אופס! הרסתי לך את החיים :)

פורסם במקור בבלוג של  Cooper. תורגם על-ידי אנה בולייבסקי

זה תמיד אחד מאותם רגעים בהם אתם מתחננים לכוחות אלמוניים "בבקשה, בבקשה, רק שזה ישלח", מהרגעים בהם אתם מקווים שהחיבור האלחוטי החלש בשדה התעופה לא יתנתק, שהסמל הקטן בצד שמראה שהסוללה ריקה לא יאדים ויכבה לכם את המחשב (כי מי יודע איפה בכלל יש שקע בשדה התעופה הזה) ושהאימייל שכרגע סיימתם לכתוב ישלח ללקוח הכי חשוב שלכם, ואז קופצת הודעה והלב צונח אל התחתונים: "אופס!".

ברגע מטריד שכאילו נלקח מסרט אימה, הודעה בלתי נתפסת, ולא מתנצלת מג'ימייל נועצת לי את פגיון בלב ושולחת אותי להרהר במה שהשתבש.

כמובן, ברור, נו, רק תן לי לבדוק רגע מהי טעות מספר 001. כאילו, מה?

דפדפן כרום נותן את הודעת השגיאה הגרועה ביקום, הודעה שלא רק שלא משפרת את המצב, אלא מהווה בעצם קיומה את התכנה הוונאבי-היפסטר שצוחקת לכם בפנים ברגע של תסכול:

אולי זה רק חלק מאיזה יוזמת מיתוג מזעזעת. אחרי הכול, גוגל הוא מקום של חיוכים. לוגו בכל צבעי הקשת, שלוש ארוחות ביום והטבות מפה ועד להודעה חדשה. אך שוב, גוגל היא לא לבד בגישת "חייך ברגע הגרוע ביותר" שהיא מטמיעה בהודעות שגיאה.

מייקרוסופט, למרבה הצער, שוקלים ליישם את אותה חשיבה "חמודה" בהחזרת המסך הכחול שלהם מן האוב כחלק ממערכת ההפעלה (המרגשת בתחומים אחרים) שלהם, וינדוס 8:

(windows.staenz.com)

מה אני אגיד לכם, פשוט נהדר. בת הדודה בת הארבע עשרה שלי כותבת הודעות שגיאה ברדמונד.

למרבה המזל, מיקרוסופט מציעה גם פתרון. פשוט חפשו את הודעת השגיאה "HAL_INITIALIZATION_FAILED"..בעצם רגע, זה מסך המוות הכחול. המחשב שלי נדפק סופית.

כדי שגוגל, חלילה, לא יתעלו עליהם באיכות ה"אופס", האקסבוקס של מיקרוסופט כולל את המילה "אופס!" פעמיים בהודעת השגיאה, קודם בכותרת ולאחר מכן במילה הראשונה המסבירה את הכותרת. מן הסתם, אחרי שתסכלתם את המשתמש, הדבר הנכון לעשות הוא לומר שוב ושוב "אופס!".

נו, ברור שאעשה לעמוד הזה "לייק".

ואם חשבתם שארגון מוזילה נמנע מהזן החמוד-מטריד הזה של הודעות השגיאה בדפדפן הפיירפוקס, טעיתם.

איש הלגו מצטער שהוא לא הצליח לטעון את תכנית הטלוויזיה האהובה עליכם.

בזמנים כגון אלו, תמיד יש את יו-טיוב, לא ככה? מיליוני קליפים כיפיים שיעזרו לנו לצחוק בתקופות של לחץ.

פייסבוק?

(Downtime Blog)

הורדת מוזיקה מענן האפל שלי?

(MacRumors)

בדיקת הפיד שלי בטוויטר?

האם אין דרך להימלט מהגיהנום החמוד הזה?

החברה המגניבה פלקסו (Plaxo) – ספר הטלפונים המתעדכן שלכם – לא רק שאימצה את ה"אופס", אלא גם הוסיפה ל"אופס" רמה מטרד נוספת. ששש…השגיאה הקטנה הזאת היא "הסוד הקטן שלנו".

(Dfbills)

מה קורה?

אתם יודעים, לפני זמן לא רב, כשמשהו בתכנה היה מבלבל למשתמשים, לכותביה היה רעיון מבריק ופשוט אשר לחלוטין אי-אפשר היה ליפול איתו: להוסיף חלק שמסביר איך עושים את זה במדור העזרה. במקום לבזבז שעות על הפיכת פיצ'רים לשמישים באמת, חברות התכנה גילגלו את הכדור למשתמש: "אמ, אין לנו מושג איך לפשט את זה, אז פשוט תקראו את ההוראות".

כעת נראה כאילו ישנו סוג חדש ונורא של פתרונות  לשגיאות מערכת: סמיילי על חשבון הבית. אחרי הכול, לאנשים לא אכפת שהרסו להם את החיים, כל עוד זה נעשה בחיוך, לא ככה?

(spinoff.comicbookresources.com)

שורש כל "אופס!"

