוח מערכות מידע. בתקופה שאני למדתי, רוב הדגש בלימודים היה על יישום אלגוריתמים ולא היה אפילו שיח שעסק בחווית המשתמש. המשתמש היה האובייקט שבסופו של דבר ישתמש במערכת "החכמה" שנכתבה.
יותר מאוחר "השתדרגתי" והתחלתי לעסוק בניתוח מערכות. גם בניתוח מערכות, לא ממש עסקנו בחווית המשתמש, למרות שהיום, בקורסים לניתוח, כן מקדישים זמן לכך במהלך הקורס. היה חשוב לתת למשתמש מה שהוא רוצה מבחינה פונקציונאלית. חשוב לבנות ERD חכם ומודולרי, חשוב לבנות דיאגרמת מחלקות נכונה, Use Cases מדויקים וכד'. אבל, היכן המשתמש בכל הסיפור הזה?
רק שהתחלתי לעסוק בממשק משתמש ולעבוד מול עשרות פרויקטים המפתחים מערכות WEB, הבנתי איזה פער עצום קיים בין העוסקים באפיון ובפיתוח לבין התחום הנקרא חווית משתמש וכמה שתחום זה חשוב ומשמעותי ל- End Result.
מקצוע המקור יכול לסייע לי בהבנת תהליכי המערכת המתוכננת ובכך להציע לצוות הפונה אלי לייעוץ מימוש ממשק הרבה יותר פשוט ושמיש.
תחום זה של ממשק משתמש וחווית שימוש נמצא בתנועה מתמדת ומתפתח בצעדי ענק. ככל שחולף הזמן יהיה על "המומחה" בתחום לדעת נושאים רבים מאפיון מונחה משתמש, דרך עיצוב שמיש, בדיקות שימושיות, הכרת הטרנדים בשוק פיתוח ממשק המשתמש ועד לנגישות. רצוי להגיע עם ידע כל שהו בתחום של הבנת החשיבה האנושית, בניתוח ובעיצוב חווית משתמש ובבדיקות שימושיות.
הקשר הישיר עם המשתמשים הוא קריטי. רק אינטראקציה בריאה בין המעצב למשתמש יכולה להניב תוצאה שתשביע את רצונו של המשתמש וכן תאפשר למומחה הממשק לשלב כמה שיותר עקרונות ברזל עליהם מבוסס ממשק טוב ויציב.
חשוב גם לשמור על עניים פקוחות ואוזן קשבת לשינויים הרבים המתחוללים יום יום בעולם המופלא הזה של חווית משתמש. זה לא קל כשעסוקים בשגרה, אך זה הכרחי. You are either in or you are out.
בהצלחה לכולנו.
הסיפור של טליה הזכיר לי את דיון "מה הסיפור שלכם" אצל אמיר דותן,
שנתן במה לעוסקים בתחום לספר איך הגיעו אליו –
http://www.amirdotan.com/blog/?p=1129
הדס, אם לא בטוחים, תמיד אפשר לקחת הזדמנויות להתנסות ואז להחליט.
אני יכולה להגיד לך רק שרוב אלו שאני מכירה מהתחום הגיעו אליו מעולם התכנות. כך שזה מסלול בהחלט אפשרי.
לדעתי, כבר בדיונים סביב הנושא באפליקציות שאת עובדת עליהן, אפשר להאיר את עיני איש הUX בתובנות שאת נתקלת בהן במהלך המימוש.
הרבה פעמים נקודת מבט נוספת של אנשים בתהליך יכולה להוסיף הרבה למעצב הממשק.
ואם יש לך רעיונות שיכולים לשפר את החוויה אז בכלל, תנסי לפתח אותם ואפילו בשביל ההתנסות האישית שלך. לכי תדעי לאן תגיעי.
בתחושה שלי- תגיעי רחוק.
🙂
תודה ורד!
ותודה לכל המגיבים והמעודדים.
אכן יש למה לשאוף:)
כן, גם אני הגעתי מהתכנות, אך עברתי גם בעולם המידע (לימודי מידע/טכנולוגיות מידע). מעניין לראות שבארה"ב מומחים גדולים בתחום כגון פרופ' שניידרמן התחילו ממדעי המחשב ואף נשארו שם כחלק מתחום מדעי המחשב. http://www.cs.umd.edu/~ben/
או לחילופין, מתחום לימודי המידע, כגון אנדרו דילון http://www.ischool.utexas.edu/~adillon/publications.html
או כמו המרצה הזו מקבוצת נורמן/נילסן http://www.nngroup.com/events/tutorials/hci_principles.html
שלום לכולם,
אני חושב באופן אישי שבמקרה של מעצב חווית משתמש השילוב צריך להיות בין לימודי יסוד לבין כישורים שיש לאדם עצמו.
אדם שידו בכל – גרפיקה, עיצוב, QA, הדרכה וכו' רואה את התמונה המלאה בצורה טובה יותר מאשר אדם שמתעסק בתחום מאוד צר וספציפי.
אני אישית מאוד שמח על גיוון מקצועי שמאפשר את הראיה הזו 🙂
[…] איך הופכים להיות מעצבי חוויית משתמש? […]
אני רואה את התמונה לגמרי אחרת, תקנו אותי אם אני טועה.
נכון שבפועל העולם מתנהל אחרת, אבל לדעתי סביבת הגידול ההגיונית ביותר למעצב חוויית המשתמש היא דווקא בתחום הפרסום והתקשורת.
אני בא מתחום התקשורת, וכשאני לומד חוויית משתמש בזמני החופשי (כמו עכשיו) אני שוחה בתחום, בלי אף רקע פורמלי. מעניין שמפתחי חוויית משתמש שלא מכירים את החשיבה הפרסומית, שוכחים הרבה פעמים לשאול את השאלות הנכונות.
בכתיבת בריפים, קמפיינים ואפילו תכניות טלויזיה ורדיו, יש צורך להבין את קהל היעד (בהקבלה למשתמש). מאפיין חוויית המשתמש הוא למעשה קופירייטר פרופר. הוא מנתח את הלקוח בשביל לדעת באיזו דרך להעביר לו את המסר בצורה הטובה ביותר וכן, הוא מכיר את המשתמש ויודע מי הוא, איך הוא חושב, איפה הוא נמצא, איפה הוא משתמש במוצר, כמה, למה, מה הוא מצפה להוציא מהשימוש, והכי חשוב מה מעצבן אותו ומה משמח אותו וכו'.
אפיון זו מילה מרכזית בתוך ז'רגון הפרסום והמיתוג.
שי – אני חולק עליך ש"סביבת הגידול ההגיונית ביותר" למאפייני ממשק היא בתחום הפרסום. בהחלט – אפיון ממשק הוא תחום מולטי-דיספלנארי להפליא, והבנת קהל היעד מהווה חלק חשוב בו. אבל בעולם הפרסום מסתכלים על הנושא מהזוית הצרה של "איך אפשר להשפיע על הקהל ולהניע אותו לפעולה", בעוד בעולם הממשק ההנעה לפעולה היא רק חלק אחד – לפעמים מרכזי, לפעמים זניח – ממכלול האלמנטים שמרכיבים מערכות אפקטיביות עבור המשתמשים.
באתרי e-commarce קטנים, בהם ההנעה לפעולה היא העיקר, או באתרי תדמית, בהם הגבול בין פרסום לעיצוב ממשק מטושטש, בהחלט יש למי שבא מעולם הפרסום הרבה מה לתרום. לעומת זאת, לעניות דעתי, במערכות תפעוליות ואפליקציות, המתודולוגיה הפרסומית תהיה הרבה פחות רלוונטית.
מה יהיה הערך המוסף שיש למי שמגיע מעולם הפרסום באפיון מממשקים למערכות שליטה ובקרה (כגון Dhashbords), כלי עבודה (כגון Powerpoint או Photoshop) אפליקציות (כגון Gmail או WhatsApp) וכדומה?
כל ידע קודם שאתה מביא איתך עשוי לתרום – כולל ידע בארכיטקטורה, ניהול, שיווק, תכנות, עיצוב וכו' – אבל מכאן ועד הקביעה ש ש"סביבת הגידול ההגיונית ביותר" למאפייני ממשק היא בתחום הפרסום", המרחק גדול.
שלום רן, תודה על התגובה המאתגרת.
חשבתי על זה ואכן יש משהו בדבריך. אבל תראה, על בסיס הטענה שלך אפשר לומר גם שהמתכנת רואה את התמונה מהזווית הצרה של "הדברים שצריך שיקרו" אבל זה לא נכון.
תקן אותי אם אני טועה, אבל עיצוב חוויית המשתמש הוא לא "הנעה מתוחכמת לפעולה" שהמשתמש יחזור שוב להשתמש בתוכנה שלך? ולא יעבור לחברה אחרת בעלת חוויית משתמש טובה יותר?
אם לא איזו מטרה יש לה?
"הזווית הצרה" של עולם הפרסום היא הרבה יותר מורכבת ממה שנראה כ"הנעה לפעולה" ותו לא. אם כל מה שהיינו מבקשים היה הנעה לפעולה, אז לא היינו צריכים יותר ממקדמי מכירות שיחלקו קופונים בקניונים, נכון?
בפרסום מדברים גם על מיתוג ועל עיצוב חווייות השימוש במוצר.
אלו אנשים שיודעים להגיד לך איפה עיצבנת את המשתמש שמחק את האפליקציה שלך ומה אתה צריך להוסיף כדי שיהיה למשתמש בתוכנה שלך ברור יותר כיצד לבצע את הפעולה שהוא מחפש לעשות ("הנעה לפעולה?").
אתן לך דוגמה, למשל האפליקציות החדשות לבעלי כלבים שמנווטות את המשתמש לגנים. בתור בעל כלב ניסיתי אחת מהן ויצאתי בניווטים (למרות שאני מכיר את הדרך לפארקים ליד הבית שלי). הכל היה טוב ויפה עד שפוזול החליטה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב והיה עליי לאסוף את צרכיה.
מרגע זה, כשאני נאבק במשיכות הרצועה, עם השקית ביד האחת והסמארטפון ביד השניה, נכנסתי למצב כמו בכדור פורח והיה עליי לוותר על אחד מהם ולא במחיר של ליכלוך הסביבה/ קנס מהעירייה על כלב משוטט ו/או השלכת האייפון היקר. חוויית השימוש הפכה להרבה פחות נוחה (אני מדבר על חוויית השימוש בשקיות הקקי, כן?)
הסיפור הזה לא קרה, אבל זה היה הדבר הראשון שראיתי כשניתקלתי באפליקציות הללו. אי אפשר היה להשתמש בהן בנוחות. מבחינת הכפתורים וקיצורי הדרך, מעצב חוויית המשתמש לא לקח את הסיטואציה הנפוצה שלי בחשבון.
באשר לתוכנות כמו Photoshop וכדומה: פה בדיוק נמצאת הנקודה העדינה בין עיצוב הממשק לעיצוב החווייה.