בשנת 1925, כיתוב של סרט מצוייר היה המקור הראשון הרשמי לביטוי "אופסי דייזי" (“Whoopsie Daisy!”) אך המקור האמיתי של תופעת ה"אופס" בתחום התכנה מצוי ככל הנראה במערכת ההפעלה לינוקס.

(Linux-mag)

זאת אשמתך, פינגווין. רק בבקשה אל תסתכל עלי ככה.

במצב של "A bug in the kernel" לינוקס מחזיר הודעת שגיאה "אופסית". ייתכן והקוד של לינוקס להודעת שגיאה, שפותח לראשונה בשנת 1991, התגנב לתת המודע של המפתח והוביל בסופו של דבר להתרבות המהירה של ה"אופס". והנה דוגמא:

 Unable to handle kernel paging request at virtual address 211e2018
c0129577
*pde = 00000000
Oops: 0000
CPU: 0
EIP: 0010:[<c0129577>] Not tainted
Using defaults from ksymoops -t elf32-i386 -a i386
EFLAGS: 00010083
eax: d7ee5000 ebx: b420e080 ecx: c164e000 edx: c1615d04
esi: c16073d0 edi: 00000246 ebp: 000001f0 esp: d7c5de84
ds: 0018 es: 0018 ss: 0018
Process mount (pid: 25, stackpage=d7c5d000)
Stack: 00000000 c0309c00 000001f0 00000000 c01fadb7 c16073d0 000001f0 c1615a40
c1615700 c1615a40 c01fa126 00000001 000001f0 00000000 c022f793 c1615a40
00000001 00000000 000001f0 d7b6fde0 d7c5df14 0000006e bfffec0c 00000018
Call Trace: [<c01fadb7>] [<c01fa126>] [<c022f793>] [<c01f8acb>] [<c01f8720>]
[<c01f9450>] [<c0106d40>] [<c0106c4f>]
Code: 8b 44 81 18 89 41 14 83 f8 ff 75 1d 8b 41 04 8b 11 89 42 04

(אם אתם סקרנים בנוגע לכל ההקס הזה, madwifi יספקו לכם את ההסבר)

כשחמידות עובדת

אל תבינו אותי לא נכון, אין שום בעיה עם חמידות.

(Cute overload)

חמידות עובדת היטב בעיקר כשלא מצפים לכלום משום דבר. כמו תינוקות.

• חחח, הוא עשה במכנסיים!
• אווו, הוא עשה פלוצי!
• האהא, איזה קטעים, הוא פלט עלי!

אבל חמידות לא תמיד עובדת כשיש ציפיות. למשל עם מבוגרים.

• עשית קקי במכנסיים? בבקשה, השתמשי בשירותים…ובנייר הטואלט.
• הפלצת? אלוהים, זה מריח נורא!
• הקאת את הנשמה? אולי כדאי שתלך הביתה?

אז כאשר חברה כמו גוגל הייתה עוד צעירה, מגניבה וסטארט-אפית, הודעות השגיאה הללו היו חמודות בהחלט. הגוגלרים המטורפים האלה!

(Geekrant)

כמה מרענן!

אבל היום, כשהם חברה ציבורית שנסחרת בשווי 186 מיליון דולר ועליה אנו סומכים בתקשורת עסקית רצינית שיכולה להרים או להפיל עסק, הודעות השגיאה החמודות הללו הן חמודות בערך כמו ביל גייטס המשליך דיסקטים. במילים אחרות, הן סתם מטרידות.

מה?? אתם לא חושבים שמר גייטס חמוד?

להוריד מההילוך השישי

השפה בה השתמשו בהודעות שגיאה בתוכנות הישנות מסוגה של MS-DOS היו לחלוטין בלתי שמישות.

כן נו, ברור ff0a8e6c לא היה צריך להצביע לHAL.DLL!

ואז, אנשים שחווית המשתמש מעניינת אותם כתבו הנחיות על כתיבת הודעות שגיאה. בשלושת העשורים האחרונים נכתבו המון מאמרים שעניינם מתן חווית משתמש טובה. הנה אחד. ועוד אחד. ועוד אחד. ואחד אחר. ואחד מיאהו!רייטרס. ועוד אחד על 404.

אך היום כותבי הודעות השגיאה החמודות והמעליבות הלכו רחוק מידי. המלצה כללית לשימוש בלשון יומיומית על מנת להתמודד עם הודעות בלתי מובנות כמו "Error: Stack Overflow" לא הביאה לפתרון  מנומס וברור, אלא ל"אופס!"

מה שעלינו לעשות הוא להוריד את רמת החמידות מההילוך השישי בסולם הידידותיות למשתמש…כי זה פשוט מטריד מידי. יש שביל זהב נוח ומואר שבו מפתחים יכולים להתנצל ותכנה יכולה לספק למשתמשים הדרכה מנומסת בנוגע לצעד הבא שעליהם לעשות. אתר, אפליקציה, תכנה, פישלתם; עזרו למשתמשים להשלים את המשימה שלהם כמה שיותר מהר.